ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הכלל הזה אמור כלפי כל מקום בארץ-ישראל, ועל אחת כמה וכמה על חברון, עיר האבות, העיר שהיתה בה קהילה יהודית במשך דורות רבים גם בדורות האחרונים, ורק בפרעות תרפ"ט, כאשר המוני ערבים משולהבים בשנאה מרושעת התנפלו על הקהילה היהודית בחברון וטבחו אנשים נשים וטף באכזריות, נהרס כליל היישוב היהודי בחברון. האם מגיע לערבים פרס על הטבח ההוא? להיפך, דוקא בחברון צריך לבסס את הקהילה היהודית ולהחזיר עטרה ליושנה, והדיונים צריכים להיות כיצד מחזקים את ההתיישבות היהודית בחברון, ויוצרים רצף של יישוב יהודי, מקרית-ארבע ועד תל-רומידה, כולל השבת כל הבתים היהודיים של אז. זו המשימה הלאומית של הממשלה הנוכחית.
אכן במסגרת השאיפה לשלום עם שכנינו, יש מקום לתת לנוכרים אפשרות לנהל את חייהם בעצמם מבחינה עירונית מונציפאלית. אין לנו שום עניין להתערב בענייני הבריאות, התברואה, החינוך והתעסוקה שלהם. אבל הבעלות על הארץ הקדושה היא שלנו, ואין אפשרות להפקיע מאיתנו בעלות זאת. גם לממשלה בישראל אין סמכות להפקיע את אדמות ארץ אבותינו שניתנו לנו מאת בורא עולם אלקי ישראל לעד ולתמיד.
נדמה שברמה העקרונית זו השקפתם של חלק גדול של העם. לכן יש צורך גדול להשמיע אותה לעצמינו וגם לאחרים. כי כל דרך שתעקוף את הבירור העקרוני - לא תצלח! אי-אפשר לפתור פתרון אמת את בעיית הסכסוך בינינו לבין הנוכרים אלא על בסיס שמירת העקרונות היסודיים שלנו, עקרונות שלא אנו קבענו אותם, וממילא אין בידינו לבטלם. אלו הם עקרונות אלקיים מוחלטים. ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל. נוכרים שגרים בארץ הזאת הם דיירי-משנה. גורשנו בעל-כרחינו מהארץ. לא וויתרנו עליה מעולם. היא שלנו, וכעת חזרנו אליה, לא על-מנת לוותר עליה, אלא על-מנת להשיב אותה אלינו, בכל מרחביה, בכל שלמותה, על-פי גבולות התורה מאז, ועל-פי הבטחות התורה לעתיד. אם קשה לנו לממש את הרחבת שלטוננו על חלקים שעדיין לא בידינו, אין זה אומר כי יש לנו רשות ואפשרות, לוותר על מה שבידינו ולמסור אותה לזרים. לא נימוקים ביטחוניים הם שמעכבים את המסירה של חברון לנוכרים, אלא כל ההסכם של המסירה בטל ומבוטל, לא שריר ולא קיים, והרי הוא כעפרא דארעא ופחות מזה, כי הארץ הזאת ירושה היא לנו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
