ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. מקום שהוא מוקף ולא ידוע אם הוקף לפני שישב או שישב ואח"כ הוקף דינו כהוקף ואח"כ ישב, שמסתם כך היה .
ג. הטעם שתלו הדבר בימי יהושע דוקא א' כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל אפי' שהיום חריבה קוראים בה כבני שושן שיחשבו שהם מוקפים חומה כמו בזמן יהושע ויזכר הנס על ארץ ישראל . ב' כיון שיהושע הוא הראשון שנלחם בעמלק והוא הוציא לפועל את עיקר כיבוש הארץ .
ד. הטעם שחילקו את המצוה הזו לב' ימים משא"כ בשאר מצוות, כיון שהיהודים שהיו בערי הפרזות נחו ביום יד' והמוקפים ובני שושן נחו בטו' לכן חילקו את המקומות לב' ימים .
ה. הטעם שבזמן הזה קוראים רק ביד' וטו' ולא ביא' יב' ויג' כדברי המשנה, כיון שישראל נפרדו ואין שלוחי ב"ד מגיעים אליהם ויש שיספרו ל' יום מפורים לפסח, ואם נקדים יש לחשוש שיאכלו ח"ו חמץ בפסח .
ו. כרכים המוקפים חומה שקוראים בטו' אפי' שאין בהם עשרה שבטלים ממלאכתם ועוסקים בצרכי ציבור, עכ"ז קוראים בטו' כיון שיש י' שהולכים בוקר וערב להתפלל, זה מספיק להחשיבם
כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
3 - חיוב קריאת המגילה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
5 - החייבים בקריאת המגילה
טען עוד
ח. מקום שנראה אבל נמצא במרחק יותר ממיל מהמקום שקוראים בו בטו' י"א שיקראו ביד' . וי"א כיון שסב"ל לכן יקראו מספק ביד' ובטו' (בטו' ללא ברכות) אבל אם המרחק פחות ממיל יקראו רק בטו' וכנ"ל . וי"א קוראים בו רק בטו' וכן הלכה . ומקום שהוא סמוך או נראה למקום שקריאתו מספק ב' ימים ביד' ובטו', אין קוראים במקום ההוא אלא רק ביד' .
ט. מקום שמוקף שקוראים בו בטו', הוא דוקא שדרים בו ישראל אבל אם דרים בו רק גוים, וישראל נזדמן לשם בפורים, קורא רק ביד' . ומקום שסמוך או נראה למקום מוקף שדרים בו רק גוים קוראים במקום הסמוך רק ביד' .
י. שכונת רמות בירושלים עיה"ק לחלק מהספרדים וחלק מהאשכנזים קוראים ביד' בברכות ובטו' יקראו מספק ללא ברכות . ולרוב האשכנזים וחלק מהספרדים קוראים בטו' בלבד . וכל אחד ינהג כהוראת רבותיו.
יא. כפרים ועירות גדולות וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע (פרוז) קוראים ביד' .
יב. בן מקום שקוראים בו ביד' לא יקרא למקום שחיובו בטו' וכן הפוך . ובדיעבד רק בן מוקף שקרא לבן פרוז יצא י"ח אבל לא הפוך .
יג. מקום שהוא ספק אם הוקף מימות יהושע או לא, קוראים בו מספק ב' ימים ביד' וטו' ויברכו רק ביד' שהוא זמן קריאה לרוב העולם .
יד. טבריה, קוראים בה ב' ימים מספק אם הים שלה נחשב לחומה . אבל חברון י"א שקוראים בה רק ביד' . והמנהג שקוראים שם ב' ימים מספק . וצפת ועין זיתון . עכו, יפו, לוד, באר שבע, וחיפה. קוראים בהן ב' ימים מספק .
טו. בני ברק ת"א והאזור, טוב שיקראו בהן ב' ימים מספק כיון שהן סמוכות ברצף לעיר יפו . ורוב תושבי בני ברק היום קוראים רק ביד'. אבל עיירות ומושבים חדשים יקראו ביד' בלבד .
טז. מקום שקוראים בו רק ביד' ורוצים לקרא שוב בטו' ללא ברכות רשאים .
. מקום שהוא ספק אם מוקף מימות יהושע שקוראים בו ב' ימים מספק, י"א דוקא שהוא מוקף חומה היום, אבל אם אינו מוקף היום אין ספק, וקוראים רק ביד' . וי"א אפי' שאינו מוקף היום כיון שיש ספק אם בימות יהושע היה מוקף כבר הוא ספק וכן הלכה .
יז. מדינות באירופה אין להסתפק בהן וקוראים רק ביד', לפי שהן בצפון ורחוקים מא"י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע . ואף אם יבואו חוקרים ויאמרו שהיתה שם חומה מלפני אלפי שנים אין לקרא שם אלא רק ביד' .
יח. כל המקומות שהם ספק יעשו סעודה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים בב' הימים . אבל אמירת על הניסים ע"פ הפשט יאמרו בב' הימים . וע"פ הקבלה יאמרו רק ביד' .
יט. מקומות שקוראים בהן מספק ב' ימים י"א מקום שנהגו להוציא ס"ת בתפילה גם בטו' יוציאו ויברכו, ובמקום שלא נהגו לא יוציאו . וי"א לא יוציאו ס"ת בטו' כלל ורק ביד' יקראו, וגם אם חל טו' ביום ב' בשבוע יוציאו ס"ת ויקראו את הפרשה של אותו שבוע וכן הלכה .
