ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חג פורים הוא לזכר ישועה מהשמדה פיזית ורצח עם. על אף שיש לחג משמעויות רוחניות והוא מלווה בפעולות הלכתיות, הוא נשאר ביסודו חג של הגוף, של שמחה לא מרוסנת, של מאכל ומשקה בלי הגבלה או מידה.
מאכל ומשקה והנאות הגוף הם אמנם הם חלק בלתי נפרד גם מחג הפסח, ובכל זאת פסח דורש מהחוגגים אותו יותר חשיבה רוחנית. אנחנו מודים לד' לא רק על החירות מעבדות מצרים אלא גם על גאולת נשמותינו. נגאלנו מעבודה זרה ומתרבות מצרים שמנצלת בני אדם למען המטרות האנוכיות של שליטיה. חירות הגוף היא דבר חשוב אמנם, אך כשלעצמה אינה מבטיחה חיים פוריים או מעשים נאצלים. פעמים רבות ההיפך הוא הנכון, כשהחירות מדרדרת להפקרות, לאלימות ולמעשי אכזריות כלפי הזולת. דווקא מאפיין הגאולה של חג הפסח הוא זה שנוגע בנשמותינו והופך אותו לחג כה חשוב.
ישועה מאויבים היא תנאי נצחי להמשך קיומו של העם היהודי. אם נרצה, נוכל להכריז על הרבה ימי פורים לכל אורך השנה כדי לציין את הצלתן של קהילות יהודיות בכל העולם ובכל הדורות. הישועה היא בת לוויה קבועה לעם היהודי. גאולה היא מצרך הרבה יותר נדיר. אנחנו עדיין ממתינים לגאולה השלמה שהבטיחו לנו נביאי ישראל לפני אלפי שנים. לגאולה יש מימד רוחני חזק, ובלי הקדמה והאצילות של גאולת הרוח, הגאולה השלמה מתעכבת ונדחית.
בעוד שבימי הפורים אנחנו מציינים את הישועה מגזירות המן במוח מטושטש משהו, חג הפסח דורש צלילות מחשבה ועוצמה של הנפש. גאולה באה מבפנים, ואילו ישועה מגיעה תמיד מבחוץ, ולעתים קרובות, אם לא תמיד, באופן לא צפוי, לא מתוכנן ולא הגיוני. במובן זה ישועה יכולה לבוא מיד ובמפתיע. לא כן הגאולה, שמצריכה תכנון, חשיבה מוקדמת, תרגול וחינוך. פורים דורש הכנות מעטות יחסית - הוא בא וזהו כמעט. פסח דורש חודש או יותר של התכוננות והכנות, מפני שהנשמות שלנו צריכות להתאים את עצמן לרעיונות של הגאולה ולמטרותיה, ולרוב זה דורש מאמץ ומאבק גדול. זה לא מתרחש באופן אוטומטי או טבעי.
פרק הזמן שבין פורים לפסח נועד להזכיר לנו את הלקח החשוב הזה ולאפשר לנו להתרכז בהכנות לא רק לישועה אלא גם לגאולה.
העצמאות הלאומית של העם היהודי, כפי שהיא מתגלמת בקיומה של מדינת ישראל, כשלעצמה לא מספיקה כדי לתת לנו תחושה של גאולה. מאחר שמדינת ישראל ועם ישראל עוד לא הגיעו לשלמות, אפשר רק להמשיך במאבק לקראת היעד הסופי שלנו שהוא גאולה שלמה של עם ישראל והעולם כולו. כל מעשה טוב, כל מעשה של צדק חברתי נושא אתו מסר של גאולה שהולכת ומתקרבת. אין מעשה טוב, ולא משנה כמה פעוט או חסר חשיבות הוא נראה לנו, לא נעלם מעיני השמים. כל מעשה כזה הוא עוד צעד בדרך לגאולה השלמה.
לפיכך הלכות הפסח, כפי שהן כתובות לנו בשולחן ערוך, מתחילות בדרישה לתרום לעניים כדי שגם הם יוכלו ליהנות מחג הפסח. בכל חג יהודי אנחנו נדרשים לעשות צדקה וחסד עם אחינו. זה מדגיש את אופי הגאולה של החגים שלנו ושל החיים הלאומיים המסורתיים כפי שחיינו אותם אלפי שנים. גם בפורים אנחנו נדרשים לתת צדקה, וגם אז מטרתה כתמיד, להעלות את הישועה הפשוטה לרמת גאולה. אדם יכול לגאול את עצמו רק כשהוא מסייע לזולתו, לאנשים אחרים שזקוקים לעזרה. ישועה מצילה את האדם עצמו. גאולה יכולה להציל עולם שלם. פסח, חג הגאולה, בא עלינו לטובה. הבה נתכונן כראוי לבואו המשמח.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חכמת התורה ומדעים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה מחבר שמיים וארץ?
תיקון ימי השובבי"ם
מהי אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
