ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
חכמינו ז"ל לימדו אותנו שבעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיו צרות רוחניות וגשמיות גדולות וקשות. הגמ' במסכת סנהדרין דף צ"ז אומרת:
"אמר ר"י: דור שבן דוד בא בו, תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא" ועוד תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בו בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגלבן יאשם ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו.מפרש רש"י אנשי גזית סנהדרין. וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני הכלב, והאמת נעדרת. מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה וסר מרע משתולל על הבריות כלומר מי שסר מרע אומרים עליו שהוא שוטה ועוד אומרת הגמרא בהמשך תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באביה, וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב ואין בן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה וכו' וכל המלכות תיהפך למינות ואין תוכחה ובהמשך נאמר אין בן דוד בא עד שירבו המסורות, עד שיתמעטו התלמידים, עד שיתיאשו מן הגאולה.
והדבר תמוה מדוע דווקא בעקבתא דמשיחא, בדור בן דוד בא בו, יהיה מצב כה ירוד מבחינה רוחנית וגשמית. ההיגיון היה מחייב שצריך להיות להפך, שכאשר עם ישראל יתקן את חטאיו וישוב בתשובה ויתוקנו החטאים שהם סיבת הגלות, אז יהיו ראויים לגאולה ואז תבוא הגאולה והישועה. ומדוע חכמים אמרו שתהיה תקופה של משבר רוחני וצרות דווקא לקראת הגאולה?
המהר"ל עומד על שאלה זו ומבאר שכך הוא סדר העולם. שלפני התחדשות של דבר גדול, צריך להיות ביטול המצב הקודם. וככל שעומדת להיות התחדשות גדולה יותר, כן צריך להיות גודל ההרס והביטול של המצב הקודם. אלו הם דברי המהר"ל. לאמור, כשם שכאשר רוצים לבנות בנין חדש גדול, צריך להרוס את הבניין הישן כי אי אפשר לבנות בנין חדש על הישן, כך הדבר גם במובן הרוחני. בגאולה יופיע אור חדש, גודל חדש של תורה, ועל כן השבר הרוחני הזה הבא לפניו. זהו ביאורו של המהר"ל.
מרן הרב הוסיף עוד קומה על דברי המהר"ל. יש להבדיל בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית. מצד החיצוניות כל ימי החורבן והגלות אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חברו. המצב הולך ופוחת, הולך ומתדרדר. אלא שכל זה מצד החיצוניות, אבל מצד הפנימיות העולם הולך ומתבסם. הוי אומר, מה שדברו חכמים על ירידת הדורות ועל משבר רוחני, כל זה מצד החיצוניות, אבל בפנימיות - העולם הולך ומתבסם.
ומקור דברי הרב הם בתיקוני זוהר, תיקון שישים. וכך נאמר שם (מתורגם):
"תמצא בן אדם רע בדברים שבפיו, וטוב בלבו מבפנים. ויש שבפיו הוא טוב ולבו רע, זה הוא עץ הדעת טוב ורע. כאן מקנן נחש רמאי. כך הוא בן אדם שתמצא שגופו שפיר וסימנים שלו כולם שפירים, כלומר התנהגתו החיצונית כולה טובה, ונשמתו נפש של חייב. ותמצא בר נש גופו רע בכל הסימנים שלו ונשמתו מבפנים היא טובה, זהו צדיק ורע לו. אבל מי שהוא טוב מלבר ורע מלגו – טוב מבחוץ ורע מבפנים – זהו רשע וטוב לו. טוב מלבר ומלגו – זהו צדיק וטוב לו, ורע מלגו ומלבר – זהו רשע ורע לו. וזה העמידוה טוב מלגו ולבושא דיליה ביש – זהו עני ורוכב על חמור"
עני ורוכב על חמור זה דורו של משיח, והתיקוני זוהר אומר שדור זה של עקבתא דמשיחא הוא טוב מבפנים ולבושו החיצוני רע.
הרב מסביר את הדברים באגרות הראי"ה, אגרת תקנ"ה, "אבל דור של עקבתא דמשיחא הם כדברי תיקוני זוהר "טוב מלגו וביש מלבר". והם חמורו של משיח נאמר עליו "עני ורוכב על חמור" והכוונה : כמו חמור שמבחוץ יש בו שני סימני טומאה אם כן הטומאה בולטת בו ביותר מבחזיר וגמל שיש בהם סימן טהרה אחד ומכל מקום יש בו בפנמיותו ענין קדושה גם כן שהרי הוא קדוש בבכורה וענין מה שהתורה אמרה על זה "קדש לי" הוא גדול מאד מאד. וכן הן הנשמות של אותה הסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבתא דמשיחא, ולהם יש תרופה אף על פי שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאד.