כ. תושב ירושלים שיצא מירושלים לפני צאת הכוכבים של ליל יד' למקום שקוראים ביד' על דעת לחזור לירושלים לפני עלוה"ש (72 דק' לפני הזריחה) של יד' וכך עשה עושה פורים רק בטו' ואפי' אם חזר אח"כ למקום יד' אחרי עלוה"ש . ואם שינה את דעתו וחזר לירושלים אחרי עלוה"ש לאשכנזים חייב רק בטו' ולספרדים יקרא גם ביד' בלא ברכה והמחמיר תבא עליו ברכה.
כא. תושב ירושלים שיצא מירושלים לפני צאת הכוכבים של ליל יד' למקום שקוראים ביד' על דעת לחזור לירושלים לאחר עלוה"ש של יד' וכך עשה חייב לקרא ביד' בברכה ואף אם חזר לעירו יקרא שם ביד' בברכה ואם יצא מירושלים אחרי צה"כ של ליל יד' י"א שאינו קורא ביד' אף שדעתו להיות שם בעלוה"ש ואם חזר לעירו לפני עלוה"ש י"א שחייב לקרא ביד' ובתנאי שיצא מירושלים לפני צה"כ וי"א שפטור מלקרא ביד' כיון שבפועל לא היה בעלוה"ש במקום יד' וכן הלכה
כב. בן יד' שיצא מעירו ובא לירושלים בליל יד' על דעת לחזור לעירו לפני עלוה"ש של טו' וכן עשה, חייב לקרא ביד' בברכה אף שעדיין נמצא בירושלים ואם שינה תכניתו והתעכב בירושלים גם בטו' ביום קורא ביד' וי"א שיקרא גם בטו' בלא ברכה וי"א באם שינה תכניתו כבר בכניסת ליל טו' ותכנן לישאר בירושלים עד עלוה"ש נתחייב גם בטו' בלא ברכה
כג. בן יד' שיצא מעירו ובא לירושלים במשך יום יד' (מעלוה"ש עד צה"כ של ליל טו') על דעת לחזור לעירו לפני צה"כ של ליל טו' אינו חייב בפורים אלא רק ביד' ואם נשאר בליל טו' בירושלים ודעתו לצאת משם לפני עלוה"ש של טו' אינו חייב אלא רק ביד' ואפי' אם שינה תכניתו ונשאר בירושלים עד אחרי עלוה"ש של טו' ואם בדעתו לישאר בירושלים עד אחרי עלוה"ש של טו' וכן עשה, נתחייב גם בירושלים ועדיף לכתחילה שישמע הברכות מאחר ואם אין לו אחר יקרא בלא ברכה וי"א אף אם לא נשאר עד לאחר עלוה"ש התחייב גם בטו' אם היה שם בצה"כ וכן הלכה
כד. בן יד' שיצא מעירו לירושלים בליל טו' אחרי צה"כ לפני עלוה"ש אם חזר לעירו לפני עלוה"ש של טו' אינו חייב בטו' ואם חזר לעירו לאחר עלוה"ש י"א שאינו חייב בטו' וי"א שחייב בקריאה בירושלים וישמע הברכה מאחר ואם אם אין לו אחר יקרא בלא ברכה מד. ואם הגיע לירושלים ביום טו' לאחר עלוה"ש אינו מתחייב שוב בטו' לכל הדיעות.
כה. בכל הדינים הנ"ל י"א שמחשבתו מועילה בשעת יציאתו מביתו וי"א שמחשבתו מועילה בכניסת יום החיוב . בן יד' שיצא כבר י"ח ביד' ונתחייב שוב בטו' במקום שקוראים בטו', יקרא שוב המגילה בטו' ללא ברכות .
כו. אם נמצא במדבר או בספינה או בטיסה קורא ביד' כמו רוב העולם ואפי' שבמקום מגוריו קוראים בטו' . והמפליג בים או היוצא לדרך ואין לו מגילה ליקח עמו, יקרא המגילה ביג' או יב' או יא' באדר בלא ברכה וכן אם יוצא לפני כן יקראנה אפי' מתחילת חודש אדר ללא ברכה . ויקראנה בלילה וביום . ואם תזדמן לו ביד' מגילה יקראנה . עם ברכות .
כז. היוצא לדרך שקורא לפני הזמן, לכתחילה יקראנה בעשרה מט. (ונשים וקטנים ספק אם מצטרפים לעשרה לגבי זה . ובדיעבד יוצא אף שקוראה ביחיד . ואת הסעודה יקיים ביד'. אבל מתנות לאביונים ומשלוח מנות יקיים ביד' אם יש עמו יהודים בספינה או בשיירה . ואם יש עמו רק גוים יקיים את המשלוח מנות ומתנות לאביונים כשקורא את המגילה .
כח. בן טו' היוצא לדרך בערב טו', י"א יקרא המגילה בברכותיה ביד' . וי"א שיקראנה ביד' ללא ברכות . וכן הלכה כיון דסב"ל.
כט. היוצא לדרך ובירך בטעות כשקרא לפני יד' ונזדמן לו לחזור לקרא ביד' לא יחזור ויברך, וטוב שישמע הברכה מאחרים . ובן יד' שהיה בדרך ולא היתה לו מגילה, ובטו' נזדמנה לו מגילה קורא אותה בטו' . ללא ברכות .
ל. עיר שקוראים בה מספק ב' ימים ולא קראו ביד' כשחוזרים וקוראים בטו' י"א שיקראו עם ברכות . וי"א שיקראו ללא ברכות וכן הלכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
