ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל סת יקוט
"כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"
יש דורשים: "כשם שנכנס לברית" - כפי השם שניתן לו בעת המילה, באותה המהות "יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים", שכן שמו של אדם גורם ומשפיע על העתיד, כמובא במסכת ברכות (ז, ב).
השם מורה על מהות האדם ושורשו, כמובא ב"מגיד מישרים": "דמאן דאיקרי אברהם - נוטה לצד עשיית חסד; ומאן דאיקרי יוסף - או הוא גיבור בעריות, או הוא זן ומפרנס לאחרים, כמו יוסף".
על פי זה ניתן לבאר את דברי חז"ל, שלאחר פטירתו של אדם, הוא עלול לשכוח את שמו. שהואיל ושמו של אדם הוא תמצית שליחותו ותפקידו עלי אדמות, על כן אדם שלא מילא את שליחותו ולא עסק בתפקידו המיוחד לו, הריהו שוכח את שמו.
יש אומרים, ששליחותו ותפקידו של אדם עלי אדמות רמוזים בפסוק המתחיל ומסתיים באותיות של שמו.
מסיבה זו, האומר פסוק זה בסיום התפילה יזכור את שמו, שהוא, כאמור, תמצית שליחותו ותפקידו.
זהירות משם יומרני
נאמר בתורה (בראשית ד, א): "ותלד את קין ותאמר: קניתי איש את ה'".
סח מרן ה"חפץ חיים": השם שנתנה חוה לקין הוא שם מאוד יומרני ("א המעטענער נאמען"). תלתה בו חוה גדולות ונצורות מעל ומעבר - "קניתי איש את ה'", ולכן לא עלתה לה בהצלחה - "ואל קין ואל מנחתו לא שעה".
מה שאין כן הבל, קראו לו שם ללא גאוה, שם פשוט, על שם שמהבל עניני העולם הזה, לכך הצליח - "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו".
פייבל או פייבל
פעם אחת באו זוג צעיר לרב, ורצו שהרב יפתור להם את הבעיה. סיפרו הם לרב שנולד להם בן ויש ויכוח איזה שם לקרוא לו. הבעל רוצה על שם אביו והאשה - על שם אביה.
שאל הרב את הבעל: מה שם אביך? השיב הבעל: פייבל. ומה שם אביך? שאל הרב את האשה. השיבה האשה: פייבל.
התפלא הרב, אם כן מה הויכוח, תקראו שמו פייבל. ענה לו הבעל: אני רוצה שיקראו לו פייבל על שם האבא שלי... והיא רוצה פייבל על שם האבא שלה...
חקר הרב ושאל את הבעל: האם אביך היה צדיק, ענה לו הבעל: אבי היה גאון וצדיק.
והאשה אמרה שאביה היה רשע.
חייך הרב ואמר להם: בינתיים קיראו לילד פייבל. ולכשיגדל, אם יהיה גאון וצדיק אז השם יהיה על שם האב של הבעל... ואם חלילה יהיה רשע, השם יהיה על שם האבא של האשה... שמחו בני הזוג והלכו לשלום...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












