ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
בפעם הקודמת עסקתי בייעודה המרכזי של השבת - לימוד תורה מתוך נחת ועונג, וכפי שהדריכונו חכמים: "חציו לכם חציו לה'" (פסחים סח, ב). ובמיוחד אנשי מעשה צריכים להקפיד לנצל את השבת ללימוד תורה, שעל ידי לימוד התורה בשבת כל העבודה של ששת ימי המעשה מתקדשת.
אולם רבים מתאוננים כי דווקא בשבת הם עייפים מאוד ואינם מצליחים ללמוד. האכילה היתירה היא אחד הגורמים לכך, כי לאחר שאדם אוכל הרבה, גופו נצרך להשקיע משאבים רבים בעיכול האוכל, ולא נותר בו עוד כוח להתרכז בלימוד. וזו החכמה הנדרשת בשבת, למצוא את האיזון בין התענוג הגשמי באכילה ובשינה ובין התענוג הרוחני בלימוד התורה.
כיוצא בזה כתב השל"ה (שבת נר מצווה לז) שאותם האוכלים אכילה גסה בשבת וממלאים את בטנם כבהמות, ומתעייפים ונרדמים ואינם עוסקים בתורה, אינם זוכים כלל במצווה, ואינם מענגים את השבת אלא רק את בטנם. והחכם עיניו בראשו, וכשיישב לאכול בבוקר, אע"ג שיאכל וישתה כראוי, אין הכוונה שימלא בטנו, כי לא מנוחה ועונג ייקרא לזאת, אלא איבוד המאכל והגוף, וגם הפסד לנפש, שלא יוכל לעמוד ולעסוק בתורה ובמצוות מרוב אכילתו.
קביעת סדרי לימוד
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
265 - עבודה בחול, תורה בשבת
266 - לימוד תורה בשבת
267 - ארץ ישראל היא הפתרון
טען עוד
מי שיש לו ילדים קטנים, טוב שיקבע עימהם לימוד בשבת. על ידי כך יקיים את מצוות לימוד התורה למהדרין, וגם יחזק את הקשר שלו עם ילדיו. וכן בני זוג יכולים לקבוע לעצמם לימוד קבוע. והעיקר שיקבעו לימוד בספר שאינו קשה מדי, ומאידך שיש תועלת מרובה בלימודו. ואין לחפש הברקות וחידודים, אלא לעסוק בעיקרי יסודות התורה.
שאלה מאברך ליטאי
פנה אלי בדוא"ל אברך ליטאי, ואחר פתיחה בדברי נימוס כמקובל החל לטעון: אתם הרבנים הד"לים טוענים כי דרככם היא דרך של תורה, והלא אין מקפידים אצלכם על צניעות, בנים ובנות לומדים ומשחקים בערבוביא, וכל היחס לעניינים שבקדושה נשחק. גם לימוד התורה דליל ואינו מגיע לרמת הלימוד "בישיבות הקדושות". ובכלל, גדולי הרבנים הורו שאין ללמוד לימודי חול, ואיך עוסקים אצלכם בלימודי חול.
השבתי לו בטענה שכנגד, כיצד אתה טוען נגד אחרים שאינם מדקדקים במצוות, והלא אתם ביטלתם מצווה מפורשת מהתורה לישון בסוכה, והאברכים שלכם רוקדים בכבישים עם המנטרה "נ נח נחמ נחמן מאומן", שזהו משפט שאין לו שום בסיס בתורה.
התרעם הליטאי כנגדי: כל הדברים הללו אינם שייכים אלינו כלל. אלו חסידי חב"ד וברסלב שמתנהגים כעובדי עבודה זרה כמעט. וכבר מרן ... זצ"ל יצא כנגדם במלחמה גדולה. אבל אנחנו בני "הישיבות הקדושות" ממשיכים בדרך הסלולה לנו על ידי גדולי הדור.
עניתי לו, אף אני ידעתי שאתה ליטאי, ובכוונה טענתי כנגדך את הטענות שאתה רגיל לטעון כלפי חרדים אחרים, וזאת כדי שאולי תבין את הגיחוך שבטענותיך כלפי. כשם שאתה סבור שאין להאשים את הקבוצה שלך בעמדות של קבוצות אחרות, כך אולי תבין שאין להאשים רבנים מן הציבור הדתי לאומי בעמדות שאינם מסכימים להן. כשם שהציבור החרדי מורכב מקבוצות רבות, כך גם הציבור הדתי-לאומי (שגדול יותר מבחינה מספרית) מורכב מקבוצות רבות. והטענות שטענת בענייני הצניעות אינן שייכות לציבור התורני-לאומי שבקרבו גדלתי ובקרבו אני חי. גם לימוד התורה מתקיים ברצינות מרובה בציבור זה, לא פחות מאשר בציבור הליטאי. ולעניין לימודי חול - יש בהם ערך לכתחילה, כפי שמבואר בגמרא, בראשונים ובאחרונים.
עוד הוספתי, שלא יחשוב שלפי דעתי בני הציבור הליטאי עולים על בני הציבור החסידי, אלא רק כדי להסביר את הגיחוך שבדבריו טענתי כלפיו את מקצת הטענות שהוא טוען על החסידים. והטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה.
האם בני הציבור הליטאי צדיקים מבני הציבור הדתי לאומי
עוד הוספתי, כי אינני יודע אם כלל בני הציבור הליטאי נחשבים על פי התורה כצדיקים יותר מכלל בני הציבור הדתי-לאומי על גווניו השונים. כי אף אם אינם מקפידים בגדרי הצניעות כראוי, וגם אינם מקדישים מספיק זמן ללימוד התורה, מנגד רבים מהם מקיימים כראוי את מצוות יישוב הארץ, שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה נג). ורבים מהם מוסרים נפשם על מצוות הצלת נפשות בגיוס לצבא, ואמרו חכמים: כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו מקיים עולם מלא (משנה סנהדרין ד, ה). ואף בענייני מוסר ודרך ארץ רבים מצטיינים יותר כידוע, שעוסקים ביישובו של עולם, ומפרנסים את עצמם ומשלמים מיסים שמהם מחזיקים משפחות וישיבות. וזהו שאמרו חכמים (אליהו רבה א) "דרך ארץ קדמה לכל". ורבים מהם מצטיינים בענייני חסד ואמת, ואמרו חכמים שהתורה תחילה חסד ואמצעיתה חסד וסופה חסד (תנחומא וירא ד), כדי ללמדנו שזה עיקר התורה. וכן אמרו שחותמו של הקב"ה אמת (שבת נה, א). ואת כל זה אמרו כדי שנבין את מעלת הדברים, וכדי שלא שיבוא איזה אברך או אפילו משגיח בישיבה ויבטל בהבל פיו את מעלתם של צדיקים וטובים ממנו.
וכפי שכתבתי, הטוב הוא שכל קבוצה תלמד מחברתה את הדברים הטובים שיש בה, ועל ידי כך נזכה לגאולה שלימה בקרוב.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
חכמת התורה וחכמות החול
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
