ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ירמיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
למרות שהפתרון היה בעייתי מבחינה דתית-הלכתית, מצא ירבעם לכך צידוק מפולפל, כיון שהיה גדול הלמדנים שבדור, עד שכל חכמי הדור נדמו לפניו כעשב השדה! (סנהדרין קא עמ' ב') לימים, ינסחו חכמים באירוניה מושחזת את אופיו של טיפוס זה: "תלמיד ותיק היה ביבנה, שהיה מטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים" (ערובין י"ג ע"ב).
המהלך להנחלת 'מורשת-העגל' היה מבוסס על שלשה יסודות: האחד - הסתמכות על דמותו הלמדנית והכריזמטית של ירבעם. לא יעלה על הדעת, היו טוענים חסידיו בלהט, שמלך צדיק ולמדן כירבעם יעבוד עבודה זרה. תסמכו על ירבעם, הוא יודע - היו מטיחים בפני כל מי שניסה לערער על מהלכיו. השני - ניסוח ספין קליט כמו "לא בכדי עשה אהרון את העגל", או "עגל הזהב במדבר רק הקדים את זמנו". דווקא המופרכות שבעשיית העגל היוותה יסוד להפצת הרעיון וקליטתו. השלישי - העגל אף הוא מחיות המרכבה, ולא רק הכרוב, שדמותו נמצאת במקדש בירושלים. לא לחינם נבחר העגל - זהו סמלו של שבט אפרים הנבחר להנהיג: "בכור שורו הדר לו", בירך יעקב אבינו את יוסף.
כדי לקבל את תמיכת הציבור, שכבר התחנך לעבודת ה' על-ידי שמואל, שאול, דוד ושלמה, נרפא מחטאי עבודה זרה שהיו בעבר, ואף מעבודת-ה' בבמות הצליח פחות או יותר להיגמל, היה על ירבעם לזכות באהדת תלמידי החכמים וצדיקי הדור. הדרך היתה ערמומית ומתוחכמת. הוא שלח אל הצדיקים שליחים מטעמו אשר ביקשו את חתימתם על מסמך נאמנות למלך. כדי לבסס נאמנות, טענו השליחים, יש לחתום שכל מה שיאמר המלך תעשו, גם אם יאמר לעבוד עבודה זרה. רק כך יבין העם שיש כאן מלך חדש ורציני, ולא - כל חזון מלכות ירבעם של אחיה השילוני נתון בסכנה! מתחילה נרתעו הצדיקים, אבל השליחים (הרשעים, כהגדרת חז"ל) היו מצטחקים ואומרים: האם נראה לכם שאכן צדיק כירבעם, הנבחר בידי ה' ונביאו יעבוד עבודה זרה? אין זה אלא ניסוח קיצוני שבא להמחיש בעוצמה את קבלת מלכותו. הצדיקים חתמו, ואף אחיה השילוני טעה וחתם! (סנהדרין קא:).
תוך ימים ספורים עמדו העגלים בדן ובבית אל. המלך הוציא הודעה מפורטת שבה קרא לכוהנים לבוא ולהקריב קרבנות לפני העגלים, שמעתה הם הסמל הלאומי והדתי של מלכות ישראל החדשה שהוקמה בדבר-ה'. בהמשך לתפיסה השיוויונית וברוח ההתחשבות בשכבות השונות בעם, הכריז ירבעם על פתיחת השורות לכוהנים שאינם דווקא מבני לוי. לא רק הייחוס קובע, טען ירבעם, אלא גם הרצון הטוב. מי שנדבה רוחו אותו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים (כלשון הרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל). כדי להוכיח שאכן כל אחד יכול, הכניס גם גורמים ירודים ביותר "ויעש את בית במות ויעש כוהנים מקצה העם" - מהגרועים שבעם (ירושלמי עבודה-זרה א,א).
העם התלהב לחזור לשיטה הישנה בה היו במות בכל מקום, מה שהפך את עניין הקרבנות לנגיש ונוח. ירבעם הכריז גם שמעתה אין להקפיד ולאכול בשר קרבן דווקא תוך יום ולילה או שני ימים ולילה אחד, אלא לפי רצונו של אדם. מעתה, הכריז, תהיה התפיסה ותרנית יותר כלפי עובדי ה' (ירושלמי ע"ז א,א). רוב הציבור הקריב בתחילה לשם ה', אך כבר היו רשעים שהתכוונו לעבודה זרה (ירושלמי,שם).
