ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן... וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם:... וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל:... כִּי אֵיל הוּא" (שמות כ"ח, כ"ט).
מסביר רש"י מה פשר הכינוי "אֵיל מִלֻּאִים": "כי איל מלאים הוא - שלמים, לשון שלמות שמושלם בכל. מגיד הכתוב שהמלואים שלמים, שמשימים שלום למזבח ולעובד העבודה ולבעלים, לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה, וזהו משה ששימש במלואים, והשאר אכלו אהרן ובניו שהם בעלים".
אם כך, מילואים מלשון שלמות ושלום. קרבנות המילואים נזכרים גם בסיכום פרשית הקרבנות בפרשתנו:
"זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז' לז)
רש"י שם מסביר: "ולמלואים - ליום חינוך הכהונה".
כאן השלמות מקבלת משמעות של סיום וגמר תהליך הכשרת הכהנים והתקדשותם לעבודתם.
מה הקשר בין הביטוי מִלֻּאִים להשלמה ושלמות?
מסביר רש"י (ח' כב): "שמלואים לשון שלמים, שממלאים ומשלימים את הכהנים בכהונתם". המושג מִלֻּאִים מופיע גם בהקשר נוסף בענין אבני החושן שנאמר:
"אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (שמות כ"ה ז).
מה פשרו של הביטוי כאן? נחלקו בכך הראשונים.
רש"י במקום מסביר: "על שם שעושין להם בזהב מושב כמין גומא ונותנין האבן שם למלאות הגומא, קרויים אבני מלואים, ומקום המושב קרוי משבצות". מכאן נובע השימוש בביטוי "לשבץ אבנים".
רש"י מסביר כי מילואים מלשון השלמה שגורמת לשלמות בגלל המילוי של מה שהיה חסר.
הרמב"ן שם חולק על רש"י וטוען כנגדו: "ואיננו נכון בעיני כלל, שיקרא אותם עתה אבני מלואים על שם שעתיד עוד לצוות למלא בהם הגומא שיעשו להם. ועוד..., אבל הוא כדברי אונקלוס שתרגם מרמצן (שם), והוא שעשו מלמטה מושב כמדת האבן ומוציאין ממנו מזלג שלש השנים שיאחזו את האבן, ... וכן יעשו גם היום בכל אבן יקרה בטבעות כדי שתתראה מכל צד ולא יטמן יפיה והדרה בתוך הגומא".
לכן הוא מסביר: "אבל ענין מלואים הוא, שתהיינה האבנים אבני שלמות, שנבראו כך, ולא תהיינה אבני גזית שנכרתו ממחצב גדול או שנחצב מהן כלום, כי גם בתולדת ידוע שאין שלמות כחות האבנים היקרות והסגולות שבהן זולתי באבן אשר היא כחלוקי אבנים מן הנחל".
הרמב"ן פירש גם בענין קרבנות: "והנכון בלשון מלוי ידים בתורה שהוא לשון שלמות, כלשון: "כי מלאו ימי" (בראשית כט כא), "ובמלאת הימים האלה" (אסתר א ה), "עד יום מלאת" (ויקרא ח לג), "בהשלימם", וכן "בכסף מלא" (בראשית כג ט), מחיר שלם.
האברבנאל (שמות כ"ה) בפירוש "אבני המִלֻּאִים" חולק הן על רש"י והן על הרמב"ן.
על דעת הרמב"ן מקשה הוא גם מן המציאות: "וגם דעתו זה בלתי נכון אצלי, כי האבנים היקרות כלם יכרתו ממחצבים, וכאשר יכרתו משם הם מבלי זוהר, והצטרכו בהכרח אל הפיסול והחיתוך וההשואה כדי לתת בהם התמונה הראויה והזוהר הראוי, ואיך יהיו א"כ בשלמותן כמו שנולדו?"
לכן הוא מסביר: "ולכן אומר אני ... בחשן שצוה שיהיו י"ב אבנים סמוכות ומחוברות זו לזו והוא היה קטן, כמו שאמרו זרת ארכו וזרת רחבו. והיו בו ד' טורים מהאבנים, ועשה החשן כלו מלא אבנים, ומפני שהאבנים ההם היו ממלאים את החשן נאמר באבני החשן לשון מלוי ולשון הכתוב מורה עליו בביאור שאמר ומלאת בו מלואת אבן ד' טורים אבן, שפירש לך שהמלוי היה מרוב האבנים, שהיו ממלאים בהנחתם את החשן כלו ... אחת סמוכה לחבירתה, מבלי רקות ולא הפרש ביניהן"
אם כך, האברבנאל מסכים עם רש"י בעקרון, שמילואים הינו מלשון מילוי, אבל לא בגלל דרך השיבוץ של כל אבן באופן פרטי אלא בגלל דרך שיבוצן ככלל.
המעניין הוא שמי שבחר להשתמש בביטוי "מִלֻּאִים", לימים בהם אזרח ישראל ממלא את הזכות שבחובה, לשרת בצבא הגנה לישראל קלע למטרה לפי כל אחד מן הפרושים.
ה"מִלֻּאִים" עושים שלום ומאפשרים לעם ישראל לשבת בשלוה ובשלום איש בביתו. הם גם משלימים את החסר מבחינת הצרכים הצבאיים של המדינה ולענ"ד, גם הופכים את אישיותו של המשרת והנושא בעול עם חבריו, ליותר שלמה.
הבה נאחל לעם ישראל כי בקרוב חלקים נוספים של עולם התורה בפרט והצבור הכללי בכלל,
יזכו להשלים את עצמם וימלאו את חובתם גם בתחום חשוב זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
