ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת..."
שלש פעמים נאמרה כאן תרומה. ואמרו רבותינו (הובא ברש"י, מירושלמי שקלים פרק א, הלכה א):
"אחת, תרומת בקע לגולגולת, (כשמנו את ישראל נתן כל אחד מחצית השקל) שנעשו מהם אדנים. אחת, תרומת המזבח בקע לגולגולת, לקופות לקנות מהן קרבנות ציבור. ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד מישראל. שלשה עשר דברים האמורים בענין. שכולם הוצרכו למלאכת המשכן, או לבגדי כהונה".
לפי זה מובן מדוע נאמר, "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", והרי נדבת המשכן נתקבלה גם מנשים ולאו דוקא מאנשים, ואפשר היה לכתוב, מאת אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, איש המוזכר בפסוק. אולם, כיון שמדובר על תרומה הבאה ממנין ישראל, שהוא לאנשים בלבד. וכן מחצית השקל שניתנה לקופות לקרבנות הציבור, אף בה נתחייבו אנשים בלבד, לפיכך נאמר בפסוק כל איש.
אולם, עדיין יש להבין המשך הפסוק, "כל איש אשר ידבנו לבו", הרי מפקד ישראל ומחצית השקל לקופות, אינו תלוי בנדבת הנותן. כמו ששנינו (שקלים פרק א, משנה ג) "ממשכנין על השקלים". שכל מי שאינו רוצה לתת, לוקחים ממנו בעל כורחו. והוא הדין מחצית השקל למנין העדה. אלא חלק הפסוק ודורשהו. ויקחו לי תרומה מאת כל איש. לא נאמר ויתנו לי, אלא ויקחו לי. כי מדובר שלוקחים ממנו גם אם אינו רוצה לתת, מאת כל איש. תרומות אלה, שהן של אנשים אינן תלויות ברצונם. אשר ידבנו לבו זו תרומת המשכן, שאינה מיוחדת לאנשים, והיא תלויה בנדבת לב הנודב.
אכן יש לשים לב, שיצור האדנים, מכסף שנתנו העוברים על הפקודים נעשה. ואילו מחצית השקל לקופות לקרבנות הציבור, לא נתנו ישראל את הקרבנות עצמן, אלא נתנו כסף לקופות ומהן קנו את הנצרך לקרבנות הציבור. ואם יחיד התנדב, או רבים שהצטרפו לתת כבש בשווי חיובם למחצית השקל, לא קבלו מהם, כי היו צריכים לתת דוקא מחצית השקל, והמקדש קנה את הנצרך. ועל תרומת המשכן, כתב ספורנו: "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת..., צווה שלא יקבלו כל שווה כסף, כגון פרות ומרגליות ואבנים טובות שאינן כאבני האפוד והחשן. אבל יקבלו תרומה שגופה נכנסת למלאכת המשכן, והם שלושה עשר דברים האמורים בענין". דהיינו לתרומת המשכן לא קיבלו דברים שמהם לא עשו את הנצרך למשכן. ומי שהתנדב כסף רב, שבו אפשר היה לקנות זהב ונחשת לצורך המשכן, לא קבלו ממנו. נמצא, שהנצרך לבנין המשכן, כולל האדנים, נעשה ממה שנתנו הציבור, ולא מתמורתו. מלבד מחצית השקל לקרבנות הציבור, שנתנו תמורתו והציבור קנה מה שהוצרכו. ומדוע.
אלא כידוע נדבת הלב של כל אחד ואחד מישראל אינה דומה אחת לשניה. כי יש נותן מתוך כוונה יותר שלמה ויש נותן בכוונה פחותה, ולפי שהמשכן נועד להשראת שכינה בתוכם, דהיינו בתוכם של כל אחד ואחד מישראל, ולא רק במשכן עצמו, בודאי שלא היתה השראת השכינה אצל כל אחד שווה. כי אם לפי כוונתו ושלמות מעשיו של כל יחיד.
לכן גם בנית המשכן שממנו נמשכה השכינה לכל אחד, שיקפה את תרומת כל אחד בפועל. ועוד, חביבה היא תרומתם של ישראל, שממנה עצמה נבנה המשכן. ולא שנידבו דבר אחד שנמכר ובמקומו הביאו דבר אחר, שלא מודגש בזה מעלתו של הנודב. ובודאי כל נודב ביטא את מעלתו הרוחנית בנדבתו. שיש שנדב זהב לארון, ויש שנדב נחשת למזבח, ויש שנדב צמר ליריעות וכדו'. כל אחד ומעלתו הנפשית האישית, ניכרו במשכן.
ברם האדנים, שהם הבסיס של המשכן, היו משותפים לכולם. כי כל הדרגות הרוחניות, גם הפחותה ביותר, שוה היא לעליונה ביותר, כדי ליצור את האפשרות שיהיה לישראל מקום מקדש בו תשרה השכינה. וכן קרבנות הציבור, שווים הם לכל העדה, הן לעשירים בדעת והן לעניים בה, שכולם חייבים בלא פחות ממנה, ולכן אין להבליט את הדרגות השונות בעבודת ה' שבישראל הנערכת בתפקוד המשכן והמקדש.
יש עוד לשים לב, שבנין המקדש, שזו מצוה על הציבור כולו (ולא כל יחיד חייב בה, כמבואר בחינוך מצוה צה) וגם נשים נדבו להקמת המשכן והמקדש. ואילו הקרבנות שמקריבים הציבור במשכן, לא נצטוו בהן הנשים, שאינן חייבות במחצית השקל, אף על פי שאם נדבו מקבלין מהן. ולאמור הדבר מובן, כי הקמת המשכן הוא משיכת הקדושה והשראת השכינה לכל אחד לתוכו, וכמובן שגם נשים נמצאות בכלל זה. משאין כן הקרבת הקרבנות שהיא אחת ממצות עשה, שנשים לא נצטוו ברובן ובעיקר לפי מה שנתבאר אצלנו בעזרת השם יתברך שעיקרי הקרבנות והשראת השכינה במשכן לצורך המשך התורה בישראל, שזו מצוה שלא נצטוו בה נשים והם זוכות לכך דרך בעליהן ובניהן שעוזרות להם ללמוד תורה. (עיין בדברנו בענין סגולת חתן וכלה).
______________________
ניתן לרכוש את הסט 'אבני ברקת' בחנויות הספרים
ובטלפונים: 9972675-02 /050-7126758
או באימייל: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים










