ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שתי פרשיות אלה מקבילות מבחינת המבנה שלהן:
פרשת "קדש" פרשת "והיה כי יבאך"
קדש לי כל בכור והעברת כל פטר רחם
והיה כי יביאך ד' אל ארץ הכנעני והיה כי יבאך ד'
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר
והיה לך לאות על ידך והיה לאות על ידכה
כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים כי בחזק יד הוציאנו ד' ממצרים
אם כך, מתחזקת שאלת הכפילות.
במאמרי "כנגד ארבעה בנים" טענתי כי התם הוא הצדיק, התמים שמשמעותו שלם ללא מום ולא הנאיבי או הטיפש. כל תם בלשון תנ"ך הוא מושלם. אבל גם זה המכונה "שאינו יודע לשאול" הוא צדיק. צדיק עליון זה עובד את הקב"ה בשתיקתו ובדממתו (עיינו ב"אורות הקודש" ח"ג דרך הקודש בקטע "דממה עליונה" ע' רעד). גם צדיק זה, שכל השנה שותק חייב לספר ביציאת מצרים, בשעה שמצה ומרור מונחים לפניו. (ניתן לקבל את המאמר ע"י פניה לארץ חמדה")
שתי פרשיות אלה קשורות גם הן למהלך הכפול של סיפור יציאת מצרים:
הניסיון הראשון להוציא את עם ישראל בכח האמונה הנובעת מיכולתו של עם ישראל לשמוע את הדיבור האלוקי.
הניסיון השני להוציא את עם ישראל ממצרים בכח האות והמופת ומשם העלתו אל מעמד הר סיני ושמיעת הדיבור האלוקי.
תיאור השליחות הראשונה שהוטלה על משה נמצאת בפרשת "וארא" בפרק ו' והיא נמצאת בתוך מסגרת של "וידבר" (פרק ו).
תיאור הנסיון השני מתחיל ליד הסנה שבוער באש ואיננו אוכל- מופת נפלא והוא ממשיך בסדרת האותות והמופתים שמשה מצטייד בהם במעמד ה"סנה".
זהו גם ההבדל בין ההכאה בצור לבין הציווי על הדיבור אל הסלע.
האותות והמופתים נעשים בעיקר ביד ובאמצעות ה"מטה" שמשה לוקח בידו כדי לעשות את האותות. כך גם מודגש בפסוק:
"וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת" (שמות ד' יז).
לעומת זאת, הדיבור שייך יותר לראש ול-פה=מילה (85) - דווקא תפילין אלה נקראים אות. לעומת זה התפילין של ראש הם לזיכרון.
אם כך, יש לנו גם פתרון לכפילות לכאורה של הפרשיות.
הפרשיה הראשונה, פרשת "קדש לי", הפרשיה של "זה שאינו יודע לשאול", המרבה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר. המצווה המודגשת בפרשיה זו היא המצה. וז"ל הכתוב:
"שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת ... מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים" (י"ג ו-ז).
המצה היא לחם עני - לחם שעונים עליו דברים הרבה.
גם בענין התפילין מודגש ענין התפילין של ראש והדיבור בפה:
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ" (שם ט).
פרשה זו היא כנגד המהלך של יציאת מצרים בכח הדיבור.
לעומת זה הפרשיה הבאה, פרשת והיה כי יביאך, היא כנגד המהלך של המכות, המופתים ששם ד' בקרב הארץ. שיאו של תהליך זה במכת בכורות. לכן דווקא ענין זה מודגש בפרשיה זו. וז"ל הכתוב:
"וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה".
הבן התם, הצדיק איננו שואל על יציאת מצרים או על הקרבת קרבן פסח. הוא שואל אודות הפלא המתמיה של מצוות פדיון פטר חמור ועריפתו- "מַה זֹּאת". התשובה היא כל יציאת מצרים נעשתה בדרך הפלא והמופת.
לכן גם התפילין שבפרשיה הדגש בהן הוא על היד:
"הָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד" (שם טז).
הזיכרון והפה נעלמים, נותרת רק היד.
הבה נתפלל כי נזכה לגאולת בכח הדיבור ואם לאו, בכח האותות והמופתים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
