ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
השיא של שמחת תורה היה בזמן שהראשון לציון היה מגיע לישיבה ושלושת גדולי הדור גאוני התורה: הרב שפירא, הרב שאול ישראלי, ויבלחטו"א הרב מרדכי אליהו, היו תחת טלית אחת, ומאות תלמידי הישיבה ורבניה מקיפים אותם כחומה ושרים בהתלהבות אדירה: "ובכן צדיקים, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו", גם שירה אדירה זו, ומעמד השראת השכינה העצום הזה, חקוק היטב בלבבות אלפי תלמידי ומתפללי הישיבה. אשרי עין ראתה כל אלה!!
באיזה חן באיזו התלהבות, באיזו קדושה וטהרה היו רוקדים ושרים גדולי עולם אלו לכבוד התורה הקדושה ולכבוד שכינת אל חי אשר בקרבנו.
גם כאשר ר' אברום היה במקומו הוא היה רוקד. הוא היה נשען על הסטנדר ומתנדנד או עומד ורוקד מצד לצד במקומו. הוא לא נח לרגע.
שמעתי מידידי הרב ישראל מזרחי שליט"א: מנהג ישיבת 'מרכז הרב' הוא, שאחרי קריאת פסוקי "אתה הראת לדעת", עוד טרם הוצאת הספרים, ולאחר פינוי בית המדרש מספסליו, רוקדת כל הישיבה במעגל אחד ענק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הריקוד הזה נמשך הרבה מאוד זמן, כשחוזרים על אותם מילים מאות פעמים. שנה אחת, אחרי כעשרים דקות של ריקוד - הילוך זה, החליט הוא שצריך לשנות שיר, אבל הוא לא העיז ולבסוף החליט להישאר באותן מילים, אבל להחליף את הניגון. הוא התחיל וכולם המשיכו אחריו. לפתע ר' אברום ניגש אליו ואומר לו: "למה החלפת? למה שינית? עוד לא הספקנו להיכנס לתוך המילים!!!". עשרים דקות עדין לא הספיקו על מנת 'להיכנס לתוך המילים'!!!
אחר-כך התחילו ההקפות כדרכן בכל שנה, ר' אברום, כנראה, חשש שהבחור נפגע מהביקורת, ואז לפתע, באמצע ההקפות, ר' אברום הגיח פתאום לתוך המעגלים, תפס את ר' ישראל בידיו, משך אותו לאמצע המעגלים, ורקד איתו לבד כעשר דקות!!
למדנו מהסיפור שלשה דברים:
א. מה שידוע מהרבה מאוד ענינים, שר' אברום מתנגד מאוד לשינוי כל-שהוא במה שנוהגים.
ב. בזמן השירים ר' אברום עובד עבודת קודש, ועם כל סיבוב, הוא נכנס פנימה לעומק המילים יותר ויותר, הוא נכנס לתוך המילים!
ג. איזה רגישות היתה לו לכבודו של הזולת. "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך".
ועוד סיפור בענין שמחת תורה וגם הוא לימוד גדול.
במשך שנים רבות, היה הגאון הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל, חתן תורה בישיבתנו הקדושה. הרב צבי יהודה היה מתפלל ב'בית הרב'. משנתמנה ר' אברום לראשות הישיבה וכעבור שנה נתמנה גם לרב הראשי לישראל, הוא עבר משכונת גאולה לשכונת קרית משה, ממש מול הישיבה. בשמחת תורה של אותה שנה, כולם היו בטוחים, שיהיו שינויים. סוף סוף ר' אברום הוא גם ראש הישיבה וגם הרב הראשי לישראל, ולכאורה זהו כבודה של תורה, שהוא יהיה חתן תורה, ובליבנו חשבנו, שבודאי הרב ישראלי, שהיה גם גאון עצום וגם עניו גדול, בודאי גם הוא ירצה זאת. אולם להפתעתנו העצומה, ר' אברום לא הסכים בשום אופן, הוא קיבץ מנין ב'הרחיבי' (מעין פרוזדור שיוצא מאולם הישיבה), ושם קראו גם כן בתורה, ור' אברום עלה במנין הזה המצומצם, הכאילו צדדי - כחתן התורה, ובלבד שלא יפגע חלילה בכבודו של הרב ישראלי.
סיומו של יום שמחת התורה, היה ב'הקפות שניות', במוצאי החג, ב'בית הרב'. מקום משכנו של מרן הרב קוק זצ"ל. שם השמחה היתה עילאית - עליונה, לא מעלמא הדין. ר' אברום היה מגיע, מוביל את ההקפה כשליח ציבור בתפילת תחנונים: "אנא ה' הושיעה נא! אנא ה' הצליחה נא! אנא ה' עננו ביום קראנו!", והכל בניגון המיוחד לו. אחר כך היה רוקד כשהוא דבוק-חבוק בספר התורה וכולו קורן שמחה עצומה.
"אשרי עין ראתה כל אלה!!!".
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
