ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הילדים שלנו נוטים לשתות בפורים. ילדנו שהיה בן 12 בשנה שעברה, הקיא את נשמתו והיה לא נעים. בעלי נזהר הרבה יותר וזה מיקל עלי. אבל מה לעשות עם הילדים?
תשובה:
פורים הוא חג של הרבה שמחה. עיקרה של השמחה הוא, מפני שאנו רואים לאורך כל ההסטוריה כיצד הקב"ה מלווה אותנו, ולא נותן לנו ליפול. הדבר בולט אצל ילדינו הקטנים, שלפעמים מרוב צרות מהם נגאלנו, הם קצת מתבלבלים, עד שאנטיוכוס לא נתן ליהודים לצאת ממצרים, החשמונאים נלחמו נגד המן הרשע, ופרעה היה עם אחשוורוש. האמת מאחורי כל אלו היא, שבמשך אלפי שנים בהם מתנהל עם ישראל בעולם, תמיד "עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם". בזה עיקר ייחודו של פורים, המדגיש את המצב הרוחני הירוד של ישראל, בגלות שבין חורבן בית ראשון, לבניין בית שני. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", אמירה זו לא נאמרה על ידי המן, אלא על ידי מרדכי, אשר שם את הדברים בפי המן. וחכמים מפרשים שעם ישראל "ישן מן המצוות". ובתוך החושך, הקב"ה מצילנו, והננו זוכים לבער את עמלק מן העולם. לכן תיקנו חכמים לשתות יין בפורים, מפני שהוא משכיח את הדעת מהאדם, השכל מסתלק מעימנו ע"י השתיה, וגם במצב כזה של סילוק האור אנו זוכים לגאולה.
כל זה, כאשר היין אכן גורם לנו לטשטוש הדעת, אבל אנו עומדים על רגלינו, או, כפי שיטת הרמב"ם, הננו שותים עד שנרדמים. כך או כך אנו מגיעים למצב של "עד דלא ידע".
אבל מי שהיין גורם לו להתנהגות לא מכובדת, ובודאי אם גורם לו להקאה, אין עליו כל חובה לשתות יין בפורים. בעלך, או כל אדם מבוגר, יודע לשלוט על עצמו ולשתות במידה מבוקרת, כדי שלא יאבד את אישיותו. אבל ילדים, שאינם יכולים לקבל אחריות על עצמם, מצוה למנוע מהם שתיית יין או משקאות חריפים אחרים.
אפשר לכנס את הילדים בגילאים הנוגעים לכך, מגיל 11-12 ועד 18, ולהסביר להם את ההבדל בין ישראל לעמים. שהגויים משתכרים כדי לפרוץ גבולות וכדי שהכל יהיה מותר להם. בישראל, לעומתם, "נכנס יין יצא סוד" ענינו של היין להוציא את הגנוז בנשמתנו פנימה. מתוך כך להזהירם משתיה מרובה. אם ישתו כוסית אחת או שתיים, קטנות, יגיעו לביסום ולא לשכרות.
ומהרה יתקיים בנו: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
