ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
נמנו וגמרו, שכדי לבדוק את דרכם, עליהם להתנהג באחד מימי החול בדיוק כמו בשבת, ואם ירגישו את קדושת השבת הרי שדרכם אינה נכונה, אך אם ירגישו כמו ביום חול, ודאי דרכם אמיתית היא.
ואכן עשו כמחשבתם. באחד מימי החול, לבשו שניהם את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת, ואף אמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה... הפלא ופלא, שניהם חשו בקדושת השבת. נפלה רוחם של שני הצדיקים, שהרי התברר להם שכל דרכם בטעות יסודה.
נסעו השניים לרבם – רבי דב בר ממזריטש, וסחו לו את אשר בלבבם. אמר להם הרבי: "אם לבשתם מלבושי שבת, הרי בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת, ואינכם צריכים לחשוש כלל".
במבט ראשון - האמירה היסודית העולה מהסיפור תמוהה במקצת, שהרי המלבושים מייצגים את הצד החומרי, וכיצד בכוחם להמשיך את האור הרוחני של היום הרוחני בשבוע. אולם, בכך חידושו ויחודו של הסיפור – אכן הרבדים החומריים והרוחניים קשורים זה בזה, והיום הרוחני בשבוע לובש גם אדרת גשמית במאכל ומלבוש, ובכך ייחודנו.
אם נתבונן היטיב בפרשתנו – פרשת עקב, נגלה שנקודה זו חורזת והולכת בכל הפרשה. למרבה הפלא, השכר על שמירת המצוות אינו שכר רוחני או חיי עולם הבא, כי אם שכר גשמי במגוון צורות כך אנו מתבשרים בברכה בפרי הבטן, בפרי האדמה ובעשתרות הצאן. רפואה שלימה מכל המחלות, וניצחון על הגויים אשר בארצנו.ושוב חוזרות ההבטחות על הארץ הטובה.
שיאם של הדברים בפרשית 'והיה אם שמוע' הנאמרת על ידינו מספר פעמים ביום, שבה ההבטחות מפורטות לרמת הגשמים בעיתים והעשב לבהמה. כל ההבטחות הן גשמיות, ואילו חיי העולם הבא מוזכרים רק ברמז המפוענח על ידי הגמרא, המביאה שאריכות הימים כוונתה לעולם שכולו ארוך.
מכאן למדנו, שהתורה מעריכה את העולם הגשמי ורואה בו חשיבות. אמת, התורה גם מצרפת בפרשתנו אזהרה לבל נטעה ונחשוב שעולם זה הוא העיקר. וכך, לכל ההבטחות הללו מצורפת גם אזהרה לבל ירום לבבנו ונשכח את ה' אשר נתן לנו את העושר ואת הכוח לעשות חיל.
על האדם לזכור שמטרת המלבושים להמשיך עליו את אור קדושת השבת. מטרת השפע הגשמי להיות לבוש לשפע הרוחני. לגלות את דבר ה' בעולמנו. וכך מי שיעשה חיל, ויזכור שה' הוא הנותן לו כוח לעשות זאת, יופיע את שם ה' בשלמות.
וכך יצא שכרו בשכרו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















