ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
וכמו כן ישראל בימי אליהו, היו כולם עובדי עבודה-זרה ברצון, לבד משבעת אלפים ברכיים אשר לא כרעו לבעל (מלכים-א יט ; יח), ועם כל זה, כשעמד אליהו ללמד חובה על ישראל בחורב, הקפיד עליו הקב"ה, כמו שנאמר שאמר לו ד' (שם שם ט, יג): "מה לך פה אליהו?" ואליהו עונה (שם שם י , יד): "קנֹא קִנאתי לד' אלֹקי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחֹתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואִוָתר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה". אמר לו ד' (שיר-השירים-רבה א ; א [ו]): שמא מזבחותיך? על מה אתה מקפיד? אמר לו: "את נביאיך הרגו בחרב". אמר לו: והרי אתה קיים! אמר לו: "ואִוָתר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה!". השיבו הקב"ה: עד שאתה מלמד חובה על ישראל, לא היה לך ללמוד חובה על אומות-העולם, שיש להם בית-ועד לעבודה-זרה, ותְלָמֵד חובה על ישראל? "לך, שוב לדרכך מדברה דמשק" (מלכים-א יט ; טו).
גם בימי ישעיהו הִרבו עוונות, כמו שנאמר: "הוֹי גוי חוטא, עם כֶּבֶד עוֹן" (ישעיה א ; ד) והיו בהם עובדי עבודה-זרה כמו שנאמר (נז ; ח): "ואחר הדלת והמזוזה שַׂמְתְּ זִכרונֵך כי מֵאִתי גִּלִית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשכבֵך וַתִּכְרָת לָך מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית". והיו בהם שופכי-דמים, כמו שנאמר (א ; כא): "איכה היתה לזונה קִריה נאמנה מְלֵאֲתִי משפט צדק יָלין בה ועתה מרצחים". והיו בהם מחללי שם-שמים שביזו מצוות ד', ועם כל זה, בשביל שאמר ישעיהו: (ו; ה): "ובתוך עם טמא שפתיים אנֹכי יושב", מיד - "וַיָּעָף אֵלַי אחד מן השְׂרָפים ובידו רצפה בְּמֶלקחים לָקַח מעל המזבח. וַיַּגַּע על פי ויאמר: הנה נָגַע זה על שפתֶיךָ וסר עֲוֹנֵךַ וחטָּאתְךָ תכֻפר" (שם ו-ז). החטא הוא שחטא בפיו, כשדיבר על ישראל, ולא כופרה לו חטאתו עד שהרגוֹ מנשה (יבמות מט:).
וגם המלאך, כאשר עמד ללמד חובה על יהושע בן יהוצדק הכהן בשביל שהיו בניו נושאים נשים שאינן ראויות לכהונה, הרחיק הקב"ה את המלאך מעליו, כמו שנאמר (זכריה ג ; ב): "ויאמר ד' אל השטן: יגער ד' בך השטן, ויגער ד' בך הבֹחר בירושלם הלוא זה אוּד מֻצל מאש".
ואם כך נענשו עמודי עולם: משה רבנו, אליהו הנביא, ישעיהו הנביא וכן מלאכי השרת, שכל כוונתם היתה לטובה ודיברו מעט דברים, על אחת כמה וכמה, צריכים שאר הבריות להיזהר מלדבר בגנותם של ישראל חס וחלילה.
דברים אלו אומר הרמב"ם בתחילת איגרת השמד.
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
דיני פרשת זכור
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך מתגברים על מידות רעות?
שימוש נכון בתנור הביתי
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
