ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בו המשיך את אשר החל במאמרו בגליון פר' בלק, מבקש אני להעיר את הערותי הבאות. מקוצר הזמן ומקוצר היריעה אאלץ לתמצת דבריי.
א. כתב הרב רוזן: "... בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות". ראשית, מבקש אני לשאול מי אבחן שדורנו דור יתום הוא? כאשר נשים רבות הולכות ומכסות ראשן, דבר שלא היה נפוץ כל כך בדור הקודם, זהו "דור יתום"? כאשר חיילים אינם מוכנים לשמוע קול אשה, ומוכנים להסתכן במאסר עקב כך, זהו "דור יתום"? יתר על כן. כל בר בי רב יודע ש"כח דהיתרא עדיף", כך נהגו גדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות. אלא שידעו הם לקרוא לדבר בשמו "דיעבד" ולא הפכוהו ל"לכתחילה". טשטוש מושגים זה הוא אולי המקומם ביותר במאמריו של הרב רוזן.
ב. לגבי דעתו של הרב פיינשטיין זצ"ל. בכ' בסיון תש"ס פנה ר' שאול שיף נ"י לבנו של הרב פיינשטיין זצ"ל, הרב ראובן כדי לברר עמו סוגיה זו. וכך כתב: "אודות שיטת אמו"ר זצ"ל, בענין לישב מעורב אנשים ונשים במקום שיש חלק יושבים נפרדים. באופן כזה ודאי ישב אמו"ר זצ"ל עם הנפרדים. ומה ששאל אם סבר אמו"ר זצ"ל בתשובותיו שהענין לישב אנשים ונשים מפורדים 'שאינה מן הדין ולא מסורת ישראל' ודאי לא נראה ענין זה מתשובותיו שהוא מדבר רק לענין מחיצה. ועוד שבחתונה שלי ישבו מפורדים".
נאמנה עלי עדותו של בן הרב ואכמ"ל.
ג. במאמרו הביא הרב רוזן את דברי בעל הלבוש, שכתב: "... ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמין עלן כקאקי חיוורא (כלומר דומות כאווזים לבנים ולא גורמות להרהורים - ברכות כ"ב) מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
באמתחתי חומר רב בענין היתר זה של בעל הלבוש ואכמ"ל. אך ראשית כל אציין שבשולחן ערוך לא נפסק כך. עיין בב"ח (אה"ע סב יב), ב"ש (שם ס"ק יא), באר היטב (שם סוס"ק יא), ש"ך (יו"ד שצא), שערי תשובה (תקכט ס"ק ד), קיצוש"ע (קמט א), שו"ת יהודה יעלה (ח"ב סי' מה ועוד), משנ"ב (תטו ס"ק ב), כף החיים (תקכט ס"ק מח) ועוד.
ד. לגבי עצם דברי בעל הלבוש. יש מי שכתב (הובא בשדי חמד) "מי זה אשר יאמר ד'דמין עלן כקאקי חיוורא' (ודאי אם "דור יתום" אנו)... דמלבד דזה לא שייך אלא בראיה בעלמא', 'ועוד דהם אמרו כן רבותינו בעלי הש"ס לפי גודל קדושתם וטוהר רעיונם ... איך נלמד מהם אנחנו אזובי הקיר...". ויש מי שכתב שהלבוש "רק לתרץ מנהגם של ישראל על שראה שאינם נזהרין בזה ולאו מדינא קאמר". והגדיל לעשות מי שכתב ש"בודאי תלמיד טועה הוסיף בדברי הלבוש...".
ה. אחד המקורות הראשונים בסוגיה זו הוא דברי הגמרא (סוכה נ"א): "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול... מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה". וממנה נפסק להלכה, כפי שציינתי לעיל (סע' ג).
ו. נפסק בשו"ע (אה"ע כ"א): "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ... ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ... ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה ... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף . ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין". (ועי' בלבוש אה"ע כא א שהביא זאת!) האם בחתונה מעורבת ניתן לקיים פסק הלכה זה?
ז. הרב רוזן הביא את הלבוש וכתב "הובא ביביע אומר וכו'". והנה אשר כתב הגר"ע יוסף שליט"א אחר הביאו את דברי הלבוש: "... ומ"מ לכתחלה ודאי שיש להקפיד כמה שאפשר ..."
נסיים בדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל (מדות הראיה):
"מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי [על כן הם נדחים]".
______________________________
למאמר של הרב רוזן
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













