ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בוקר אחד הורה הרש"ש לבנו שלא יעמוד באותו יום כשליח ציבור. דווקא אז לא היה מי שיעלה כשליח ציבור, והמקובלים הפצירו ברבי חזקיה-יצחק שיהיה חזן. באותה שנייה שכח הבן את בקשת אביו ונעתר להם. כהרגלו בקודש אמר כל מילה במתינות והגה כל הברה לפי כוונות הקבלה. בסיום התפילה נזכר הבן בבקשת אביו שלא קיים בשגגה.
רבי חזקיה-יצחק חש שעולמו חרב עליו. "איך העזתי לעבור על מצוות כיבוד אב?! איך לא שמעתי בקולו של אבי ומורי?!"
צער רב מילא את נפשו על עוונו, והוא התוודה על כך מדי יום. קרוביו ניסו להרגיעו: "הרי הינך אדם ירא שמיים שמקפיד על קלה כחמורה. יודעים אנו כי אתה משתדל מעל ומעבר במצוות כיבוד אביך הקדוש, וברור כי עשית זאת בשוגג. ולכן יכופר לך ללא ספק". אך רבי חזקיה-יצחק סירב להתנחם, והמשיך לעשות תשובה על כך כל ימי חייו.
לעת זקנתו זימן אליו את בנו, המקובל הצדיק רבי רפאל-אברהם שרעבי, מחבר הספר 'דברי שלום', ואמר לו:
"בני, כשאסתלק מהעולם קבור אותי בחלקת הקבר המיועדת לי בהר הזיתים. אבל אני מצווך כי כאשר יגיע מסע ההלוויה למרחק של מאה אמות מקברי, צווה על המלווים להניח את גופתי על גבי הקרקע ותגררו אותי בחבלים עד לקבר".
הבן הזדעזע. הוא הביט באביו הקדוש ולא הבין כיצד יהיה מסוגל לנהוג בו כך. הוא ידע היטב שאביו לא חטא מימיו, והוא נושא רק שמץ עוון שעליו הוא מצר כל ימיו. "גרירת גופי תהיה כפרתי", הסביר האב, זהו עונש הבא תחת סקילה לאדם שנכשל באי כיבוד הורים. הוא נעץ את עיניו בבנו וסיים: "אבקש ממך שתמלא את דברי במלואם!"
רבי רפאל-אברהם שתק ולא ידע כיצד יקיימם.
בחורף תקס"ח הלך רבי חזקיה-יצחק לבית עולמו. אבל כבד שרר בישיבת המקובלים. החכמים קוננו על כלי מלא וגדוש בתורה שהלך לעולמו. כל יהודי ירושלים התכוננו להגיע ללוויה כדי לחלוק לצדיק כבוד אחרון.
לפני מסע הלוויה מיהר רבי רפאל-אברהם לספר לחכמי 'בית-אל' על הוראת אביו בדבר גרירת הגופה. כל שומעיו נחרדו: איך ניתן לעשות כך לגאון עולם?! ומאידך - כך מצווה הנפטר הקדוש המונח לפניהם, ואסור לעבור על דבריו!
דייני בית הדין בירושלים, ובהם רבי יום טוב אלגזי ורבי חיים דילהרוזה, ישבו על המדוכה ודנו בשאלה האם עליהם להיענות לצוואתו של בן הרש"ש.
בתום דיון סוער הוחלט פה אחד כי לא ניתן לנהוג ביזיון בגופתו של גדול הדור. "הלא עלינו להתפלש בעפר שבע פעמים ולטבול בחרדת קודש בטרם ניגע בגופתו הקדושה, וכיצד נוכל להעלות בדעתנו לגררה אפילו במקצת?!" והוסיפו: "מדובר בקדוש עליון שכל ימיו ישב בתענית, המית עצמו באוהלה של תורה וקיים את כל מצוותיה. ברור לנו שכיפרו לו משמיים על דבר זה, וכי בקשתו הינה החמרה שהחמיר על עצמו שלא לצורך".
המוני בית ישראל הלכו אחרי מיטת הצדיק בבכי מר. חכמי 'בית-אל' הספידו אותו ברגש עז. בתום ההספדים ניגשו אל המיטה התלמידים שטבלו באותו יום בחיל וברעדה ונשאוה בשבילי בית העלמין בהר הזיתים.
כאשר הגיעו למרחק מאה אמות מהקבר שמעו לפתע קריאות רמות. לרגע התאבנו על מקומם כאילו מישהו מסמר אותם לקרקע. אז הופיעה חבורת ישמעאלים ובידיהם סכינים ואלות מונפים ושאגו "ג'יהאד! ג'יהאד!"
התלמידים לא יכלו לעמוד מול החבורה הרצחנית שעמדה לכלות בהם את זעמה. הם הניחו את מיטתו של רבי חזקיה-יצחק על השביל בין המצבות והחלו לנוס על נפשם.
המרצחים פרצו בצחוק רועם והחלו להתבדח על "היהודים הפחדנים".
אז הבחינו בגופתו של רבי חזקיה-יצחק ואחד מהם הציע:
"בואו נגרור את המת היהודי כדי להשתעשע..."
חבריו נרתמו למלאכת הביזיון. הם גררו את המת עד שהגיעו לחלקת הקבר הכרויה. "הנה קבר פתוח", אמר אחד מהם, "בואו נזרוק אותו בפנים!"
הם השליכו את הגופה פנימה, המשיכו להשתולל מספר רגעים נוספים, וכאשר ראו שאין שום יהודי באופק הסתלקו מהמקום.
המלווים, שעמדו מרחוק עד יעבור זעם, מיהרו לשוב לבית העלמין כשהם בוכים ביתר שאת. הם חיפשו את גופת רבם הגדול, ונדהמו לראותו מונח בתוך קברו.
"זו אצבע אלוקים", אמרו. "משמיים בקשו לקיים את צוואת הצדיק, מפני שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה. לא היינו מסוגלים לעשות זאת, ולכן נשלחו הפורעים הערבים לבצע את מבוקשו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
