ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
לפתע צדה עינו דמות חריגה ברחוב בשעות הבוקר המוקדמות. אישה נוצרייה זקנה וכפופה באה לקראתו, ומתוך הליכתה ניכר כי עשתה כברת דרך ארוכה. היא התנהלה בכבדות ונשאה סל מלא. רחמי היהודי נכמרו למראה הזקנה, אך כאשר התקרבה, נוכח לראות שפניה אינם מביעים סבל, אלא שמחה ושביעות רצון.
תמה האיש בלבו: מעניין מה מעשיה של הזקנה בשעה כזאת?! הוא המשיך בדרכו, ובהגיעו לבית המדרש שכח מכל העניין.
למחרת, באותה שעת בוקר מוקדמת, שוב ראה היהודי את הזקנה משתרכת לעומתו ונושאת את משאה בסל הכבד, וכמו אתמול נראתה גם הפעם שמחה ביותר. הרהר האיש שזה דבר פלא ושוב המשיך בדרכו לבית המדרש.
למחרת חזר המחזה על עצמו בשלישית. הבין האיש שיש דברים בגו, והחליט לעקוב אחרי הזקנה התימהונית. חרש פנה אחורנית ועקב אחריה, ונדהם לראותה צועדת לעבר גל אשפה גדול שניצב בקצה העיר, שם הפכה את סלה עליו. צרור אשפתה הצטרף אל הגל הגדול.
התפלא היהודי: מה מניע את הזקנה להביא את הפסולת שהצטברה בביתה דווקא לכאן? האם נטרפה עליה דעתה? ביקש האיש לברר את הסיבה למעשה חסר הפשר שראו עיניו, ופנה אל הזקנה:
"אמרי נא לי אישה טובה, מאין את?"
"מדרך רחוקה באתי", ענתה בשלווה, "המכיר אתה את המקום בו ניצבת קשת מרקוס אורליוס?"
"כמובן שאני מכיר מקום זה", ענה בתדהמה. קשת מרקוס אורליוס הינה שריד עתיק למבנה שבנו הרומאים לכבודו של הקיסר המפורסם. הזקנה הלכה לפחות שעה תמימה בטרם הגיעה לכאן!
"האם אין בשכונתכם מקום המיועד לזריקת אשפה?" שאל האיש. חידת מעשיה של האישה נעשתה מסקרנת יותר. הזקנה חייכה באומרה:
"ברור שיש אצלנו מקום לאשפה!"
"מה מניע אותך איפוא לשאת את הסל הכבד עד לכאן?"
ענתה הזקנה בקול חגיגי:
"קיבלתי מאבות אבותיי, שבמקום שבו ניצב גל האשפה האדיר, עמד פעם בית כנסת יהודי מפואר. במרוצת הדורות חרב הבניין, וכדי למנוע מהיהודים לשקמו, תיקנו ראשי הנוצרים בעירנו לשפוך כאן את האשפה כדי להשכיח מלב כל את העובדה שזו אדמת קודש. אני כבר זקנתי ולא נותר לי זמן רב לחיות, לכן אני משתדלת לקיים את התקנה בכל יום".
"ומדוע את יוצאת לדרכך לפני שעלה השחר?" שאל האיש.
"ההליכה בצהרי היום קשה עבורי. כעת האוויר קריר ונעים יותר".
היהודי נדהם. מעולם לא עלה בדעתו כי מצבורי האשפה הענקיים מסתירים מתחתם חרבות מקדש מעט מימים עברו. נסער ונרגש מיהר לבית המדרש, ומיד לאחר התפילה אסף את אנשי הקהילה וסיפר להם מה שנודע לו זה עתה מפי הזקנה המוזרה.
מאזיניו נדהמו אף הם, ולאחר שהתאוששו טענו בזעם: "כיצד העזו שונאי ישראל להשכיח את מקום התפילה מלב התושבים היהודים, ועוד בצורה כה מכוערת ומשפילה?!"
הם לא הסתפקו בכעסם, והבינו שעליהם לעשות מעשה שיכפר על כל השנים ארוכות בהן היו שרידי בית הכנסת טמונים מתחת לתלוליות הדומן. טובי העיר התכנסו מיד לאסיפה והחליטו פה אחד לנקות ולטהר את המקום הקדוש מהלכלוך שהצטבר בו ברבות השנים, ולהקים עליו בית תפילה יפה ומהודר מאין כמוהו.
אמרו ועשו. במקום נבנה בית הכנסת הגדול, הוא 'צלה לכבירה' - המפורסם והגדול ביותר מבין עשרים ואחד בתי התפילה בטריפולי. בארון הקודש המפואר והרחב שכנו שלושים וארבעה ספרי תורה, ובאולם הענק והגבוה התאספו מדי ערב כאלף תלמידי תלמוד תורה לתפילת מנחה וערבית, ובין תפילה לתפילה נהגו לקרוא פרקי תהלים. בכל שבת התקיימה בו דרשה על פרשת השבוע מפי הרב יוסף לביא זצ"ל, ובה השתתפו מאות מבני הקהילה. בית הכנסת עמד על כנו והיווה מקום מרכזי לתורה ותפילה, עד שגולת יהדות לוב עלתה לארץ הקודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
