ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך האומרים כן טועים, שאין הנידון דומה לראיה. דבריהם היו נכונים, אילו נחתם הסכם על-ידי נציגי עם ישראל הדוגלים בשם ד', כי אז בביטול ההבטחה יש חילול ד'. אבל הסכם שנחתם על-ידי אנשים שמורדים בשם ד' וכל כולו נובע מתוך התכחשות לתורה ולרצון ד', הסכם כזה הוא בעצמו חילול ד', וביטולו הוא דוקא קידוש ד'.
אני מוצא צורך להביא שוב את דברי מורנו ורבנו הרב צבי יהודה בקריאתו המפורסמת "לא תגורו", בה הוא אומר (להלכות-ציבור כרוז טז): "חטא ופשע מסירת קרקעותינו של ארץ-ישראל נחלת אבותינו לרשות גויים, אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר. - וזה לא לטובתם של ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה, וכל מה שיעשה במעשה בלתי חוקי זה ובניגוד ובקלקול לשלמות תורת ישראל ולתוקף ביטחון ישראל, אם מצד שיבושי מדינאים או מצד היסוסי תלמידי-חכמים, הוא בטל ומבוטל מעיקרא ולעולם מבחינת הקיימות ההיסטורית והמציאות הממשית של עם ישראל בכוחם של כל ישראל מעתה ועד עולם. ואין לכל זה ערך משפטי וממשי ואי עביד לא מהני ודבר ד' ומשפט תורתו של בורא עולם ונותן חירותו לעמו לעולם יעמוד ויתקיים".
ועוד אמר הרב (ארץ-הצבי כרוז ד): "ביחס לכפיה, מצד מי שהוא להעבירנו על חוקי הבוחר בעמו ונחלתו ברוך הוא, הננו מצווים כולנו במסירות נפש של ייהרג-ואל-יעבור, 'ונקדשתי בתוך בני-ישראל', אפילו על 'ערקתא דמסאנא', וקל-וחומר על המצוה של תורה של יישוב וישיבת ארץ-ישראל השקולה כדברי חז"ל, ככל מצוותיה של התורה". וכן (שם, ממשלת-מיעוט, כרוז ג): "חילול-השם, שאין כמוהו, לשם השם יתברך, בורא העולם וקורא דורותיו ומציב גבולותיו גבולות עמיו ועמו-חלקו, הוא הטראגי-קומדיה, של ביזוי עמנו ומדינתנו בהרכבת ממשלת מיעוט זו על מדינתנו. ו'אין מקיפין בחילול-השם'".
ועוד כתב (ארץ-הצבי כרוז ב): "כל הארץ הזאת היא שלנו, בהחלט, של כולנו, ואינה ניתנת להימסר ממנה לאחרים... אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלות אבותינו הנצחיות, אשר אחרים באו ובנו עליהם, שלא ברשותנו ונוכחותנו, ואנחנו מעולם לא עזבנו... וכן לא נעזוב אותן... ד' צבאות עמנו ומשגב לנו אלקי יעקב, 'ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא, ד' אלקים צבאות האר פניך ונושעה' (תהלים מו ; פ)".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
