ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, התבלט באהבת ישראל ונלחם לאחדותם, נלחם להדגיש את המשותף, המאחד, בעם ישראל, והוא היסוד הסגולתי העצמי, שהוא עמוק ועיקרי יותר מההנהגה המעשית בפועל. הפערים בהשקפה ובהתנהגות הם חולפים ועוברים, אבל הסגולה העצמית הישראלית היהודית היא בלתי משתנית. על בסיס הסגולה הטבעית העמוקה המוחלטת האלקית, העמיד הרב קוק את אחדות האומה. ישראל שחטא ישראל הוא, ו"בין כך ובין כך קרואים בנים" לד' אלקיהם, גם אם אינם נוהגים מנהג בנים, אלא חס-ושלום אפילו עובדים עבודה-זרה, בכל זאת קרויין בנים, כדברי רבי מאיר בקידושין דף לו, שהלכה כמותו, כפי שכתב הרשב"א בתשובותיו (ח"א סי' קצד, רמב). וכל זה מפני שיש בהם נשמה אלקית סגולתית שבסופו של דבר תתגבר על כל המשברים. ועל יסוד זה, יסוד הסגולה, העמיד הרב קוק את אהבת ישראל ואחדותם, יסוד שהיה בכוחו לשמור על האחדות למרות כל המשברים, למרות כל הפערים בהשקפות ובמעשים.
והנה כעת, היסוד הבסיסי הזה מתערער. ולא עוד, אלא הוא נעשה לשורש המחלוקת. הדמוקרטיה סובלת כביכול מִגוון דעות. לכאורה הסובלנות לדעות אחרות שונות, היא יסוד קיומה, אבל היא גם לוחמת בשצף קצף בהשקפה המבדילה הבדל עצמותי בין עם לעם. והתורה, להיפך, זהו יסודה! - ההכרה של "אתה בחרתנו מכל העמים" וקבלת התורה - הוא התנאי היסודי, "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון"; "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".
ואני שואל את עצמי, האם כדאי להעלות את הנושא הזה, לדבר על סגולת ישראל, או אולי מוטב להמנע מלדבר עליו ולא להבליט את הבעיות ואת הפערים? אך האם אפשר שלא לדבר על סגולת ישראל? הרי יסוד האמונה, - "אנכי ד' אלקיך" - בנוי על בחירת ישראל!? לא נאמר 'אנכי ד' אלקיך שבראתי אותך', 'שבראתי את שמים וארץ', כי זה משותף לכל האדם, אלא נאמר "אשר הוצאתיך מארץ מצרים". יסוד האמונה הוא הבחירה שד' בחר בעם ישראל להיות לו לעם והוא יהיה לו לאלקים, שהוציאנו גוי מקרב גוי באותות ובמופתים!?
אכן הפער בין הדמוקרטיה המוקצנת, העכשוויסטית, לבין התורה גדול ומדאיג את כל שואפי אחדות העם. אבל נחמתנו היא, כי הסגולה הפנימית תנצח גם את הגל החולף הזה, שיחלוף כמו כל הגלים שהיו לפניו, ונצח ישראל לא ישקר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
