ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשמשה מתחיל את הנאום האחרון הגדול שהוא נושא בפני עמו האהוב, הוא מזהיר את העם מפני סכנות עתידיות ומזכיר לו את השגיאות הטרגיות והיקרות שנעשו בעבר. משה הוא איש חזון. הקב"ה מראה לו את כל הסיפור של העם היהודי עד קץ כל הדורות. בחזון שלו הוא רואה אפילו את קשר תפילין של ראש של הקב"ה, כביכול, מאחור. אך משה רואה גם את האסונות, התבוסות, השגיאות והכישלונות שעוד נכונו לעם היהודי. הוא גם רואה בחזונו את כושר ההתאוששות של העם היהודי ואת הניצחון, השלום, השגשוג והביטחון שיבואו בסופו של דבר. מהלך החזון כולו, העתיד על כל בעיותיו, תבוסותיו וניצחונותיו, מקבל ביטוי בפרשת השבוע.
אחריות כבדה מונחת על כתפיו של בעל החזון, על כתפיו של האיש שיכול לראות את הנולד. איך מתרגמים את החזון למציאות - זאת הבעיה של כל בעלי החזון. משה מתמודד איתה בעזרת החיזוקים של התורה שהוא עצמו הביא לבני ישראל משמים בהר סיני.
הוא צופה את הקשיים שמחכים לעם שקיבל את המשימה להיות אור לגוים. עם זאת, הוא לא עובר במהירות על הקטעים העצובים שבחזונו. מנהיג ישר אומר לעמו את האמת גם כשהיא קשה וכואבת. בחזון יש תמיד מרכיב של עצבות, מפני שהוא מתאר את המציאות ואת קשיי החיים.
ההפטרה שנקרא בפרשת השבוע היא החזון של הנביא הגדול ישעיהו. גם הוא לא מייפה את הדברים כשהוא מתאר את האסון ההולך וקרב של חורבן המקדש ואת חטאי ישראל שתרמו לחורבן הזה. כשקוראים את דברי ההפטרה, אי אפשר שלא לחוש את תחושת התסכול העזה שאופפת את הנביא. הנביא הוא רופא שאיבחן את המחלה נכון ויש לו תרופה מתאימה שתרפא את החולה, אך החולה מתעלם מהמחלה ומהתרופה. ישעיהו קובל על קשיות העורף של עם ישראל, שמסרב להבין את מצבו האמיתי ואת השלכותיו הטרגיות.
הסירוב של עם ישראל לראות דברים נכוחה, ההעדפה שלו להתעלם מהאסון בטווח הרחוק, ובמקומו להסתכל רק על הנחמה שבטווח הקצר - כל אלה מעוררים בנביא תחושת תסכול מובנת. חזונו אמיתי וקודר, מטריד וטרגי. יש לעם ישראל עיוורון מרצון כאשר מדובר בעתידו, עיוורון שישעיהו, איש חזון, האיש שרואה את העתיד, לא מצליח להבין.
עם ישראל עיוור לעתידו ולכן בהכרח גם לעברו, יותר מחמור או שור שיודעים לזהות את מקור מזונם וביטחונם. אך כל הנבואות על עם ישראל, גם כשהן כואבות וקודרות מאוד, תמיד מסתיימות בנימה של תקווה ואופטימיות. עם הנצח יתקן את דרכיו, יגשים את מטרותיו הגשמיות והרוחניות וייוושע בצדק ובמשפט
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
