ואף אחיה השילוני טעה וחתם | הרב אברהם וסרמן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
שעורים בתנ"ך
ספר ירמיהו

קטגוריה משנית

2705

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

למעשה נבחר ירבעם להיות מלך על חמש ששיות מעם ישראל! אלא שהיה עליו לגבש במהירות את שלטונו, ובעיקר את הצד הפולחני של עבודת ה', שמעתה חסרה את המרכז הרוחני החשוב והמפואר - בית המקדש. הוא חשש שללא תחליף למקדש בתחומי ממלכתו ישובו השבטים ויקבלו על עצמם את עולו של רחבעם מלך יהודה, שהמקדש נשאר בתחומו. לכן מצא פתרון מבריק: בניית עגלים לפולחן.
למרות שהפתרון היה בעייתי מבחינה דתית-הלכתית, מצא ירבעם לכך צידוק מפולפל, כיון שהיה גדול הלמדנים שבדור, עד שכל חכמי הדור נדמו לפניו כעשב השדה! (סנהדרין קא עמ' ב') לימים, ינסחו חכמים באירוניה מושחזת את אופיו של טיפוס זה: "תלמיד ותיק היה ביבנה, שהיה מטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים" (ערובין י"ג ע"ב).

המהלך להנחלת 'מורשת-העגל' היה מבוסס על שלשה יסודות: האחד - הסתמכות על דמותו הלמדנית והכריזמטית של ירבעם. לא יעלה על הדעת, היו טוענים חסידיו בלהט, שמלך צדיק ולמדן כירבעם יעבוד עבודה זרה. תסמכו על ירבעם, הוא יודע - היו מטיחים בפני כל מי שניסה לערער על מהלכיו. השני - ניסוח ספין קליט כמו "לא בכדי עשה אהרון את העגל", או "עגל הזהב במדבר רק הקדים את זמנו". דווקא המופרכות שבעשיית העגל היוותה יסוד להפצת הרעיון וקליטתו. השלישי - העגל אף הוא מחיות המרכבה, ולא רק הכרוב, שדמותו נמצאת במקדש בירושלים. לא לחינם נבחר העגל - זהו סמלו של שבט אפרים הנבחר להנהיג: "בכור שורו הדר לו", בירך יעקב אבינו את יוסף.

כדי לקבל את תמיכת הציבור, שכבר התחנך לעבודת ה' על-ידי שמואל, שאול, דוד ושלמה, נרפא מחטאי עבודה זרה שהיו בעבר, ואף מעבודת-ה' בבמות הצליח פחות או יותר להיגמל, היה על ירבעם לזכות באהדת תלמידי החכמים וצדיקי הדור. הדרך היתה ערמומית ומתוחכמת. הוא שלח אל הצדיקים שליחים מטעמו אשר ביקשו את חתימתם על מסמך נאמנות למלך. כדי לבסס נאמנות, טענו השליחים, יש לחתום שכל מה שיאמר המלך תעשו, גם אם יאמר לעבוד עבודה זרה. רק כך יבין העם שיש כאן מלך חדש ורציני, ולא - כל חזון מלכות ירבעם של אחיה השילוני נתון בסכנה! מתחילה נרתעו הצדיקים, אבל השליחים (הרשעים, כהגדרת חז"ל) היו מצטחקים ואומרים: האם נראה לכם שאכן צדיק כירבעם, הנבחר בידי ה' ונביאו יעבוד עבודה זרה? אין זה אלא ניסוח קיצוני שבא להמחיש בעוצמה את קבלת מלכותו. הצדיקים חתמו, ואף אחיה השילוני טעה וחתם! (סנהדרין קא:).

תוך ימים ספורים עמדו העגלים בדן ובבית אל. המלך הוציא הודעה מפורטת שבה קרא לכוהנים לבוא ולהקריב קרבנות לפני העגלים, שמעתה הם הסמל הלאומי והדתי של מלכות ישראל החדשה שהוקמה בדבר-ה'. בהמשך לתפיסה השיוויונית וברוח ההתחשבות בשכבות השונות בעם, הכריז ירבעם על פתיחת השורות לכוהנים שאינם דווקא מבני לוי. לא רק הייחוס קובע, טען ירבעם, אלא גם הרצון הטוב. מי שנדבה רוחו אותו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים (כלשון הרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל). כדי להוכיח שאכן כל אחד יכול, הכניס גם גורמים ירודים ביותר "ויעש את בית במות ויעש כוהנים מקצה העם" - מהגרועים שבעם (ירושלמי עבודה-זרה א,א).

העם התלהב לחזור לשיטה הישנה בה היו במות בכל מקום, מה שהפך את עניין הקרבנות לנגיש ונוח. ירבעם הכריז גם שמעתה אין להקפיד ולאכול בשר קרבן דווקא תוך יום ולילה או שני ימים ולילה אחד, אלא לפי רצונו של אדם. מעתה, הכריז, תהיה התפיסה ותרנית יותר כלפי עובדי ה' (ירושלמי ע"ז א,א). רוב הציבור הקריב בתחילה לשם ה', אך כבר היו רשעים שהתכוונו לעבודה זרה (ירושלמי,שם).

מתישהו במשך הזמן השתמש גיחזי, משרתו המושחת של אלישע, בשם המפורש ותלה את העגלים באוויר, מעשה נסים שכמובן האדיר את חשיבותם וגרם ליותר אנשים לטעות אחריהם. יש אומרים אף שהיו העגלים מדברים ומצטטים הפסוק אנוכי ה' אלוקיך (סוטה מז.).

