ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
בכל זאת הפתיחה כך היא:
כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אתם... מחצית השקל... העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט... ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם.
שלש תרומות נאמרו בזה:
א. תרומת האדנים שבאה ממניינם לפני הקמת המשכן.
ב. מחצית השקל שמנאן לאחר הקמת המשכן. וממנה באו קרבנות ציבור לכל השנה ועליה נאמר, לכפר על נפשותיכם שהקרבנות כפרה הם לישראל, בשתי אלה הושוו עשירים ודלים.
ג. תרומת המשכן, כל אחד כנדבת לבו (רש"י).
נמצאנו למדים שבשעת מנין הציבור יש להביא מחצית השקל כפרה. רש"י כותב (פסוק יב(, "שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם כמו שמצינו בימי דוד".
יש לשאול מדוע רע הדבר למנותם? ועוד, מדוע נותנים לצורך המנין מחצית השקל ולא שקל שלם כמו כל חיובי תשלום בתורה הבאים בשקלים שלמים?
הרד"ק בביאורו (לסוף ספר שמואל ב) כתב, שדוד המלך בשעה שמנה את ישראל מנאם כפי שכתוב בתורה על ידי טלאים או על ידי דבר אחר (כי אין להניח שאותו צדיק וכל אנשי דורו כולל החכמים טעו ומנו ישראל שלא כמצווה). ובכל זאת היתה מגפה בעם ומתו בזמן קצר שבעים אלף איש (כמבואר שם בפסוקים). נראה בעליל שכלל אין זה מרצונו של הקדוש ברוך הוא, למנות את ישראל, אלא אם כן יש בזה צורך. בזמן דוד נפלה המגפה בעם משום שלא היה צורך במנין ולא משום שעשו זאת בצורה שאינה כתורה.
נראה, כי מנין ענינו הקניית חשיבות לדבר הנמנה. כאשר מונים את ישראל משמעות הדבר הוא הדגשת חשיבותו של כל אחד מן העם בפני עצמו, ובאמת חשיבותן של ישראל היא בכלליותם. לכן ציותה התורה שכל אחד יתן מחצית השקל דוקא ולא דבר שלם, כי מחצית ראויה להצטרף לאחרים, והצירוף וההדבקות באחרים היא היא המכפרת על העם.
על דוד נאמר (שמואל ב, כד), ויסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה. העם חטא והיה ראוי לעונש. וביארו חז"ל בילקוט שמעוני (הובא ברד"ק בסוף הספר), כי חטאם היה בכך שלא דרשו את בנית המקדש. אמנם העונש לא בא ישירות אלא גרם לחטא אחר, חטא מנין העם ועל ידו בא העונש. נראה שאי בנית המקדש ומנין העם, חד הם. כפי שהסברנו מנין פירושו פירוד במדה מסויימת באשר כל פרט מקבל חשיבות בפני עצמו וזהו העדר שלמות בעם הגורם לחוסר השראת שכינה בישראל. וכעין זה המקדש הנקרא תלפיות תל שכל פיות פונים אליו בתפילה ובעבודת ה', אף הוא מאחד את ישראל בינם לבין עצמם ובינם לבין בוראם, ולכן גם נעצרה המגפה כאשר דוד קנה מארונה את מקום המקדש בכספם של כל ישראל והקריב קרבן באותו הכסף.
בילקוט שמעוני (שם) מבוארים דברי הפסוק בדברי הימים (א, כא, טו):
וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית רָאָה ה' וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה.... מה ראה? רב אמר, יעקב ראה. שמואל אמר, אפרו של יצחק ראה. ור' יצחק אמר, כסף הכפורים ראה. שנאמר (שמות, ל טז), וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים ור' יוחנן אמר, בית המקדש ראה. שנאמר (בראשית, כב יד), אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה.
ראו חז"ל שזכותם של ישראל היא באחדותם והיא שהצילתם מן המגפה.
וביאר רב, זכותו של יעקב עמדה להם. יעקב הוא שורש אחדות ישראל. ממנו נפרדו השבטים והוא המאחדם, אותו כוח של אחדות הוא שכיפר עליהם ועצר המגפה.
שמואל אמר, אפרו של יצחק עמד להם, אפרו של יצחק פירושו מקור הרוחניות המיוחדת זו הדבקה באלהים חיים עד כדי ביטול הגוף והפיכתו לאפר, הוא שאיחד ישראל לאביהם שבשמים וכיפר עליהם.
אמור מעתה הן רב והן שמואל ראו את שורש ישראל כמבוא להצלתם.
ר' יצחק אמר, חצאי השקלים הם שעמדו להם.
כפי שהסברנו חצאי השקלים מאחדים את ישראל והם שהביאו להצלתם. כלומר, גם כאשר ישראל לכאורה נפרדים אחד מהשני וכל שבט שוכן בנפרד מאחיו, גם אז יש במהות ישראל גורם מאחד.
ר' יוחנן אמר, בית המקדש הושיעם.
זוהי מעלה מיוחדת אשר עתידה היתה להתגלות לאחר זמן. כל ישראל, העולים לרגל שלוש פעמים בשנה ועובדים לאל אחד בירושלים בבית הבחירה מבטאים בכך את שיא אחדות ישראל בדבקותם בה' יתברך. זוהי מעלה יתרה על מעלת השקלים. שכן בעוד האחרונים מהווים מכשיר להבאת קרבנות ציבור עבור כלל ישראל, הרי שעליה לרגל נעשית ממש על ידי כל אחד ואחד, ובזמן אחד, על כן סובר רבי יוחנן כי דוקא מעלת בית המקדש היא שגרמה להפסקת המגפה. (ר' יצחק מדבר על מצב שהיה קיים ואילו ר"י ראה את העתיד כמפתח ההצלה).
זאת ועוד, אף המנצחים על מלאכת המשכן בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, מגדולי השבטים, ואהליאב בן אחיסמך למטה דן מהירודים שבשבטים באים להשלים את אחדות ישראל בכוח ובפועל בבנין המשכן וכליו.
כאשר הפרשה מדברת על ההכנה, יש להקדים את שקליהם של ישראל כי הם המהווים גם השלמת ישראל וחיבורם, הם המביאים לכך שישראל יהיו מוכשרים לכל המעלות העתידות לבוא עליהם בעבודת המשכן והמקדש. לפי זה מובנים דברי רש"י הכותב (לא, יח), שאף כי מעשה העגל קדם לציווי הקמת המשכן, בכל זאת כתבה התורה את מעשה העגל דוקא בפרשה זאת. כי לפי המבואר, בפרשתנו, מתגלית אחדותן של ישראל והשלמת השבטים זה את זה, ולפיכך שייך מעשה העגל לפרשתנו דוקא.
_____________________
הסט אבני ברקת יצא לאחרונה במהדורה רביעית מורחבת
ניתן להשיג בחנויות
או בטלפונים 9972675-02, 050-7126758.
או באימייל [email protected]
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
