ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מי שאינו יוצא מנקודת הנחה שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל מפני שהקב"ה נתנה לנו, מי שאינו מקבל את ההשקפה שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל למרות שלא היינו בארץ הזאת אלפיים שנה, וכי לנו אין ארץ אחרת ולארץ הזאת אין עם אחר, מי שאינו יוצא מנקודת הנחה זו - הוא בבעיה.
אדם כזה רואה את עם ישראל כעם שבא לארץ לא לו, ומפריע לעם היושב בארץ הזאת לחיות את חייו לפי דרכו. הוא רואה את עצמו חלק מעם כובש ושולט על ארץ שאינה שלו, שולט על עם אחר, ואילו את הערבים העושים פעולות טרור הוא רואה כתנועת שיחרור לאומנית. הוא מבין אותם ומרחם עליהם ומכבד אותם, והוא מלא רגשות-אשם וביקורת עצמית. וגם אם הוא אומר לעצמו 'לא היתה לנו ברירה, לא היה לנו לאן ללכת', הצטדקות זו אינה מרגיעה אותו. אין זה נימוק שמצדיק שליטה על עם אחר. תחושה של אשמה יש לו לא רק כלפי השליטה ביהודה ושומרון, אלא גם כלפי חלקי הארץ האחרים. באיזו זכות הוא יושב במקומות השייכים לערבים, בעוד שבעלי המקומות הללו הם פליטים בארצות ערב? באיזו זכות הוא יושב ביפו והפליטים של הבתים הללו גרים במחנות פליטים בעזה? באיזו זכות יושבים יהודים ברמלה, בלוד, בחיפה, בבאר-שבע ובשכונת בקעה וקטמון בירושלים, ברמת-אביב בתל-אביב, בעוד שבעלי המקומות הללו נמקים במחנות פליטים בירדן, בלבנון ובמקומות אחרים?
מי שאינו מניח שארץ-ישראל שייכת לעם ישראל מסיבות אמוניות הסטוריות, הוא במצוקה מוסרית כבדה מאד, הוא מלא תחושות אשמה כלפי עצמו וכלפי עמו על מה שעם ישראל עולל ל"עם הערבי הפלסטיני". ההסברים המקובלים - "הותקפנו", "נאלצנו להתגונן", לא מצדיקים את המעשים בעבר, ועל אחת כמה וכמה שאינם מצדיקים המשך הכיבוש והשליטה ומניעת החזרה של מאות אלפי הפליטים לביתם ולנחלתם על גדות הירקון וליפו, ולכל היישובים והמקומות שבהם הם היו.
תחושת האשמה הקשה הזו של השמאל כלפי עצמו וכלפי עמו, היא הסיבה להשתלחות של הפרופסור וחבר מרעיו, על המתנחלים וילדיהם. כי לפי השקפתם, הם עצמם באמת רעים. וכאדם התולה קללתו בחבירו, הם משליכים זאת על המתנחלים, ואת נגעי עצמם הם מגלים בדבריהם על אנשי חברון. השקפת העולם שהשמאל אימץ לעצמו, שהארץ הזאת אינה שלנו, הופכת אותו לכובש, לרוצח, לאכזר. לא כן המתנחלים. הם שבו לארץ אבותם, למקומם, בזכות הצדק. אין צודק יותר מאשר הזכות ליהודים לשבת בחברון, בבית-אל, בשומרון, בנחלת אפרים בנימין ויהודה. ולכן ילדיהם אכן עדינים, אציליים, טהורים, מוסריים ובעלי מידות, אשר כל רואיהם יכירום כי זרע ברך ד' המה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
