ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בו המשיך את אשר החל במאמרו בגליון פר' בלק, מבקש אני להעיר את הערותי הבאות. מקוצר הזמן ומקוצר היריעה אאלץ לתמצת דבריי.
א. כתב הרב רוזן: "... בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות". ראשית, מבקש אני לשאול מי אבחן שדורנו דור יתום הוא? כאשר נשים רבות הולכות ומכסות ראשן, דבר שלא היה נפוץ כל כך בדור הקודם, זהו "דור יתום"? כאשר חיילים אינם מוכנים לשמוע קול אשה, ומוכנים להסתכן במאסר עקב כך, זהו "דור יתום"? יתר על כן. כל בר בי רב יודע ש"כח דהיתרא עדיף", כך נהגו גדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות. אלא שידעו הם לקרוא לדבר בשמו "דיעבד" ולא הפכוהו ל"לכתחילה". טשטוש מושגים זה הוא אולי המקומם ביותר במאמריו של הרב רוזן.
ב. לגבי דעתו של הרב פיינשטיין זצ"ל. בכ' בסיון תש"ס פנה ר' שאול שיף נ"י לבנו של הרב פיינשטיין זצ"ל, הרב ראובן כדי לברר עמו סוגיה זו. וכך כתב: "אודות שיטת אמו"ר זצ"ל, בענין לישב מעורב אנשים ונשים במקום שיש חלק יושבים נפרדים. באופן כזה ודאי ישב אמו"ר זצ"ל עם הנפרדים. ומה ששאל אם סבר אמו"ר זצ"ל בתשובותיו שהענין לישב אנשים ונשים מפורדים 'שאינה מן הדין ולא מסורת ישראל' ודאי לא נראה ענין זה מתשובותיו שהוא מדבר רק לענין מחיצה. ועוד שבחתונה שלי ישבו מפורדים".
נאמנה עלי עדותו של בן הרב ואכמ"ל.
ג. במאמרו הביא הרב רוזן את דברי בעל הלבוש, שכתב: "... ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמין עלן כקאקי חיוורא (כלומר דומות כאווזים לבנים ולא גורמות להרהורים - ברכות כ"ב) מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
באמתחתי חומר רב בענין היתר זה של בעל הלבוש ואכמ"ל. אך ראשית כל אציין שבשולחן ערוך לא נפסק כך. עיין בב"ח (אה"ע סב יב), ב"ש (שם ס"ק יא), באר היטב (שם סוס"ק יא), ש"ך (יו"ד שצא), שערי תשובה (תקכט ס"ק ד), קיצוש"ע (קמט א), שו"ת יהודה יעלה (ח"ב סי' מה ועוד), משנ"ב (תטו ס"ק ב), כף החיים (תקכט ס"ק מח) ועוד.
ד. לגבי עצם דברי בעל הלבוש. יש מי שכתב (הובא בשדי חמד) "מי זה אשר יאמר ד'דמין עלן כקאקי חיוורא' (ודאי אם "דור יתום" אנו)... דמלבד דזה לא שייך אלא בראיה בעלמא', 'ועוד דהם אמרו כן רבותינו בעלי הש"ס לפי גודל קדושתם וטוהר רעיונם ... איך נלמד מהם אנחנו אזובי הקיר...". ויש מי שכתב שהלבוש "רק לתרץ מנהגם של ישראל על שראה שאינם נזהרין בזה ולאו מדינא קאמר". והגדיל לעשות מי שכתב ש"בודאי תלמיד טועה הוסיף בדברי הלבוש...".
ה. אחד המקורות הראשונים בסוגיה זו הוא דברי הגמרא (סוכה נ"א): "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול... מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה". וממנה נפסק להלכה, כפי שציינתי לעיל (סע' ג).
ו. נפסק בשו"ע (אה"ע כ"א): "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ... ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ... ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה ... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף . ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין". (ועי' בלבוש אה"ע כא א שהביא זאת!) האם בחתונה מעורבת ניתן לקיים פסק הלכה זה?
ז. הרב רוזן הביא את הלבוש וכתב "הובא ביביע אומר וכו'". והנה אשר כתב הגר"ע יוסף שליט"א אחר הביאו את דברי הלבוש: "... ומ"מ לכתחלה ודאי שיש להקפיד כמה שאפשר ..."
נסיים בדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל (מדות הראיה):
"מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי [על כן הם נדחים]".
______________________________
למאמר של הרב רוזן
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להתכונן לחגים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
