ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגליון פר' בלק לימדתי זכות על ישיבה מעורבת בחתונות, והסתמכתי על תשובה מפורשת של הגר"מ פיינשטיין בנדון. הזכרתי גם את דברי הלבוש שהביאם הגר"ע יוסף ב'יביע אומר'. כתבתי כי בנושא זה "מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד" (ההדגשה במקור), ונימוקיי עמי והם פורטו עלי עלון, עי"ש.
בגליון פר' פנחס ידידי הרב שמואל אליהו קינא קנאת ה' צב-אות ו'התנפל' עלי בדברי קיטרוג הממוקדים במשפט המודגש לעיל, בו סינגרתי 'על עשיית הדיעבד לכתחילה', בנושא הנדון. לא נתקררה דעתו עד ש'צלבני' על עֵמְדתי במקום אחר שלא כדאי לעת הזו לכפות על צה"ל בפקודה את הלכת 'קול באשה', וצריך להסתדר במסגרת היחידה או להשתמש בקוּלות ידועות. רוחו נתיישבה כנראה רק לאחר שהטיל ספק-דופי בכל מפעלותיו של מכון 'צומת' "אם זאת הגישה" וגו'.
אני מודה למערכת 'קוממיות' שאיפשרה לי לשטוח תגובתי. אוחַז את השור בקרניו, ללא התפתלויות. אכן, יש בינינו מחלוקת האם יש להורות, ואף לפרסם, היתרי דיעבד ושעת הדחק. אני מבין לרוחו של הקנאי המחמיר, ואף על פי כן על משמרתי אעמודה כי בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות. די לנו להיתלות באילנות כגר"מ פיינשטיין זצ"ל בנושא החתונות המעורבות, וכיוצא בו בסוגיות אחרות, גם אם ה'קולא' איננה תמיד דרך המלך.
וממקום שבאת; הר"ש אליהו משלב ברשימתו 'סיפור אמיתי' על מעשן כרוני שהרב אבוחצירא הורה לו להפחית בשבת את כמות הסיגריות שהוא מעשן, וטען כנגדו שהרי בהיתר זה טמונה לגיטימציה לעישון בשבת!! ואני הקטן זוקף קומה ומצהיר כי גם אני הייתי ממליץ כעצת הרב אבוחצירא! וחוששני שכך גם היה נוהג... רבה של צפת. אך כמובן, אין הנדון דומה לראיה; המדמה התרת איסורי דאורייתא למנהגים שגדולים התירום, לכתחילה או בדיעבד, הריהו חוטא בגדול בדימוי מילתא למילתא.
טיעון מרכזי בדברי הר"ש אליהו היא הטענה הנפוצה בימינו, בעיקר בקרב מטיפי המוסר ומחפשי החומרות: 'המדרון החלקלק'. גם אם משהו מותר, לפחות בשעת הדחק, "לאן נגיע?", ו"מתוך הדברים ילמדו להפריז על המידה", ו"יתפסו את הקולא ויוותרו על תנאי ההיתר" וכיו"ב.
אכן, כאן טמונה נקודת המחלוקת האמיתית בינינו, וכולה לשם שמים. אני סבור כי כיום לא צריך להשתמש בנשק ההרתעה הקרוי 'מדרון חלקלק'. איני יודע איזו דרך הפילה חללים רבים יותר; דרך ה'קולות' שממנה מסתעף 'מדרון חלקלק', או דרך ה'חומרות' שממנה מסתעפת 'זריקת הכל' והתייאשות מ'מעלה ההר'. ודוגמא חיה ונושמת לפנינו: לדידי, אילו לא היתה תנועת בני עקיבא כיום היה צריך להמציא אותה, גם אם קיימת תנועת 'אריאל', למרות שהר"ש אליהו יקטלג אותה כניצבת ב'מדרון'. האם הרב שמואל אינו מכיר כאלו שהחליטו לחלל שבת לאחר ש'ממילא הם לא דתיים' שהרי דקדקו עמהם מעבר למידה בהלכות נטילת ידים...
אכן, אני מודה, חלק מפתרונות מכון 'צומת' בבתי חולים או במיגזר הבטחוני הן בבחינת 'דיעבד', אך היתרם עמם לפי הנסיבות. אם האלטרנטיבה ל'לחצן גרמא' לפתיחת שער או מחסום בבסיס צבאי היא מחסום-חבל או מתקן מיכני מורכב - אני בעד 'קולא' הלכתית ריאלית, ולא החמרה שתוצאתה המעשית היא 'לא כלום'. גם בכך נתלה אנכי באשלי רברבי: הגרש"ז אוירבך והגר"ש ישראלי זצ"ל ותלמידיהם יבל"ח. מהם שמעתי לא אחת שיש להתיר ולהציע פתרונות 'צומת' גם כאשר הם דחוקים, ללא חשש 'מדרון' וללא הצמחת 'גזירות חדשות' בדורנו.
מ"מ, בסוגיית הישיבה המעורבת בחתונות רמת ה'דיעבד' היא נמוכה ביותר, שהרי רבו המתירין, להלכה וכמעשה רב. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אף הורה כך לשואליו ממשפחתו לכתחילה, ורבו העדויות על כך.
"את והב בסופה"
הרב שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת
תגובה לדברי הרב ישראל רוזן שליט"א
א. לא "התנפלתי" ולא "צלבתי", רק הבענו דעה אחרת. וזאת מתוך הערכה והוקרה מרובה.
ב. "צומת" - כשרה למהדרין.
הכנסתי את צומת לויכוח רק כדי להבהיר כמה מסוכנת השיטה של "להפוך בדיעבד לכתחילה". בכל מקרה הבהרתי את דעתי שאני סומך על "צומת" וחושב שהיא כשרה למהדרין.
ג. מהו "מדרון חלקלק"?
לעצם הטענה כי אסור להתחשב בטיעון "מדרון חלקלק" הריני להבהיר כי חכמינו קבעו שחברה מעורבת היא "מדרון חלקלק" (סוכה נ"א) ולדעת הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל היא איסור דאורייתא של ממש. (אגרות משה או"ח א' עמ' צח ועוד מקומות רבים). איך אפשר להביא ממנו ראיה לדבר שהוא כל כך החמיר בו במקום שיש לחוש לקלות ראש.
______________________________
לתגובתו של
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
חידוש כוחות העולם
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
