ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעבר הירדן ישבו בני שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה. הם ישבו בה עד קרוב לחורבן בית ראשון במשך כתשע מאות שנה. אחר-כך, בזמן בית שני, כאשר קידשו עולי בבל את ארץ-ישראל, הם קידשו גם חלקים נרחבים מעבר הירדן המזרחי, שגם בה ישבו יהודים בימי בית שני. יש לנו אפוא קשר עמוק לחלקי ארץ-ישראל אלה, שבעבר הירדן המזרחי. בארץ הגלעד היה אליהו הנביא, כפי שרגילים לומר בפזמון של מוצאי-שבת: "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי , במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד".
גם במשך הדורות, דנו הפוסקים בשאלת עבר הירדן, במצוות שיש בה ובמצות יישוב-ארץ-ישראל שבה. בתשובות רבי שמעון בן צמח, הוא התשב"ץ (חלק ג סימן ר), הוא דן בקדושת עבר הירדן לעומת קדושת ארץ-ישראל המערבית. וכך הוא אומר: "שני עניינים הם: קדושת שכינה וקדושת מצוות. וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה, וקדושת מצוות בין בזו ובין בזו. וחיוב העלאה [לארץ-ישראל] הוא מפני קדושת מצוות, ושם הוא מצות דירה בלבד, ומשום כך שוותה עבר הירדן ליהודה וגליל העליון בענין זה". והוא מוסיף: "וחִבוב הארץ לדירה משום שכינה ולקבורה - אין עבר הירדן בכלל זה, ואפילו כך, אין [חיוב להיות] מעלין מעבר הירדן ליהודה, דמשום תוספת קדושת שכינה בדירה ובקבורה [שבארץ-ישראל המערבית] לא כופין [לעלות מעבר הירדן לשם], אבל לענין חיוב מצוות כופין [לעלות גם לעבר-הירדן המזרחי]".
גם הספר "ישועות-מלכו", לאחד מן הגדולים שלפני הדור הקודם, רבי יהושע מקוטנא זצ"ל, דן (יורה-דעה סימן סז) בהרחבה בקדושת אדמת עבר הירדן המזרחי, ארץ סיחון ועוג. והוא מוכיח, שמוכרח להיות שהארץ שגרו בה בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה, נחשבת לארץ-ישראל, שאם לא כן, אף פעם לא היו בארץ-ישראל כל יושביה עליה ולא קיבלו נחלה, ולפי זה לא היתה יכולה להיות שמיטה ויובל מהתורה, שכן מצוות אלו תלויות בישיבת כל ישראל בארץ-ישראל, וכיון שבזמן בית ראשון נהגו יובל מהתורה לכל הדעות, מוכח שעבר הירדן היא ארץ-ישראל וכל ישראל היו בארץ-ישראל, כולל בני גד ובני ראובן. ובעל ה"ישועות-מלכו" פוסק להלכה: "ולפי זה, מי שיש לו קרקע לקנות בארץ-ישראל וקרקע אחרת לקנות בארץ סיחון ועוג, מצוה יותר לקנות בארץ-ישראל, ומכל-מקום מצוה יש גם לקנות בארץ סיחון ועוג, אם אי-אפשר לו לקנות בזול כל-כך בארץ כנען".
לסיכום, גם אלו שמקפידים שלא לצאת מארץ-ישראל לחוץ-לארץ ולא להיטמא בטומאת ארץ העמים, יוכלו לבקר בעבר הירדן וגם לגור שם, שכן יש בה קדושת ארץ-ישראל, והיא כלולה כמובן בהבטחת ד' לאברהם, לתת לישראל את כל הארץ כולה, ממדבר ועד הנהר, הבטחה שאנו מייחלים לה ומצפים להגשמתה במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















