ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
צריכים למכור חמץ? היכנסו עכשיו!
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

המעביר בניו בין (מ)גזרי (הירדן)

41
מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
לחץ להקדשת שיעור זה
קריעת ים סוף המופיעה בפרשתנו, הוא אחד המאורעות החשובים ביותר של סיפור יציאת מצרים.
אם יציאת מצרים היא תהליך לידת העם (כפי שדימה זאת יחזקאל הנביא:
"וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ: ... בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ד-ו),
הרי שקריעת ים סוף משולה בתהליך הלידה לגזירת = חיתוך חבל הטבור.
לאחר צליחת הים, בני ישראל נותקו ממצרים, בקרע שאין לאחותו (עיינו דברים י"ז טז).
המעבר בים סוף חוזר על עצמו במעמד חציית הירדן, עם הכניסה לארץ ישראל, בהנהגת יהושע בן נון. (ניתן למצוא קוים מקבילים רבים בין שני המאורעות).
בדברינו, ננסה ללמוד על חציה נוספת של הירדן וחזרה אל ארץ ישראל המערבית, מאורע פחות מפורסם וגם ממנו ננסה ללמוד תובנות חשובות.
(לא נעסוק בחציות הירדן לשני הכיוונים על ידי אלישע, הראשונה כתלמידו ומלווהו של אליהו הנביא והשניה לאחר הסתלקות אליהו, עיינו מלכים ב ב', בשני המקרים מופיע: "וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה").

לאחר שמרד אבשלום נכשל, יצא דוד לדרכו חזרה אל כס המלכות בירושלים. כך מתאר הכתוב את מעבר הירדן:
"וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא עַד (מעברות) הַיַּרְדֵּן וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה לָלֶכֶת לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ אֶת הַיַּרְדֵּן:... וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ ... לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן" (שמואל ב י"ט טז-יט).
ננסה להבין מה פשר הביטויים וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן ו וְעָבְרָה הָעֲבָרָה.
וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן - תרגם יונתן וְגָזוּ יַרְדְנָא קֳדָם מַלְכָּא.
הסביר הרד"ק דבריו: "וגזו כמו ועברו" וראיה לכך מן הפסוק וְהָאֲנָשִׁים (חיילי מלך יריחו) רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם (אחרי שני המרגלים) דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת (יהושע פרק ב' ז), שיונתן תרגם עַל הַמַּעְבְּרוֹת - 'על מגזתא' (=על המעבר-מעברות הירדן).
רש"י פירש לעומתו: "בקעוהו בתריסהון" כלומר בקעוהו באמצעות מגניהם. לדעתו של רש"י, גם דוד המלך עבר את הירדן בחרבה, אלא שהפעם לא בדרך נס, אנשיו עצרו את שטף המים באמצעות בניית חומה, תוך שימוש במגניהם והירדן נבקע. בלשון זו מתואר הנס בפרשתנו: וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם (שמות י"ד כא)
(גם בביאורו לבראשית (כ"ב ג) פירש רש"י: וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה - "תַּרְגּוּם וְצַלַּח, כמו וְצָלְחוּ הַיַרְדֵּן, לשׁון בִּיקוּעַ" (אצלנו הוסיף רש"י באמצעות המגינים) ).
הרד"ק הציע גם: "או פירושו ובקעו וכמוהו פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף" (עמוס פרק ה' ו). ותרגום "ויבקע את עצי העולה" (בראשית פרק כ"ב ג) "וצלח ית עאי דעלתא". לפירושו לצלוח פרושו לבקוע, וזו המשמעות של נבואת עמוס - ממלכת ישראל תבקע כשם שהאש בוקעת את העומד בדרכה ועוברת (הרד"ק צעד בעקבות אבן עזרא שם). לדעת הרד"ק דוד ואנשיו עברו במקום שלא היו בו מים.
רלב"ג צעד בכיוון אחר: "כאלו בקעוהו מרוב עברם שם". לדבריו, המים לא נבקעו, אלא שמרוב אנשים המים לא נראו ולכן למתבונן מרחוק היה נדמה שכך קרה.
האברבנאל סלל דרך חדשה: "ר"ל שעברו הירדן לפניו כעבדים לפני אדוניהם", כנראה שכוונתו היא שתומכי דוד ערכו לכבודו מסדר כבוד ואזי צָלְחוּ, משמעותו טקס לכבוד ההצלחה הגדולה של דוד עם סיום מרד אבשלום.
(הרחבות נוספות בנושא יהיה ניתן לקרא בספרי החדש 'צפנת שמואל' מלכות דוד)

הבה נתפלל כי נצליח לצלוח את הימים הבאים עלינו לטובה, גם במניעת קריעת העם, וגם בבקיעת שורות אויבינו המנסים לקום עלינו.
עוד בנושא פרשת שבוע
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il