ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
זהו לחם-חוקם של תושבי יש"ע. הם כבר אינם מתרגשים מזה. הם מגיעים ליישוב, הביתה, ובכלל לא מדברים על זה. בשפלת החוף, מנהריה ועד אשקלון, אין את המתח הזה בכבישים. המתח הזה הוא נחלתם של הנוסעים בחלחול בואכה חברון וקרית-ארבע, של הנוסעים ברמאללה ליישובי בנימין, של תושבי חבל קטיף ושל הנוסעים בשכם בדרכם לעבודה, או בשובם הביתה.
לא פחות מעצם הנזק, הממוני והגופני, מרגיזה ופוגעת החוצפה והעזות של הערבים, ומצער וכואב הוא חוסר-האונים של התושבים. הם אינם רשאים להגיב תגובה בסיסית-טבעית, צודקת ומוסרית, כנגד המחבלים הפורעים, מיָדי האבנים, הלבנים ובקבוקי-התבערה. אם יגיבו המותקפים, אפילו בצורה הצודקת ביותר, הם יואשמו כמתקיפים וכפורעים, וכל הסבר לא יעזור להם. מי שנזרקה עליו אבן ששברה את זכוכית מכוניתו, נאלץ להמשיך בנסיעה עם השמשה השבורה, ובדרך מסתכלים עליו ערבים ומחייכים בהנאה של נצחון, והוא מרגיש פגוע, מושפל וחסר אונים. כמה אבסורדי הדבר, שזורקים אבנים על מכונית שבה אשה הרה נוסעת לעבודה בבית-חולים שבו מטופלים גם ערבים, והיא מטפלת בהם אחר נסיעה כזו כאחות, ואין מי שדורש את עלבונה הצורב.
והנה, למרות כל הקשיים הללו, אין תופעת עזיבה של משפחות מהיישובים, אין חלישות הדעת. זאת מכיון שהציבור ביש"ע קרוץ מחומר מיוחד. שמא נכון יותר לומר - מרוח מיוחדת. הוא בא להתיישב בחברון ובאלון-מורה מתוך אמונה עמוקה בערכם של המקומות הללו, מתוך אהבת ארץ-ישראל יוקדת, מתוך מוּכנות להתאמץ למען יישובה של ארץ-ישראל, מתוך הכרה שגם אם יהיו קשיים, הוא לא יירתע, אלא ימשיך להיאחז ולהעמיק את השורשים בארץ ד', ארץ אבותיו, ארץ הקודש.
התושבים היהודיים, מתנחלי יש"ע, יודעים שתבוא שעתם של הפורעים הערבים, וכאשר תתמלא סאת רשעתם, תקיא אותם הארץ, שכן הארץ אינה סובלת רשעים, ואוי להם לאלו שמנסים לעכב את עם ישראל מלשוב לנחלת אבותיו. תושבי יש"ע מלאי אמונה, כי התקופה הקשה הזו תחלוף, ונתאושש ונתגבר בעז"ה, ונמשיך להתקדם בדרך גאולתינו, כי ד' דיבר טוב על ישראל, והיסורים הללו שבינתיים, הם חלק מקנין ארץ-ישראל, והם יסורים של אהבה. ראויים אנשי יש"ע להערצה, הם העומדים בחזית, הם המובילים את רוח האמונה הגדולה, ההולכת וגוברת, הולכת ומאירה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
