^ 1.מגילה ז, ב.
^ 2.בספר שיעורים בתורת חב"ד ח"א עמ' מד ואילך. ושם נתבאר כיצד הדברים קשורים לתוכנו של חג הפורים שנקרא על שם הפור הוא הגורל שהפיל המן, עיי"ש.
^ 3.או"ח סימן תרצ"ה ס"ב.
^ 4.הלכות שביתת יו"ט פ"ו ה"כ.
^ 5.בהלכות מגילה פ"ב הט"ו.
^ 6.שער האותיות (פד, ב).
^ 7.אמנם השל"ה לא כתב זאת על חג הפורים דווקא, אבל יש לומר שלכך יש צורך בכוחות מיוחדים, מה-שאין-כן בפורים ניתן הכוח לכל יהודי להגיע למצב מעין זה.
^ 8. תורה אור מגילת אסתר צב,ד ועוד. על יסוד דברי התיקוני זוהר תיקון כא.
^ 9.על-פי לשון הכתוב (ישעיה א, יח), "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו".
^ 10.הדברים נדפסו בספר תורת מנחם – התוועדויות חי"ג עמ' 324 ואילך.
^ 11.ראה רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' ה"ח.
^ 12.קהלת ג, כא.
^ 13.ראה בעניין זה לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 112 ואילך.
^ 14. ראה יבמות סא, א.
^ 15.ראה ספר המאמרים קונטרסים עמוד 220 ואילך. ד"ה ויאמר משה (הראשון) תש"ט ס"ב ואילך.
^ 16.הובא בהיום יום יג שבט.
^ 17.רמב"ם הלכות תשובה פרק י ה"ב.
^ 18.שם ה"ד.
^ 19.ראה לקוטי-שיחות חלק ו' עמוד 116.
^ 20.דברים יד, א.
^ 21.יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי.
^ 22.ראה לקוטי-תורה דברים דף לב, ב.
^ 23.ראה תורה-אור דרושים למגילת אסתר דף צא, ב. צז, א. ועוד.
^ 24.שהרי התקשרות זו מעורבת ובנויה ממציאות האדם, מהשכל שלו. וראה לקוטי-שיחות חלק ו' שם.
^ 25.בדוגמת זה שאדם חי לא מפני שזהו דבר ראוי ונכון אלא מפני שזו המציאות שלו.
^ 26.ראה בעניין זה בלקוטי-שיחות חט"ז עמ' 365 ואילך.
^ 27.ישעיה נז, טו.
^ 28.אסתר ט, יט.
^ 29.ולא רק מילוי מחסורו כמצוות צדקה הרגילה.
^ 30.הדבר בולט עוד יותר, לאור העובדה שבהלכות מתנות עניים פרק י', שם כותב הרמב"ם על מעלת הצדקה, הוא אינו כותב את הביטוי "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים . . שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים כו'", אף-על-פי שאת הפסוק הנ"ל הוא מצטט גם שם. מכך מוכח שעניין זה קשור לדיני פורים דווקא.
^ 31.שבת פח, א.
^ 32. אסתר ט, כז.
^ 33.בתורה אור דרושי מגילת אסתר דף צז, ד.
^ 34.אסתר ט, כג.
^ 35.שמות יט, ב.
^ 36.ראה רש"י על הפסוק שם (בשינוי לשון מהמכילתא).
^ 37.וגם בפסוק "קיימו וקבלו" שעליו דרשו חז"ל "קיימו מה שקבלו כבר", הכתיב של "וקבלו" הוא "וקיבל" – לשון יחיד. וראה לקמן סעיף ט.
^ 38.ראה פירוש רש"י שמות טו, ב (משמות רבה ספכ"ג).
^ 39. הובא בר"ן סוף מסכת פסחים.
^ 40. ראה לקוטי-שיחות חלק כח עמ' 10 ואילך.
^ 41.זו הכוונה בדברי ההגדה "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". ולכאורה מהי המעלה בעמידה לפני הר-סיני בלי קבלת התורה? אך לפי הנ"ל העניין מובן. בעצם העמידה לפני הר-סיני אירע דבר חשוב ביותר – כאשר הם חנו נגד ההר, כבר האירה בהם בחינת התורה כפי שהיא מצד נותן התורה שלמעלה מכל הגדרים והתארים, ולכן חנו כולם יחד כאיש אחד בלב אחד.
^ 42.שבת פח, ב.
^ 43.ראה מנות הלוי למגילת אסתר ט, טז.
^ 44.ראה בעניין זה בספר השיחות תשמ"ח עמ' 296.
^ 45.ראה לעיל עמ' סוכה ס"ט.
^ 46.ראה לקוטי-שיחות חלק טז עמ' 2-371.
^ 47.רש"י דברים טו, ד.
^ 48.על-דרך מאמר חז"ל (ראה מגילה כו, ב) "אי לאו דעביד ליה נייחא דנפשיה לא יהיב ליה מתנה".
^ 49.ו לכן דווקא זה מעורר בו את השמחה הגדולה והמפוארה ביותר, והוא מרבה במתנות לאביונים יותר מסעודתו ומשלוח מנות לרעיו, כדברי הרמב"ם הנ"ל.