ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
המצב הלך והסתבך לאחר שנאלצו לרדת למצרים לחפש שם "לחם", אבל אין כל רמז שהאחים חפשו שם את יוסף. הביקור הסתבך, האחים הואשמו בריגול, מצאו את הכסף באמתחותיהם (ואולי היה קשר מספרי לתמורה שקיבלו בעבור יוסף) וחששו שטמנו להם מלכודת. שמעון שהציע להרוג את יוסף מצא עצמו נכלא בכלא המצרי (יתכן והיה זה כמעט גזר דין מוות, כמו בכל ארץ לא דמוקרטית). לא זו אף זו, כדי לשחרר את שמעון עליהם לקחת למצרים את בנימין, צעד שיעקב מתנגד לו חריפות.
הראשון שניסה לפתור את הבעיה ולשכנע את יעקב לסגת מעמדתו, היה בכור האחים ראובן. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (בראשית מ"ב לז).
ברור שיעקב לא השתכנע. כך תמה המדרש:
"רבי אומר הרי זה בכור שוטה, בניך לא בני הם, אתמהא" (בראשית רבה מקץ פרשה צא).
אף על פי כן חובה עלינו להבין על מה נסמכה הצעתו של ראובן.
ננסה להסביר זאת בדרך הבאה: לאחים היה ברור כי הצרות שבאו עליהם קשורות למכירת יוסף. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (שם כא).
שמעון שהציע להרוג מצא את עצמו בבור. יהודה ש"גנב איש ומכרו" - הורד מגדולתו. תמר מוכיחה אותו באותה לשון שהוא פנה אל אביו כשכתונת הפסים המגואלת בדם השעיר בידיו, "הַכֶּר נָא" (שם ל"ז לב, ל"ח כה). יהודה משלם גם בחיי שני בניו הגדולים ער ואונן. ראובן מבין שגם הוא אמור לשלם על אי מניעת המכירה בשני בנים, לכן הוא מציע שאם אכן לא יחזיר את בנימין, ישלם את המחיר הנורא, "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית". יעקב שאיננו מודע לכל זה, בוודאי שאיננו מבין את פשר הצעתו של ראובן וממילא לא מקבלה. מה עוד, שבניו של יהודה הומתו בידי שמים ובחטאם הומתו. ראובן לעומת זאת מקבל על עצמו, שיעקב כמנהיג יעניש אותו בהמתת שני בניו בידי אדם, על אף שבניו לא חטאו.
אם אכן דברינו נכוחים, התמונה עדיין איננה ברורה. לוי היה שותפו המלא של שמעון להצעה להרוג את יוסף. כמפורש:
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו ... וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ" (שם ל"ז יט-כ וברש"י שם).
מתי לוי שילם על מעשיו? אומנם יעקב לקראת מותו, מבקר את מעשיו קשות, אבל עונש אין. צריך להסביר כי העונש הגיע הרבה יותר מאוחר.
הביטוי "שְׁנֵי בָנַי" מופיע שוב בתורה רק במקום אחד - "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" הלויים (ויקרא ט"ז א),. שני צאצאיו של לוי מתים בחטאם בידי שמים. לפני התחלת עבודתו של אהרון במשכן, עליו לכפר על חטא העגל ועל מכירת יוסף. אי אפשר לדחות יותר את עונשו של לוי. כך נסגר גם המעגל של חטא מכירת יוסף ועונשו.
גם מכאן נפיק את הלקח לדורות כפי שהגדירוהו חז"ל:
"במדה שאדם מודד בה מודדין לו" במוקדם או במאוחר (ספרי זוטא פרק יב).
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ - עוצמתם של נרות חנוכה
קול צופייך מקץ תשפ"ב
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
דיני קדימה בברכות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
תיקון ימי השובבי"ם
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
