ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
כתב ה"שולחן ערוך" (יורה דעה מה, א), שאבי הבן מברך את ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". ואם אחרים עומדים שם אומרים: "כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים". לגירסאות אחרות, ציבור השומעים אומרים: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים".
בביאור נוסח הברכה "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים, יש שביארו: כידוע שהתינוק נכנס בבריתו של אברהם אבינו ללא שמץ של גאוה וללא פניות וכוונות רעות. משום כך מאחלים אנו לתינוק זה, שגם לתורה ולחופה ולמעשים טובים ייכנס באותה רוח טהורה, שאין בה גאוה והתנשאות והיא נקיה מפניות ומכוונות פסולות.
בבת אחת
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
2 - מצוות מילה
3 - כשם שנכנס לברית
4 - העובר ולידתו
טען עוד
כשם שהתינוק הנכנס לברית, נהפך בבת אחת מערל - שהוא בגדר של נכרי - ליהודי שלם, כך אנו מאחלים שיזכה אותו תינוק גם בעתיד, שכל מצוה שיקיים בימי חייו תהיה כעין מהפכה בנפשו וזינוק רוחני כלפי מעלה, בחינת "וראשו מגיע השמימה".
קשר עולמי
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", ומצוה זו קיימת בו לעולם, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", ולא יתנתק מהם לעולם.
יהיו בעיניו כחדשים
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", שהיא מצוה ראשונה בחייו, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", שלעולם יהיו בעיניו כמצוה ראשונה וחדשה, בהתלהבות ובהשתוקקות לקיים את כל המצוות, ושלעולם לא יתיישנו אצלו מרוב ההרגל.
ללא חיקויים
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", ומצוה זו נתקיימה בו לא מתוך חיקוי אחרים, שהרי אין בו דעת ואינו רואה דבר, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", לא מתוך חיקוי אחרים, אלא רק לכבוד השם יתברך ואהבתו בלבד.
מבלי התנגדות
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", מבלי שהתינוק יתנגד לכך, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", מבלי כל התנגדות מצידו.
אין דרך חזרה
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", והתינוק לא יכול להתחרט ולחזור למצב שהיה לפני הברית, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים" מבלי שיתחרט.
ללא שינוי השם
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", דהיינו באותו שם שהכנסתו לברית, באותו שם תכניסהו לתורה וכו', ולא יחלה חלילה ויצטרכו לעשות שינוי השם, אלא השם יתברך יתמיד בריאותו לאורך ימים.
חופה קודמת למעשים טובים
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
לכאורה הרי מעשים טובים קודמים לחופה, שכן חובת עשיית מעשים טובים חלה כבר בגיל י"ג. מדוע אם כן בנוסח הברכה אנו מקדימים חופה למעשים טובים?
ביאר הגאון רבי יוסף עדס זצ"ל: בנוסח זה מברכים אנו את אבי הבן שבנו יהיה עילוי גדול ומתמיד עצום, שיציעו לו שידוך עוד לפני היותו בר מצוה.
בשו"ת "משנה הלכות" (ח"ד סימן קכו) מיישב קושיה זאת על פי דברי הגמרא במסכת יבמות (סב, ב): "האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: 'וידעת כי שלום אהלך'". ואם כן הרוצה כי שלום יהיה באהלו, עליו להשיא את בנו סמוך לפרקו והיינו קודם שנעשה בר מצוה.
ולפי זה מובן מדוע אומרים "לתורה ולחופה ולמעשים טובים", כי החופה היא לפני בר מצוה דהיינו לפני שהגיע למעשים טובים.
תירוץ נוסף נאמר על קושיה זו, על פי מה שאמרו חז"ל (קידושין כט, ב): ילמד תורה, ואחר כך ישא אשה ולבסוף מעשים טובים. שכן בבחרותו עליו לעסוק בתורה בכל מעייניו, לאחר מכן עליו לשאת אשה, ולבסוף רשאי הוא לעסוק במעשי חסד.
שינוי מהות
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
יש שואלים: מדוע ברכה זו אינה נאמרת בכל קיום מצוה - "כשם שזכה למצוה זו, כן יזכה למצוות נוספות".
אלא כך כוונת הדברים: "כשם שנכנס לברית", שעשה מצוה שאינה מעשה בלבד אלא שינוי במציאות גופו, שהרי בכל מצוה יש "גברא" העושה את המצוה וגם "חפצא" של המצוה, ואילו בברית מילה ה"גברא", התינוק שמקיים את המצוה, הוא עצמו ה"חפצא" של המצוה, "כן יכנס לתורה", שהתורה שילמד לא תהא בחיצוניות בלבד כלימוד שאר חכמות, אלא תעשה שינוי בגופו ובמהותו.
וכן יכנס "לחופה" שהיא מציאות חדשה של שלימות שנברא בה מחדש. וכמו שמברכין "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה", שחתן וכלה הם בריאה מיוחדת ומחודשת. וכן "למעשים טובים", שמעשי החסד שלו לא יהיו בחיצוניות בלבד אלא ייעשו מתוך טהרת דמו ומדותיו ושינוי מהותו.
אין ברכה בעולם שאינה גלומה בנוסח זה
מסופר על הגאון רבי משה פיינשטין זצ"ל: פעם כשכתב מכתב 'מזל טוב' לתלמידו שהתברך בבן, כתב לו שרבות הן הברכות שעולות בדעתו לברך, אבל חז"ל טבעו מטבע: "שתזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים", ואם זהו הלשון השגור בפי חז"ל, אות הוא שאין אף ברכה בעולם שאינה גלומה באחת משלושת ברכות אלו, והכביר דוגמאות לרוב...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
