בתי-הדין הרבניים ומעמדם | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ספריה
שונות

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
משפט עברי או אזרחי?

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

כידוע, נשיא בית-המשפט לערעורים, השופט ברק, חותר בהתמדה לצמצם את מעמדם העצמאי של בתי-הדין הרבניים. והנה באחרונה הוא העלה ספק אם בתי-הדין הרבניים רשאים לעסוק בדיני ממונות גם אם הדיון הוא בהסכמת הצדדים, שכן לדעתו תפקידם לדון בדיני אישות בלבד, ומניין להם הרשות לקחת מזמנם ולעסוק בדבר שהם לא מונו לכך, ולדעתו אין בסמכות בית-הדין הרבני להוציא פסק של סרבן למי שאינו מוכן לדון לפניו.
כיום מעמדם של בתי-הדין הרבניים בשאלות של דיני ממונות כדין של בוררים, הווי אומר שאפשר לערער על פסק דינם בבית-משפט. וכבר קרה שבית-דין חשוב, שבראשו עמד הרב הראשי לירושלים, פסק, ושופט בבית-משפט אזרחי ביטל את פסק הדין של בית-הדין הרבני. דומה כי כעת הגיעה השעה לתקן את המעוות. כעת כאשר לציבור הדתי יש נציגות גדולה בכנסת ונציגות בממשלה, צריך לחזק את מעמדם של בתי-הדין הרבניים, לתת להם מעמד עצמאי, לשחרר אותם מכפיפות לבתי-משפט, כך שכל מי שמקבל עליו לדון בבית-דין רבני לא יוכל לערער על הפסק בבית-משפט. לבתי-הדין הרבניים לא יהיה מעמד של בוררים בלבד, אלא מעמד שווה לזה של בית-המשפט ומעמד עצמאי בלתי כפוף לבתי-המשפט. הדברים אמורים לגבי אנשים שמראש מקבלים עליהם לדון בבית-דין רבני. תיקון כזה במעמד בתי-הדין הרבניים יש בו ממצות "שֹפטים ושֹטרים תתן לך בכל שעריך... ושפטו את העם משפט צדק" (דברים טז ; יח). מצות-עשה של תורה להעמיד שופטים שידונו על-פי דין תורה, הן בדיני ממונות והן בדיני האיסורים, גם במצוות שבין אדם לחברו וגם במצוות שבין אדם למקום. תפקיד השופטים והמשפט בדיני ממונות שבין אדם לחבירו אינו רק להסדיר את סדרי החברה שיהיו כתיקונם, אלא הנהגת המשפט בדינים שבין אדם לחבירו, כשהיא נעשית על-פי התורה, מביאה להשראת השכינה בישראל. לא בכדי מקום הסנהדרין היה בלשכת הגזית בסמוך לבית-המקדש, מפני שגם הדינים בישראל מקורם בקודש.
התביעה לעצמאות בתי-הדין הרבניים והתביעה לקבוע שיש לבתי-הדין התוקף לדון ולפסוק בדיני ממונות לאותם אנשים שמקבלים עליהם מראש את הדין, אין בה כפייה, אלא מתן אפשרות לציבור הדתי שומר המצוות, החפץ להנהיג את חייו על-פי התורה, לסדר בינו לבין עצמו את סדרי הדין על-פי התורה, לפי מצפונו - ומי שאינו רוצה לדון בבית-דין - בית-הדין לא יוכל לכפות עליו זאת, ואין הצדקה למנוע זאת מאיתנו. על-כן עלינו להתאמץ לחזק את מעמדם של בתי-הדין הרבניים, בבחינת "שֹפטים ושֹטרים תתן לך בכל שעריך".

משפט עברי או אזרחי?

שונות