ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעבר הירדן ישבו בני שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה. הם ישבו בה עד קרוב לחורבן בית ראשון במשך כתשע מאות שנה. אחר-כך, בזמן בית שני, כאשר קידשו עולי בבל את ארץ-ישראל, הם קידשו גם חלקים נרחבים מעבר הירדן המזרחי, שגם בה ישבו יהודים בימי בית שני. יש לנו אפוא קשר עמוק לחלקי ארץ-ישראל אלה, שבעבר הירדן המזרחי. בארץ הגלעד היה אליהו הנביא, כפי שרגילים לומר בפזמון של מוצאי-שבת: "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי , במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד".
גם במשך הדורות, דנו הפוסקים בשאלת עבר הירדן, במצוות שיש בה ובמצות יישוב-ארץ-ישראל שבה. בתשובות רבי שמעון בן צמח, הוא התשב"ץ (חלק ג סימן ר), הוא דן בקדושת עבר הירדן לעומת קדושת ארץ-ישראל המערבית. וכך הוא אומר: "שני עניינים הם: קדושת שכינה וקדושת מצוות. וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה, וקדושת מצוות בין בזו ובין בזו. וחיוב העלאה [לארץ-ישראל] הוא מפני קדושת מצוות, ושם הוא מצות דירה בלבד, ומשום כך שוותה עבר הירדן ליהודה וגליל העליון בענין זה". והוא מוסיף: "וחִבוב הארץ לדירה משום שכינה ולקבורה - אין עבר הירדן בכלל זה, ואפילו כך, אין [חיוב להיות] מעלין מעבר הירדן ליהודה, דמשום תוספת קדושת שכינה בדירה ובקבורה [שבארץ-ישראל המערבית] לא כופין [לעלות מעבר הירדן לשם], אבל לענין חיוב מצוות כופין [לעלות גם לעבר-הירדן המזרחי]".
גם הספר "ישועות-מלכו", לאחד מן הגדולים שלפני הדור הקודם, רבי יהושע מקוטנא זצ"ל, דן (יורה-דעה סימן סז) בהרחבה בקדושת אדמת עבר הירדן המזרחי, ארץ סיחון ועוג. והוא מוכיח, שמוכרח להיות שהארץ שגרו בה בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה, נחשבת לארץ-ישראל, שאם לא כן, אף פעם לא היו בארץ-ישראל כל יושביה עליה ולא קיבלו נחלה, ולפי זה לא היתה יכולה להיות שמיטה ויובל מהתורה, שכן מצוות אלו תלויות בישיבת כל ישראל בארץ-ישראל, וכיון שבזמן בית ראשון נהגו יובל מהתורה לכל הדעות, מוכח שעבר הירדן היא ארץ-ישראל וכל ישראל היו בארץ-ישראל, כולל בני גד ובני ראובן. ובעל ה"ישועות-מלכו" פוסק להלכה: "ולפי זה, מי שיש לו קרקע לקנות בארץ-ישראל וקרקע אחרת לקנות בארץ סיחון ועוג, מצוה יותר לקנות בארץ-ישראל, ומכל-מקום מצוה יש גם לקנות בארץ סיחון ועוג, אם אי-אפשר לו לקנות בזול כל-כך בארץ כנען".
לסיכום, גם אלו שמקפידים שלא לצאת מארץ-ישראל לחוץ-לארץ ולא להיטמא בטומאת ארץ העמים, יוכלו לבקר בעבר הירדן וגם לגור שם, שכן יש בה קדושת ארץ-ישראל, והיא כלולה כמובן בהבטחת ד' לאברהם, לתת לישראל את כל הארץ כולה, ממדבר ועד הנהר, הבטחה שאנו מייחלים לה ומצפים להגשמתה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
