ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגליון פר' בלק לימדתי זכות על ישיבה מעורבת בחתונות, והסתמכתי על תשובה מפורשת של הגר"מ פיינשטיין בנדון. הזכרתי גם את דברי הלבוש שהביאם הגר"ע יוסף ב'יביע אומר'. כתבתי כי בנושא זה "מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד" (ההדגשה במקור), ונימוקיי עמי והם פורטו עלי עלון, עי"ש.
בגליון פר' פנחס ידידי הרב שמואל אליהו קינא קנאת ה' צב-אות ו'התנפל' עלי בדברי קיטרוג הממוקדים במשפט המודגש לעיל, בו סינגרתי 'על עשיית הדיעבד לכתחילה', בנושא הנדון. לא נתקררה דעתו עד ש'צלבני' על עֵמְדתי במקום אחר שלא כדאי לעת הזו לכפות על צה"ל בפקודה את הלכת 'קול באשה', וצריך להסתדר במסגרת היחידה או להשתמש בקוּלות ידועות. רוחו נתיישבה כנראה רק לאחר שהטיל ספק-דופי בכל מפעלותיו של מכון 'צומת' "אם זאת הגישה" וגו'.
אני מודה למערכת 'קוממיות' שאיפשרה לי לשטוח תגובתי. אוחַז את השור בקרניו, ללא התפתלויות. אכן, יש בינינו מחלוקת האם יש להורות, ואף לפרסם, היתרי דיעבד ושעת הדחק. אני מבין לרוחו של הקנאי המחמיר, ואף על פי כן על משמרתי אעמודה כי בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות. די לנו להיתלות באילנות כגר"מ פיינשטיין זצ"ל בנושא החתונות המעורבות, וכיוצא בו בסוגיות אחרות, גם אם ה'קולא' איננה תמיד דרך המלך.
וממקום שבאת; הר"ש אליהו משלב ברשימתו 'סיפור אמיתי' על מעשן כרוני שהרב אבוחצירא הורה לו להפחית בשבת את כמות הסיגריות שהוא מעשן, וטען כנגדו שהרי בהיתר זה טמונה לגיטימציה לעישון בשבת!! ואני הקטן זוקף קומה ומצהיר כי גם אני הייתי ממליץ כעצת הרב אבוחצירא! וחוששני שכך גם היה נוהג... רבה של צפת. אך כמובן, אין הנדון דומה לראיה; המדמה התרת איסורי דאורייתא למנהגים שגדולים התירום, לכתחילה או בדיעבד, הריהו חוטא בגדול בדימוי מילתא למילתא.
טיעון מרכזי בדברי הר"ש אליהו היא הטענה הנפוצה בימינו, בעיקר בקרב מטיפי המוסר ומחפשי החומרות: 'המדרון החלקלק'. גם אם משהו מותר, לפחות בשעת הדחק, "לאן נגיע?", ו"מתוך הדברים ילמדו להפריז על המידה", ו"יתפסו את הקולא ויוותרו על תנאי ההיתר" וכיו"ב.
אכן, כאן טמונה נקודת המחלוקת האמיתית בינינו, וכולה לשם שמים. אני סבור כי כיום לא צריך להשתמש בנשק ההרתעה הקרוי 'מדרון חלקלק'. איני יודע איזו דרך הפילה חללים רבים יותר; דרך ה'קולות' שממנה מסתעף 'מדרון חלקלק', או דרך ה'חומרות' שממנה מסתעפת 'זריקת הכל' והתייאשות מ'מעלה ההר'. ודוגמא חיה ונושמת לפנינו: לדידי, אילו לא היתה תנועת בני עקיבא כיום היה צריך להמציא אותה, גם אם קיימת תנועת 'אריאל', למרות שהר"ש אליהו יקטלג אותה כניצבת ב'מדרון'. האם הרב שמואל אינו מכיר כאלו שהחליטו לחלל שבת לאחר ש'ממילא הם לא דתיים' שהרי דקדקו עמהם מעבר למידה בהלכות נטילת ידים...
אכן, אני מודה, חלק מפתרונות מכון 'צומת' בבתי חולים או במיגזר הבטחוני הן בבחינת 'דיעבד', אך היתרם עמם לפי הנסיבות. אם האלטרנטיבה ל'לחצן גרמא' לפתיחת שער או מחסום בבסיס צבאי היא מחסום-חבל או מתקן מיכני מורכב - אני בעד 'קולא' הלכתית ריאלית, ולא החמרה שתוצאתה המעשית היא 'לא כלום'. גם בכך נתלה אנכי באשלי רברבי: הגרש"ז אוירבך והגר"ש ישראלי זצ"ל ותלמידיהם יבל"ח. מהם שמעתי לא אחת שיש להתיר ולהציע פתרונות 'צומת' גם כאשר הם דחוקים, ללא חשש 'מדרון' וללא הצמחת 'גזירות חדשות' בדורנו.
מ"מ, בסוגיית הישיבה המעורבת בחתונות רמת ה'דיעבד' היא נמוכה ביותר, שהרי רבו המתירין, להלכה וכמעשה רב. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אף הורה כך לשואליו ממשפחתו לכתחילה, ורבו העדויות על כך.
"את והב בסופה"
הרב שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת
תגובה לדברי הרב ישראל רוזן שליט"א
א. לא "התנפלתי" ולא "צלבתי", רק הבענו דעה אחרת. וזאת מתוך הערכה והוקרה מרובה.
ב. "צומת" - כשרה למהדרין.
הכנסתי את צומת לויכוח רק כדי להבהיר כמה מסוכנת השיטה של "להפוך בדיעבד לכתחילה". בכל מקרה הבהרתי את דעתי שאני סומך על "צומת" וחושב שהיא כשרה למהדרין.
ג. מהו "מדרון חלקלק"?
לעצם הטענה כי אסור להתחשב בטיעון "מדרון חלקלק" הריני להבהיר כי חכמינו קבעו שחברה מעורבת היא "מדרון חלקלק" (סוכה נ"א) ולדעת הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל היא איסור דאורייתא של ממש. (אגרות משה או"ח א' עמ' צח ועוד מקומות רבים). איך אפשר להביא ממנו ראיה לדבר שהוא כל כך החמיר בו במקום שיש לחוש לקלות ראש.
______________________________
לתגובתו של
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









