^ 1 בחלק המשפט שלפניו - "כי מד' היא".
^ 2 בבלי, שבת סג.
^ 3 סוטה י: ; ילקוט שמעוני על אתר (רמז ס"ט).
[תרגום: וירד שמשון תמנתה? והרי כתוב הנה חמיך עולה תמנתה?!
שמשון שנתגנה בה - כתוב בו ירידה. יהודה שנתעלה בה - כתוב בו עליה, דברי רבי אלעזר.
רבי שמואל בר נחמני אומר: שתי ערים בשם תמנה היו. אחת היתה בה ירידה, ואחת היתה בה עליה.
רבי שמואל בר רב פפא אמר: תמנה אחת היתה, והיתה לה מצד זה עליה, ומצד זה ירידה.]
המדרש מקשה, מתוך נקודת הנחה, ש"תמנתה" הנזכרת כאו היא אותה "תמנה" שבספר בראשית. ברם, יש לציין שהנחה זו אינה פשוטה כל כך, שהרי העיר בפרקנו נקראת "תמנתה", "וירא אשה בתמנתה", ובבראשית מדובר על העיר "תמנה", ורק בהטיה "תמנתה, "הנה חמיך עולה תמנתה לגוז צאנו". אמנם יתכן, שגם בבראשית נקראה העיר "תמנתה", "וירד עד רעהו העדלמי תמנתה, אם כך שווה שם העצם לצורת ההטיה. אפשר שהמדרש רוצה לקשור את שני הערים זו לזו, מסיבות אחרות.
^ 4 משלי כ"ה יא.
^ 5 בראשית ל"ח טו.
^ 6 ב"ר פ"ה ט.
^ 7 הושע א' ב.
^ 8 מלבי"ם שם.
^ 9 סוטה ט:
^ 10 שם
^ 11 ישעיהו י' ה-ז.
^ 12 דוגמא לענין זה היא הצהרת כורש. כורש בודאי לא התכוון להיות מושיעם של ישראל ומכונן המקדש מתוך הכרה בערכו הרוחני כמשכן השכינה העליונה. עם זאת בפועל הוא זה שכונן את המקדש. ההשגחה העליונה היא המסובבת את המאורעות מן שמיא, למרות שבפועל הדמויות הפועלות בארץ אינן מודעות לתפקידן האלוקי. זהו יסוד גדול בהשגחת ד'. בנקודה זו לא נבדל כורש ממאות ואלפי אנשים, הפועלים מתוך מגמותיהם האנושיות, כ"בובות" בתכנית האלוקית של רבש"ע. בני יעקב, להבדיל, מכרו את אחיהם למצרים מתוך קנאתם, אך למעשה לא היתה פעולה זו, אלא חלק מתכנית רבש"ע ש"חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב". המן, בתככיו ומזימותיו, הכין עץ, סוס, טבעת וגזרת השמדה ליהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש, אך ההשגחה האלוקית הועידה תכלית אחרת לכל הנ"ל. "רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום". מי שידע לתרגם את פעולותיו האנושיות לשפת ההשגחה, הבין שיד האלקים עומדת מאחרי מעשיו.
אשר לכורש, ישעיה הנביא אומר את הדברים במפורש:
כה אמר ד' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו... אני לפניך אלך והדורים אישר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע.. למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני. אני ד' ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני.
^ 13 בבלי ברכות סא.; ערובין יח:
^ 14 כיצד קורה, ששמשון יורד עם אביו ואמו לתמנתה, ואילו את כפיר האריות פוגש הוא בגפו?
חז"ל מדייקים מלשון הפסוק, שאומר שאביו ואמו הלכו "עד כרמי תמנתה", ששם נפרדו דרכיהם ושמשון המשיך בגפו. כיוון שהיה נזיר ולא רצה להכנס לחדר.
^ 15 כשיטת ר' יהודה הנשיא.
^ 16 "וישב מימים לקחתה". ימים = שנה.
^ 17 אין ספק כי בגילוי הדבש ראה אות משמים, אפילו גדול ממפלת האריה, שהרי מגמת פניו של שמשון היתה בית אשתו בעיר תמנתה. והנה עם גילוי הדבש, סב על עקביו והלך לשתף קודם את הוריו, ורק אחר כך שב לקחת את אשתו! נראה, אפוא, כי בגילוי הדבש ראה פתרון כל שהוא לכל מעשה הכאת הארי, שבמשך שנה היה שומר אותו בליבו.
^ 18 שופטים ט"ו יא.
^ 19 ויקרא רבה ח' ב.
^ 20 בראשית מ"ט ט.
^ 21 דברים ל"ג כב.
^ 22 הורי שמשון מייצגים את כלל האומה, היות שאמו משבט יהודה ואביו משבט דן, וראה לעיל פרק י"ג.
^ 23 בבלי, סוטה י.
^ 24 יחזקאל ג' ג "ותהי בפי כדבש למתוק", עי' במשל יותם לעיל "החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה" , ועי' במדרשי חז"ל למלים "דבש וחלב תחת לשונך" , שיר השירים ד' יא, ועוד.
^ 25 הדבר מצוי בדברי הנביאים דווקא בפניה על ידי משל, כדוגמת משל נתן לדוד (שמואל ב י"ב), איש האלקים לאחאב (מלכים א כ')