ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בחברה המודרנית והמתוחכמת נדירים בני האדם, וקל וחומר הדגים בנהרות, שרועדים לקראת אירוע או מועד כזה או אחר. עם זאת, צריך להיות חסרי כל רגש כדי שבואו של חודש אלול לא יעורר בנו רגשות של ציפייה ושמץ חרדה.
השנה החולפת, כמו כמעט כל שנה אחרת, התאפיינה ברגשות מעורבים ובהישגים לא אחידים. אך כל שנה מביאה איתה ברכות והצלחות מפתיעות ומציבה בפנינו אתגרים חדשים ולא מוכרים. חודש אלול הוא מועד מושלם לבחון את האירועים האלה מהשנה החולפת ולחשוב על דרכנו בעתיד. החיים היום מסובכים, רועשים ומלאים הסחות דעת, עד שנדיר שאנחנו מקדישים את הזמן והמאמץ הדרושים כדי לבחון את עצמנו, את מעשינו, ואת יעדינו ותקוותינו. חודש אלול הוא הזדמנות, אם ננצל את היתרונות הטמונים בו, לבצע את הבחינה הנחוצה הזאת של העבר ולהתחייב לקראת לעתיד.
בלי פסק זמן חיוני כזה, יש חשש שנחזור על משגי העבר ונוותר על תקוות והישגים חשובים בעתיד. אולי אנחנו כבר לא רועדים כשחודש אלול מגיע, אבל אנחנו בוודאי צריכים לחשוב לפחות על רעד ועל בחינה מחודשת של חיינו.
יהודי אשכנז נוהגים לתקוע בשופר בסוף תפילת שחרית בחודש אלול. הספרדים מתחילים לומר סליחות עם כניסתו של חודש אלול. המנהגים האלה נועדו להזכיר לנו את חשיבות ההכנות בעניינים רוחניים ובחיים היהודיים. כמו שאדם צריך להכין את גופו למאמץ גופני גדול, שהרי אדם לא יכול לקום בוקר אחד ולהחליט שהיום הוא רץ מרתון בלי להתאמן תחילה לקראת המעשה המפרך, גם בעולם הרוחני דרושה הכנה. כדי להתפלל תפילה אמיתית ומכל הלב בימים הנוראים, צריך קודם הכנה ואימון.
המעבר מהשגרה ומהעולם הצעקני לעתים לעולם הרוחני הנעלה של הימים הנוראים הוא מעבר חד ומסוכן מדי אם לא עושים מספיק אימונים והכנות לקראתו. חודש אלול הוא חודש של אימונים והכנות. המנהגים המיוחדים שיש בו אמורים לעזור לנו להיכנס לכושר, כביכול, לקראת האתגר הרוחני של יום הדין שבא זמן קצר אחריו. כשלא מנצלים את ההזדמנויות שיש בחודש אלול, מפחיתים את היכולת שלנו לנצל באמת את ההזדמנויות שהימים הנוראים מביאים איתם. אלול הוא מאמן הכושר האישי שעוזר לנו להתכונן כראוי לאתגרים של התקופה ושל החיים, ולכן אסור להקל בו ראש.
חילופי העונות מזכירים לנו גם את השבריריות של החיים עצמם. בארץ ישראל כמעט כל העצים הם עצים ירוקי עד, אך יש מספיק עלי שלכת שיזכירו לנו "כי האדם עץ השדה". בשבילנו התורה היא "עץ חיים". אם נצליח לשמור שהעלה יישאר מחובר, כביכול, לעץ חיי נצח הזה, גם אנחנו נהיה ירוקים לעד. השקפת העולם היהודית אומרת שהקשר הזה נצחי, ורעיון הנצחיות, הרעיון שיש השפעה על הדורות הבאים שטרם נולדו, צריך למשול בחיינו ובהתנהגותנו בחיי היומיום. חודש אלול בא להזכיר לנו את האמת הזאת. הוא מעורר אותנו ומאלץ אותנו לראות את החיים נכוחה ולטווח הרחוק שלהם. קול השופר ואמירת הסליחות יישארו הרבה אחרינו, אבל שמיעתם ואמירתם בחיינו הם ערובה לנצחיות הנשמה ולאלקיותה.
במערב אמריקה יש עץ שנקרא "צפצפה רעדנית", שעליו רועדים כל הזמן, גם כשאין רוח. לא מכבר ראיתי את העצים האלה והתרגשתי מאוד. הם הזכירו לי את חודש אלול, את משמעותו ואת לקחיו. כל זמן שהטבע עדיין רועד לפני הבורא, ראוי שגם אנחנו נעשה כמוהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
