בית המדרש

  • שונות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

גבולות הדמוקרטיה

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ד' בסיון ה'תשנ"ג
2 דק' קריאה
אם דמוקרטיה משמעותה טישטוש מוחלט של הגבול בין ישראל לעמים, אם מהותה של הדמוקרטיה היא ביטול שותפות הגורל היהודי, אם היא מכשירה הקמת קואליציה יהודית-ערבית ועל-ידה יכריע המיעוט היהודי את הרוב היהודי בשאלות גורליות לעם היהודי, כי אז אני מצהיר במפורש: אני נגד דמוקרטיה שכזו!
גישה שכזו היא הסכנה החמורה ביותר לקיומו של עם ישראל. זו סכנה חמורה יותר מסכנת מלחמה המאיימת מצד האויבים שמבחוץ. תפיסה דמוקרטית שמבטלת את הגבול בין ישראל לעמים היא ארס-צפע פנימי, שמחלחל ומהרס בתוך-תוככי האומה. השקפה שכזו מנתקת את החיבור בין המדינה ובין העם היהודי בעולם ויוצרת קרע ביניהם. היא מבטלת את הכלל של "כל ישראל ערבין זה לזה". מכאן כבר לא רחוקה עוד הדרך להריסת המוטיבציה לשרת את העם בצבא כשליחות לאומית. גם נפתח הפתח להתבוללות, לנישואי-תערובת ולירידה מן הארץ. אם המשמעות של התפיסה הדמוקרטית היא שיויון מוחלט וביטול כל המחיצות בין ישראל לעמים, אם משמעותה ביטול הערך הקיומי המיוחד של עם ישראל, סבורני שרוב רובו של העם היהודי דוחה גישה זו בשאט-נפש.
אם פלוראליזם משמעותו נתינת לגטימציה מלאה לסטיות חולניות - נפשיות ורוחניות - ולחופש דעות ואמונות לכל אחד ואחד, מבלי שאיפה לשמר ולבנות את המיוחד לנו כעם ישראל, הרי נפרצה הגדר לא רק להתבוללות, אלא גם להמרת דת. פלוראליזם מלא יתן לגיטימציה ליהודים מומרים נוצרים למיניהם. גישה קיצונית שכזו מהווה סכנה לקיומו של עם ישראל.
אמנם קיומו של עם ישראל מובטח. קיומה של תורת ישראל מובטח. הדברים גם הוכחו במשך הדורות. הברית בין ישראל לאביהם שבשמים היא ברית עולמים - "ואני זאת בריתי אותם אמר ד', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם" (ישעיה נט ; כא), אבל תפקידינו לפעול שקיומו של עם ישראל, בגופו וברוחו, יהיה שלם, בריא ומוגן מסכנות רוחניות וגשמיות.
יש בהחלט מקום לשאיפה לַחופש, לחופש אישי, לדמוקרטיה, אבל לא לדמוקרטיה כזו שמבטלת את הקיום הלאומי היהודי. יש בהחלט חובה לכבד כל אדם באשר הוא, וכל בריה ובריה שברא הקב"ה בעולמו, אבל אסור לטשטש את ההבחנות בין המדרגות. "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג ; יד) - כל אדם באשר הוא אדם חביב - ולא סתם חביב, אלא - ממשיכה אותה משנה - " חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט ; ו): 'בצלם אלקים עשה את האדם'". אבל על-גבי זה יש עוד מדרגה, קומה שניה: "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום , חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר: 'בנים אתם לד' אלקיכם' (דברים יד ; א)". על זה יש קומה נוספת, קומה עליונה: "חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שנאמר: 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזֹבו' (משלי ד ; ב)".
בשתי ידים יש להדוף את המגמה הדמוקרטית-הקיצונית שמטשטשת את הגבולות לחלוטין, ובד בבד לבנות איזון נכון בין המגמות, אשר כולם ממקור אחד נאמרו. יש להחזיר את הערבות ההדדית של "כל ישראל ערבין זה לזה", להבריא את הרוח הלאומית הנושאת את רוח ד' - "רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il