ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
אנו כהורים שוחחנו בינינו, ועלתה לנו שאלה, האם מותר לנו כהורים לבקש סליחה מילדינו. יש לנו ילדים בוגרים וגם קטנים. הרי החיים מגוונים, וקורה לא פעם שאנו מתייחסים אליהם לא כפי שצריך, אם בגלל עצבנות שלנו, או מתח. לפעמים נותנים מכה לילד, ומתברר שהוא אינו אשם. על דברים כאלה, האם צריך לבקש סליחה או שזה עלול לפגוע במעמד שלנו כהורים?
תשובה:
חכמים אומרים שילד קטן "פגיעתו רעה". אם הוא חובל באחרים, פטור. אבל אחרים שחבלו בו, חייבים. כמובן שזה לא בדיוק דומה לשאלתכם, אבל יש כאן יסוד, שכל הפוגע אפילו בילד קטן, מתחייב בתשלומי ממון. ומכאן גם לפגיעה של הכאה או גרימת בושה, שבהחלט יש להתייחס אליה כאל פגיעה במבוגר. ילד יש לו נפש עם כל הרגשות, כמו של אדם מבוגר. גרימת בושה לילד, אם ע"י צעקה שיש בה ביטוי מעליב, או הכאה בפני רבים, כל אלה גורמים לשריטה בנפשו. זכורני כאשר הייתי ילד קטן, היה לנו לול תרנגולים, עם זכרים ונקבות. לפעמים היה תרנגול זכר נטפל לתרנגולת, ומתחיל לנקר את ראשה. אם לא היו עוצרים אותו, היה פוצע אותה עד שהיתה מתה. הורי לימדו אותי שכאשר אבחין בתרנגול מנקר ראשה של תרנגולת, אתפוש אותו ברגליו, ארים אותו, ולעיני כל התרנגולות אסטור לו שני סטירות, ואח"כ אשליך אותו בלול. בעיני ראיתי איך התרנגול מוריד את כרבולתו, הולך הצידה ויושב בפינה בבושת פנים. אם לתרנגול יש בושה, קל וחומר שיש בושה לילד קטן.
לכן, צריך זהירות ואבחנה. מצד אחד, חייבים אנו לחנך את ילדינו, וזה נעשה ע"י נתינת גבולות, כמו נזיפה, ואפילו מכה אם זהו מעשה חמור שעשה. כך הילד מתחנך להבחין בין טוב לרע. כמובן שעיקר החינוך הוא חיזוק ועידוד הטוב, אבל שימת גבולות היא הכרחית. אם כהורים השתמשנו בכוח באופן לא נכון, ודאי שאנו חייבים התנצלות בפני הילד. אדרבא, הרי זהו חלק מהחינוך שהננו מעניקים לו, ללמד אותו שכאשר מישהו נוהג שלא כשורה, הוא מבקש סליחה על כך, אם לא נראה לו דוגמא אישית, כיצד ילמד?!
אכן, בפרטים, יש לציין עוד מספר נקודות אשר ינחו אותנו הלכה למעשה . בראשונה, מאד לא טוב שכל יום נתנצל על משהו בפני ילדינו. הורים המתנצלים הרבה, מעידים שהם טועים הרבה. זה גורם לילד חוסר בטחון בהוריו, כי שמא גם הפעם הם טועים. לכן, לשמור את הסליחה לפעמים מיוחדות (כמובן, זה מחייב שנשתדל לא לטעות בחינוך...). נקודה שניה, גיל הילד. כתבתם שיש לכם ילדים בוגרים, אצלם ודאי שאין בעיה, ויש חובה להתנצל ולבקש סליחה, מפני שהיחס שלנו כהורים אליהם, הוא יחס של בוגר מול בוגר. אולם, בצעירים יותר, כמו כל מצוה אחרת, החינוך תלוי בגיל, האם הילד "הגיע לחינוך" או שעדיין "לא הגיע לחינוך". ילדים קטנים, בערך עד גיל 5-6, רובם עדיין לא הגיעו לחינוך לבקשת סליחה. אנו מלמדים זאת גם בגיל קטן, אך ההגדרה ההלכתית היא, שהם עדיין לא הגיעו לחינוך. בגיל כזה, גם אם הורים פוגעים בילדם, אינם צריכים לבקש סליחה, מפני שהילד מפרש זאת באופן לא נכון. אולם, אחרי גיל 5-6, בהחלט ילדים כבר מבינים את משמעות בקשת הסליחה.
לשאלתכם, האם זה לא יפגע במעמדכם כהורים, התשובה היא חד משמעית: זה יביא להרבה יותר כבוד והערכה לכם, מתוך הכרה של הילד, שאתם אוהבים אותו ורוצים בטובתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













