ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
בשבת אחת ניגש אלי אדם וביקש בקבוק יין לקידוש. ריח כבד של סיגריות עלה מפיו, וניכר היה שלפני כמה דקות עישן סיגריה. שאלתיו: אם אתה מעשן בשבת בשביל מה לך יין לקידוש? השיב לי אותו אדם כי הוא מעשן על פי ההיתר של הרה"ג אבוחצירא שליט"א. כשניסיתי לברר מהו ההיתר שקיבל, סיפר לי כי לפני כמה שנים היה אצל הרב וסיפר לו שהוא מעשן ארבעים סיגריות בשבת. כדי שימנע לגמרי מהאיסור החמור, אמר לו הרב כי במקום לעשן ארבעים יעשן בתחילה רק עשרים, אחר-כך ירד לעשר וכך עד שייגמל לחלוטין. אולם אותו אדם תפס רק את תחילת דברי הרב כי מותר לו לעשן בשבת, ועל כן הוא מעשן בשבת "בהיתר".
בסיפור האמיתי הזה, נזכרתי כשקראתי את מאמרו של הרב ישראל רוזן על כך שבענייני צניעות צריך להפוך את ההיתר של "בדיעבד" ל"לכתחילה". הוא כנראה לא מבין את הדינאמיקה הציבורית. לדעתו צריך לאפשר לכתחילה לשבת בצורה מעורבת בחתונות, למרות שהגמרא אוסרת זאת ולמרות שרוב ככל הרבנים המחויבים לגמרא ולשולחן ערוך מקפידים על הפרדה בין גברים לנשים.
העובדה שרבנים מקדשים בדיעבד גם בחתונות שבהם אין הפרדה, אינה היתר לכתחילה. אם הרבנים יוותרו על ההלכה - שאר הציבור יזמין לכתחילה רקדניות וזמרות לשיר בציבור בהיתר הרב רוזן שליט"א.
הדוגמה הזאת אינה מקרית. לדעת הרב רוזן צריך להתיר לחיילים לשמוע חיילות שרות. הוא קורא לא להתנגד לפקודה של קצין חינוך ראשי הכופה על חיילים דתיים לשמוע נשים שרות סולו על במה. פרסומם הדברים הללו בראש כל חוצות זו טעות ציבורית מסוכנת. יש מי שמחכה להיתרים הללו על מנת להוריד את הציבור במדרגה.
מאמרו של הרב רוזן ישמש "כתב הכשר" לקצין חינוך ראשי. על ידו הוא ינסה לאלץ את כל החיילים הדתיים להתיישר לקו ה"לייט" שמפרסם הרב רוזן. כל הדיון מחר יתחיל בשאלה האם חיילים דתיים יצטרכו גם לראות זמרות שהצבא מזמין להופיע לפני החיילים. הן בודאי לא יבואו לשאול את הרב רוזן איזה בגדים ללבוש לפני שהן באות לשיר בהיתר לפני החיילים! וכדי בזיון וקצף.
אני מניח שרבים בציבור ירצו לדעת האם הגישה ההופכת את ה"דיעבד" ל"לכתחילה" נהוגה גם במכון צומ"ת בענייני שבת וכשרות. כי אם זאת הגישה של מכון צומת, אני הולך להדיר את ביתי מכל המוצרים של מכון הזה. זכותו של הציבור לדעת. אם זאת הגישה ההלכתית של המכון - הוא יתמוטט ציבורית וכלכלית. אנשים רבים ידירו את רגליהם מהמוצרים שלכם, בצדק, הם רוצים לקיים את המצוות לכתחילה שבלכתחילה.
כיוון שאני יודע ששיטת הפסיקה של מכון צומת אינה כזאת, מותר לי לשאול: למה תגַרע הצניעות מהשבת? למה בעניינם של צניעות אנחנו צריכים להכשיל את בנינו ובנותינו בהיתרים של בדיעבד ולפגוע בנפשות ובנשמות שלהם לחינם? ממש לחינם?
לתגובתו של הרב רוזן בעניין
לתגובה של הרב זאב נוימן בעניין (בתגובה לרב רוזן)
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.

יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