וכן יש בכתבי האר"י ז"ל, בשער הגלגולים (אחרי הקדמה ל"ח) אומר ר' חיים ויטאל תלמיד האר"י
"פעם אחת שאלתי למורי ז"ל איך היה אומר לי שנפשי כל כך מעולה כנזכר לעיל והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקבו ואמר לי דע לך כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק כפי הזמן והדור כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחריםכי בדורות אלו הקליפות גוברות מאד מאד לאין קץ מה שאין כן בדורות הראשונים ואלו הייתי בדורות הראשונים היו מעשי וחכמתי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים.....כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן תנאים ואמוראים"
. לאמור נפשות הדורות האחרונים גדולות יותר מדורות ראשונים.
רעיון זה שהדורות הולכים ומתקנים נמצא גם בשער המצוות, פרשת ראה, בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים, מסביר האר"י שלכל גלות יש תפקיד של תיקון. גלות ראשונה תקנה את הראש, וגלות אחרונה היא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגלים, ולבסוף את העקבים. ושם יש תגבורת של החיצוניים, והברור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב ואלו דבריו
"ונודע ומפורסם בדברי רז"ל תוקף הצרות העצומות שיהיו לישראל בחבלי משיח והטעם הוא כי אז סיום ברירת הקדושה אשר ברגלין דאדם דקליפה ושם תגבורת החיצונים וחלישות הקדושה המועטת אשר שם וכאשר יושלמו רגלין להתברר כדין כתיב ובלע המות לנצח כמבואר במקומו"
הווה אומר, העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתבסם, ורק בחיצוניות נראה כי הוא הולך ויורד.
נמצא כי דברי מרן הרב זצ"ל מבוססים היטב על מקורות יותר פנימיים של התורה. ראייה כזו היא נחלת נשמות גדולות ופנימיות, וכך אומר הרב בהמשך אגרת תקנ"ה,
"על מה שאמר רב יוסף: מתי אזכה ואשב בטולא דכופיתא דחמריה. כלומר בצל הגללים של חמורו של משיח ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות ותלה גדולתו בגדולת ההוא יומא דקא גרים ואמר על אמו: איקום מקמי שכינתא דאתיא ואמר על עצמו : לא תתני ענוה דאיכא אנא אף על פי שמצד החיצוניות נראה הדבר לגאוה חלילה, אבל בעל סגולה נפשית שכמותו ע"ה אמר זאת בכל מילוי הקדושה והענוה האמיתית מעין ענותנותו של אדון הנביאים ע"ה, ותלמידיו הם ההולכים בדרכיו"
מדברי הרב הננו למדים להכיר את דורנו, דור עקבתא דמשיחא, דור שבן דוד בא בו. זה דור שהוא טוב מבפנים למרות שהוא נראה לא טוב מבחוץ. והערך של מעשה טוב שאדם עושה היום הוא גדול ועצום, וכל הרהור של תשובה יש לו משמעות גדולה. זה דור של תשובה מאהבה, שכל מי ששב בתשובה אמיתית הוא באמת מהפך את הזדונות לזכויות ממש. קשה להאמין שכך הדבר אבל כבר בררנו שאמנם כך הם הדברים וביססנו אותם.זה דור שכלל האומה הולך ומתגלה בו. בארץ ישראל מופיעה האומה כאומה, ועל כן כל מעשה של היחיד איננו עוד מעשה בודד שעומד בפני עצמו אלא הוא מחובר אל הופעת הכלל ומתגדל בגדלות הכלל. ואלו דברי הרב במאורות הראי"ה, ירח האיתנים עמו נ"ט (ד"ה "ובעלי הרזין") "ובעלי הרזין צריכים להודיע לעולם, שהירידה שלו היא רק חיצונית, אבל בפנים הכל מתעלה,ומימלא ההארה היא גדולה, ועצם הנשמות גדולות הן.......והתשובה בזמן הזה היא תמיד תשובה עילאה, תשובה מאהבה שהזדונות נעשים זכויות גמורות, והחטא אינו יכול לפגום כל כך כבדורות ראשונים מפני רוב הביסום של העולם, ושפע הרחמים והחסדים שזורחים עליו
במבט גדול זה הננו מסתכלים על הדור ועל התשובה. וכך אנו מתחילים את חודש אלול, חודש התשובה לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה. מכל הצרות ננוחם ונושע ישועה שלמה במהרה בימינו.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
בריאת העולם של פסח
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