מתישהו במשך הזמן השתמש גיחזי, משרתו המושחת של אלישע, בשם המפורש ותלה את העגלים באוויר, מעשה נסים שכמובן האדיר את חשיבותם וגרם ליותר אנשים לטעות אחריהם. יש אומרים אף שהיו העגלים מדברים ומצטטים הפסוק אנוכי ה' אלוקיך (סוטה מז.).
מי יטחן את העגל לאבק?
ההלם היה נורא. הצדיקים התכנסו קבוצות קבוצות לטכס עצה מה לעשות במצב החדש, שהם עצמם יצרו אותו בתמימותם הרבה. היו שביקשו להכריז מיידית על ירבעם כעובד עבודה זרה ולהוקיעו. אך פה ושם החלו להישמע קולות המהפכים בזכותו. לא יעלה על הדעת שמלכות ישראל תעבוד עבודה זרה, טענו חלק מהצדיקים. עוד אמרו : לא יתכן שירבעם, התלמיד חכם הגדול ביותר שבדור, יעבוד עבודה זרה. כעת לא נותר אלא להצטרף לפלפולי ירבעם כדי לטהר את העגלים בק"ן טעמים, ואלה כנראה לא חסרו. היה מי שטען שדווקא בירושלים יש הרבה עבודה זרה, שהרי שלמה נתן לבת פרעה ולשאר נשותיו לבנות במות לאליליהן. לכן הקב"ה הפנה עורף לירושלים, שסופה יהיה כשילה, ובמצב הנוכחי, המקדש אינו אלא בית ללא תוכן. יש לאמץ את אלטרנטיבת העגל של אהרון הכהן, שאמנם בשעתה נכשלה, שהרי משה היה בהר סיני וירד אליהם חזרה, אך עתה משה אינו בהר ואין למי לצפות. היה גם מי שהביא ראיה מכך שאהרון לא נענש בגופו, ובניו לא נענשו בחומרה, ואדרבא נתקדשו בהקטרת הקטורת - "בקרובי אקדש"! בנוסף, יש לבחון את החטא הוא בפרספקטיבה היסטורית, ומבחינה זו - הוא לא כל-כך נורא. והראיה, שלא רבים נהרגו בעקבותיו, וה' גם סלח לישראל (ירושלמי ע"ז שם).
או-אז נשלח נביא להוכיח את ירבעם על מעשיו הרעים. תוך כדי שירבעם מקטיר, ניבא עליו שיבוא יום ויאשיהו יבער את עבודת-הבמות. כיון שלמרות דברי הנביא לא שב ירבעם מחטאו, נשלח אחיה השילוני, פטרונו הרוחני, לבשר לו על סוף ממלכתו ועל גלות ישראל. למרות זאת, לא נמצא מי שכמשה בשעתו ינתץ את העגלים ויטחנם לאבק. אפילו יהוא, שנבחר לשרש אחר עבודה-זרה, לא נגע בהם, כיון ש"חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה". היתה לעגלים גושפנקא, שאמנם הושגה תוך הטעיה ומרמה, אבל הכול חששו ממנה. האידיאולוגיה שנרקמה סביב העגלים היתה חזקה דיה כדי למנוע ממלכים ונביאים שבאו לאחר אחיה מלגעת בהם. עד שגלתה מלכות ישראל ונעלמה מן ההיסטוריה, למקום בלתי ידוע.
כיוונים
במאמר 'המספד בירושלים' הרב קוק מגדיר את ירבעם בתור הכוח הלאומי של עם ישראל. מלכות ישראל מתוארת שם כמי שפנתה יותר אל העולם, ואילו היינו זוכים הרי שהיתה צינור ההשפעה שלנו לעולם כולו. אלא שלא זכינו, והעולם השפיע עלינו. לכאורה קורה לנו מה שקרה לצדיקי אותו דור. נוצרה אכסיומה שהמדינה לה אנו נאמנים לא תעלה על דעתה להרוס את כל היקר והקדוש. הרי היא ראשית צמיחת גאולתנו, וכיצד יתכן שתעשה רע? אכסיומה זו עלולה לעוור עיניים ולגרום לאטימות כלפי עוול הנעשה בידי המוסדות הממלכתיים. הרב קוק עצמו הזהיר מפני הלאומיות כשהיא נטמאת. במצב כזה היא משפיעה על האוחזים בה מטומאתה (זרעונים, נשמת הלאומיות וגופה). אם על המקדש אמר הקב"ה "המערת פריצים היה הבית הזה" (ירמיהו ז,יא) והחריב אותו - כל דבר יכול להיטמא, גם המדינה. אם לא נדאג לקיומה הרוחני והמוסרי, ולהתאמת דרכיה לתורה ומצוותיה, גם קיומה הפיזי נתון בסכנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
