ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשובתי היתה: בשום פנים ואופן אסור לשחרר מחבלים בשל כך, וכל-שכן, אם שיחרורם יכול להביא לידי סכנה, שהם ימשיכו בפעולות טרור. ולא עוד אלא אסור לשחרר מחבלים מסוכנים אפילו בשביל שיחרור שבויים שלנו, אם הסכנה בשיחרורם גדולה מההצלה של השבויים. אמנם, כדי לשחרר שבויים וכדי לברר גורל הנעדרים ולהשיב את גופות החללים, צריך לעשות מאמץ גדול, ללא לאות, אבל אסור להציל אחד ולסכן על-ידי כך רבים. כבר נכשלנו פעם אחת בשיחרור מחבלים, והבאנו עלינו אסונות. אסור לנו לחזור על הטעות הזאת שנית.
אני בטוח, שאיש לא יחשוד בי, שאני אדיש לגורל השבויים, או שחס ושלום אני אדיש לצער המשפחות. אני בטוח, שגם המשפחות עצמן מסכימות, שאין לשלם מחיר דמים עבור שיחרור השבויים. התביעה לשיחרור השבויים ולבירור גורל הנעדרים, היא תביעה הומאנית-מוסרית. צריך להפעיל את כל הלחץ האפשרי על המדינות והארגונים שאחראים לכך, אבל לא לשלם מחיר דמים, חס ושלום. חכמים לימדו אותנו כלל בענייני פדיון שבויים (משנה גיטין מה.): "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם", כדי שלא יסחטו וירוששו את ישראל, וגם כדי שלא לגרום לכך שהאויבים ינסו לתפוס שבויים נוספים, על-מנת לקבל תמורות גדולות בעבורם.
כעת, שהממשלה נמצאת בעיצומם של דיונים על הסכמים עם מדינות ערב, אסור שהחזרת שבויים תשמש ממתיק לויתורים כואבים ומרים ברמת הגולן או ביש"ע. אני בטוח, שאין זה רצונן של המשפחות, למרות מצוקתן הגדולה. הייתי מבקש מכל העוסקים במצות פדיון-שבויים ומהמשפחות, שיצהירו שהלחץ שמפעילים על הממשלה ועל ממשלות, הוא לא על-מנת שהממשלה תוותר ותיכנע לתכתיבי המחבלים המרושעים, אלא על-מנת שהממשלה תילחַץ ותִפעל בכל הדרכים האפשריות, ובכל כובד משקלה, לשחרר את השבויים אחד כנגד אחד, מבלי שתהיה בזה כל סכנה. חלל כנגד חלל, פיסת מידע כנגד פיסת מידע.
יאמרו אנשים: זה לא מציאותי, יש לנו עסק עם מחבלים רשעים ואכזריים, ובאופן כזה לא נוכל לקבל דבר, כי לא איכפת להם משבוייהם ומחלליהם! להם יש סדר עדיפות אחר, מוסר אחר, והומאניות אחרת. זה נכון, ואף-על-פי-כן, ודוקא משום כך, אין פודים את השבויין יתר על כדי דמיהן. אנו מתפללים, יחד עם כל בית ישראל, שהקב"ה יוציא את השבויים לחופש במהרה, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