מי יטחן את העגל לאבק?
ההלם היה נורא. הצדיקים התכנסו קבוצות קבוצות לטכס עצה מה לעשות במצב החדש, שהם עצמם יצרו אותו בתמימותם הרבה. היו שביקשו להכריז מיידית על ירבעם כעובד עבודה זרה ולהוקיעו. אך פה ושם החלו להישמע קולות המהפכים בזכותו. לא יעלה על הדעת שמלכות ישראל תעבוד עבודה זרה, טענו חלק מהצדיקים. עוד אמרו : לא יתכן שירבעם, התלמיד חכם הגדול ביותר שבדור, יעבוד עבודה זרה. כעת לא נותר אלא להצטרף לפלפולי ירבעם כדי לטהר את העגלים בק"ן טעמים, ואלה כנראה לא חסרו. היה מי שטען שדווקא בירושלים יש הרבה עבודה זרה, שהרי שלמה נתן לבת פרעה ולשאר נשותיו לבנות במות לאליליהן. לכן הקב"ה הפנה עורף לירושלים, שסופה יהיה כשילה, ובמצב הנוכחי, המקדש אינו אלא בית ללא תוכן. יש לאמץ את אלטרנטיבת העגל של אהרון הכהן, שאמנם בשעתה נכשלה, שהרי משה היה בהר סיני וירד אליהם חזרה, אך עתה משה אינו בהר ואין למי לצפות. היה גם מי שהביא ראיה מכך שאהרון לא נענש בגופו, ובניו לא נענשו בחומרה, ואדרבא נתקדשו בהקטרת הקטורת - "בקרובי אקדש"! בנוסף, יש לבחון את החטא הוא בפרספקטיבה היסטורית, ומבחינה זו - הוא לא כל-כך נורא. והראיה, שלא רבים נהרגו בעקבותיו, וה' גם סלח לישראל (ירושלמי ע"ז שם).

או-אז נשלח נביא להוכיח את ירבעם על מעשיו הרעים. תוך כדי שירבעם מקטיר, ניבא עליו שיבוא יום ויאשיהו יבער את עבודת-הבמות. כיון שלמרות דברי הנביא לא שב ירבעם מחטאו, נשלח אחיה השילוני, פטרונו הרוחני, לבשר לו על סוף ממלכתו ועל גלות ישראל. למרות זאת, לא נמצא מי שכמשה בשעתו ינתץ את העגלים ויטחנם לאבק. אפילו יהוא, שנבחר לשרש אחר עבודה-זרה, לא נגע בהם, כיון ש"חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה". היתה לעגלים גושפנקא, שאמנם הושגה תוך הטעיה ומרמה, אבל הכול חששו ממנה. האידיאולוגיה שנרקמה סביב העגלים היתה חזקה דיה כדי למנוע ממלכים ונביאים שבאו לאחר אחיה מלגעת בהם. עד שגלתה מלכות ישראל ונעלמה מן ההיסטוריה, למקום בלתי ידוע.

כיוונים
במאמר 'המספד בירושלים' הרב קוק מגדיר את ירבעם בתור הכוח הלאומי של עם ישראל. מלכות ישראל מתוארת שם כמי שפנתה יותר אל העולם, ואילו היינו זוכים הרי שהיתה צינור ההשפעה שלנו לעולם כולו. אלא שלא זכינו, והעולם השפיע עלינו. לכאורה קורה לנו מה שקרה לצדיקי אותו דור. נוצרה אכסיומה שהמדינה לה אנו נאמנים לא תעלה על דעתה להרוס את כל היקר והקדוש. הרי היא ראשית צמיחת גאולתנו, וכיצד יתכן שתעשה רע? אכסיומה זו עלולה לעוור עיניים ולגרום לאטימות כלפי עוול הנעשה בידי המוסדות הממלכתיים. הרב קוק עצמו הזהיר מפני הלאומיות כשהיא נטמאת. במצב כזה היא משפיעה על האוחזים בה מטומאתה (זרעונים, נשמת הלאומיות וגופה). אם על המקדש אמר הקב"ה "המערת פריצים היה הבית הזה" (ירמיהו ז,יא) והחריב אותו - כל דבר יכול להיטמא, גם המדינה. אם לא נדאג לקיומה הרוחני והמוסרי, ולהתאמת דרכיה לתורה ומצוותיה, גם קיומה הפיזי נתון בסכנה.

ספר ירמיהו

הרב אברהם וסרמן

רב בישיבת רמת גן ורבה של קהילת 'גבורות מרדכי' בגבעתיים

תורה והלכות ציבור
הציונות הדתית מתה, תחי הדתיות הלאומית!
אב תשפ
לשון הרע
מה עושים עם שמועה?
אב תשע"ה
התבוננות כללית
תחייתו של "דגל ירושלים"
תשס"ו
יראת ה'
עבדו את ה' ביראה
אלול תשפ"ג

ספר ירמיהו

פרשת שבוע
על נחמה בימי פורענות
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ
4 דק'
בחוקותי
ארץ ישראל בוחרת
הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז
הרב אביחי קצין | כ"א אייר תשס"ט
מסעי
כמה פעמים נכתב ספר ירמיהו?
הרב יוסף כרמל | תמוז תשס"ה
פרשת שבוע
ספר אחד = שתי מהדורות, חלק ב
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ח

ספר ירמיהו

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סליחות ליום שלישי מעשרת ימי תשובה- נוסח פולין
הסידור המהיר
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
נוסחי תפילה
סליחות ליום רביעי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות ליום חמישי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב חגי לונדין
הרב אורי שרקי
הרב מרדכי הוכמן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו