ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
כתב ה"שולחן ערוך" (יורה דעה מה, א), שאבי הבן מברך את ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". ואם אחרים עומדים שם אומרים: "כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים". לגירסאות אחרות, ציבור השומעים אומרים: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים".
בביאור נוסח הברכה "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים, יש שביארו: כידוע שהתינוק נכנס בבריתו של אברהם אבינו ללא שמץ של גאוה וללא פניות וכוונות רעות. משום כך מאחלים אנו לתינוק זה, שגם לתורה ולחופה ולמעשים טובים ייכנס באותה רוח טהורה, שאין בה גאוה והתנשאות והיא נקיה מפניות ומכוונות פסולות.
בבת אחת
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
2 - מצוות מילה
3 - כשם שנכנס לברית
4 - העובר ולידתו
טען עוד
כשם שהתינוק הנכנס לברית, נהפך בבת אחת מערל - שהוא בגדר של נכרי - ליהודי שלם, כך אנו מאחלים שיזכה אותו תינוק גם בעתיד, שכל מצוה שיקיים בימי חייו תהיה כעין מהפכה בנפשו וזינוק רוחני כלפי מעלה, בחינת "וראשו מגיע השמימה".
קשר עולמי
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", ומצוה זו קיימת בו לעולם, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", ולא יתנתק מהם לעולם.
יהיו בעיניו כחדשים
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", שהיא מצוה ראשונה בחייו, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", שלעולם יהיו בעיניו כמצוה ראשונה וחדשה, בהתלהבות ובהשתוקקות לקיים את כל המצוות, ושלעולם לא יתיישנו אצלו מרוב ההרגל.
ללא חיקויים
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", ומצוה זו נתקיימה בו לא מתוך חיקוי אחרים, שהרי אין בו דעת ואינו רואה דבר, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", לא מתוך חיקוי אחרים, אלא רק לכבוד השם יתברך ואהבתו בלבד.
מבלי התנגדות
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", מבלי שהתינוק יתנגד לכך, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", מבלי כל התנגדות מצידו.
אין דרך חזרה
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", והתינוק לא יכול להתחרט ולחזור למצב שהיה לפני הברית, "כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים" מבלי שיתחרט.
ללא שינוי השם
"כשם שנכנס לברית..."
"כשם שנכנס לברית", דהיינו באותו שם שהכנסתו לברית, באותו שם תכניסהו לתורה וכו', ולא יחלה חלילה ויצטרכו לעשות שינוי השם, אלא השם יתברך יתמיד בריאותו לאורך ימים.
חופה קודמת למעשים טובים
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
לכאורה הרי מעשים טובים קודמים לחופה, שכן חובת עשיית מעשים טובים חלה כבר בגיל י"ג. מדוע אם כן בנוסח הברכה אנו מקדימים חופה למעשים טובים?
ביאר הגאון רבי יוסף עדס זצ"ל: בנוסח זה מברכים אנו את אבי הבן שבנו יהיה עילוי גדול ומתמיד עצום, שיציעו לו שידוך עוד לפני היותו בר מצוה.
בשו"ת "משנה הלכות" (ח"ד סימן קכו) מיישב קושיה זאת על פי דברי הגמרא במסכת יבמות (סב, ב): "האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: 'וידעת כי שלום אהלך'". ואם כן הרוצה כי שלום יהיה באהלו, עליו להשיא את בנו סמוך לפרקו והיינו קודם שנעשה בר מצוה.
ולפי זה מובן מדוע אומרים "לתורה ולחופה ולמעשים טובים", כי החופה היא לפני בר מצוה דהיינו לפני שהגיע למעשים טובים.
תירוץ נוסף נאמר על קושיה זו, על פי מה שאמרו חז"ל (קידושין כט, ב): ילמד תורה, ואחר כך ישא אשה ולבסוף מעשים טובים. שכן בבחרותו עליו לעסוק בתורה בכל מעייניו, לאחר מכן עליו לשאת אשה, ולבסוף רשאי הוא לעסוק במעשי חסד.
שינוי מהות
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
יש שואלים: מדוע ברכה זו אינה נאמרת בכל קיום מצוה - "כשם שזכה למצוה זו, כן יזכה למצוות נוספות".
אלא כך כוונת הדברים: "כשם שנכנס לברית", שעשה מצוה שאינה מעשה בלבד אלא שינוי במציאות גופו, שהרי בכל מצוה יש "גברא" העושה את המצוה וגם "חפצא" של המצוה, ואילו בברית מילה ה"גברא", התינוק שמקיים את המצוה, הוא עצמו ה"חפצא" של המצוה, "כן יכנס לתורה", שהתורה שילמד לא תהא בחיצוניות בלבד כלימוד שאר חכמות, אלא תעשה שינוי בגופו ובמהותו.
וכן יכנס "לחופה" שהיא מציאות חדשה של שלימות שנברא בה מחדש. וכמו שמברכין "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה", שחתן וכלה הם בריאה מיוחדת ומחודשת. וכן "למעשים טובים", שמעשי החסד שלו לא יהיו בחיצוניות בלבד אלא ייעשו מתוך טהרת דמו ומדותיו ושינוי מהותו.
אין ברכה בעולם שאינה גלומה בנוסח זה
מסופר על הגאון רבי משה פיינשטין זצ"ל: פעם כשכתב מכתב 'מזל טוב' לתלמידו שהתברך בבן, כתב לו שרבות הן הברכות שעולות בדעתו לברך, אבל חז"ל טבעו מטבע: "שתזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים", ואם זהו הלשון השגור בפי חז"ל, אות הוא שאין אף ברכה בעולם שאינה גלומה באחת משלושת ברכות אלו, והכביר דוגמאות לרוב...
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הכוח המיוחד של שבת שובה
סדרת החינוך של הטבע!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
טעינה למחשבה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
