ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך [יט, יח].
"ממקור החסד צריכה אהבת הבריות להתפרץ, לא בתור חק מצוה, כי אז תאבד חלקה היותר ברור מזהרה, כי אם בתור תנועה נפשית פנימית עזה. והיא צריכה לעמוד בנסיונות קשים מאד, לנצח סתירות רבות, המפוזרות כצורי מכשול, במאמרים בודדים, בשטחיותן של כמה הלכות, ובהמון השקפות, הבאות מהצמצום שבחלק הגלוי של התורה והמוסר הלאומי. אבל ברור הוא, שאך מתרחקת היא האהבה ממקורה האלהי, יקמל פרחה, והמקור האלהי מופיע הוא את אורו על ידי צינורות התורה והמעשה, ועל ידי הצמצום הלאומי המיוחד. ובזה באה עבודת רוח גדולה, איך לקיים את כל הצינורות במעמדם, ועם זה ישאב מימי החסד בטהרתם והרחבתם המקורית. כמה פעמים מוכרחים לרדת למעמקי מחשכים, כדי לחפור דוקא משם את האורה היותר חפשית, היותר גדולה ועליונה" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ א' פסקה תקסג].
"שמעו אלי עמי. מתוך נשמתי אני מדבר עמכם, [...] מתוך אותה ההרגשה שאני חש אותה עמוק יותר מכל הרגשות החיים שלי, שאתם, רק אתם הנכם תוכן חיי, בכם אני חי [...] מבלעדיכם אין לי כלום. [...] אני מוכרח לאהבה אתכם אהבה אין קץ. אי אפשר לי להרגיש שום הרגשה אחרת. כל האהבות הקטנות עם הגדולות שבכל תהלוכות חיי הכל אצורות הן באהבתכם באהבת כללותכם, הכלל שכל הפרטים שלכם בו הווים וחיים, כל אחד מכם, כל נשמה בודדת שמכלל כולכם היא ניצוץ גדול וחשוב מאבוקת אור עולמים, המאירה לי את אור החיים. אתם נותנים לי תוכן לחיים לעבודה, לתורה, לתפילה, לשירה לתקוה. דרך הצינור של הוייתכם אני חש את הכל אני אוהב את הכל. על כנפי הרוח של חבתכם אני מתנשא לאהבת האלהים והיא מתחוורת לי, מתבררת לי, משתלהבת בלבבי, מתצחצחת ברעיוני" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ א', פסקה קסג].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק ז')
פרק ז':
מעלת תומכי התורה
בשנת תרפ"ז נפטרה מרת איטא טריביש ז"ל, אשר תמכה והחזיקה בממונה ישיבות ולומדי תורה רבים.
לאחר פטירתה יצא לזכרה קונטרס מיוחד, הנקרא: 'ציון לבת ציון' [ירושלים, תרפ"ז], ובו הובא תיאור מסע הלווייתה והספדי גדולי ירושלים עליה, ביניהם מרן הראי"ה והרי"ג הורביץ זצ"ל.
היות וקונטרס זה הינו נדיר במיוחד, ותוכנו המעניין והחשוב אינו מוכר, נביא ממנו את תוכן ההספדים של הראי"ה והרי"ג, ואת תיאור ההלוויה.
תיאור מסע ההלוויה
"ביום ג', כ"ג טבת, הובאה המנוחה איטא אשת ר' נפתלי הרץ טרייוויש, האם למשפחת טרייוויש הידועה באמריקא [...] להקבר בהר הזיתים בירושלם, שהובאה ע"י בנה הנכבד מר יוסף טריוויש נ"י.
בהיות שמשפחת טריוויש הרבתה פעלים עבור היהדות באמריקה, והיא, ביחוד, הייתה המייסדת את הישיבה הגדולה בניו-יורק, ישיבת ר' יצחק אלחנן, אשר חתן המנוחה הרה"ג ר' דוב המכונה ד"ר רעוול הוא ראשה ומנהלה - הסכים לפיכך מרן הגאון הגדול ראש רבני ארץ ישראל רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א והנהלת בית האולפנא הראשי עץ חיים, לחלק לה את כבודה האחרון בהלויה גדולה מהסוג התורני.
בבוקר נתפרסם בשם הנז' שהארון יובל לירושלם בשעה עשר לפנה"צ על מגרש הת"ת הכללי עץ חיים מרכז ב'.
בשעה המיועדת נקהל קהל גדול מסלתו ומשמנו של הסוג התורני על מגרש הת"ת [...] חניכי בית היתומים דיסקין הלכו לפני ההלויה במזמורי תהילים, ולפני הארון ראש המשפחה מר יוסף טרייוויש נ"י בלויית מוקירי המשפחה, ואחרי הארון קהל הזקנים והזקנות מבית מושב זקנים שיצאו לקראתו. על יד ביה"ח עזרת נשים הספידה הרב ר' שמואל ראפפארט נ"י רב דספירנגפלד בשם ביה"ח הנז', וע"י מושב זקנים הספידה אחד הזקנים.
בגשת ההלוויה לת"ת עץ חיים מרכז ב' חכה להארון קהל גדול ונכבד. חניכי הת"ת עמדו ע"י השער, באמירת מזמורי תהלים. הארון הובא אל חצר הת"ת ושם נערכו ההספדים הרשמיים.
הרב הראשי הגרא"י קוק שליט"א תאר את דמות דיוקנה של משפחת טריוויש ואת המנוחה, בפעולותיהן לתורה ויהדות. הרב קלאצקין הראב"ד דלובלין (נשיא ישיבת אה"מ) דבר על ערך הקבורה באר"י [...]. הרב רי"מ טוקצינסקי בשם הת"ת וישיבת עץ חיים [...] הרב ר' מנחם אויערבאך בשם ועד הכללי [...] הספידוה עוד הרב ר' יוסף גרשון הורביץ בשם ישיבת מאה שערים, הרב רובינשטיין רב דראחאוו בשם ישיבת חיי עולם, הרב ר' חיים ליב אויערבאך בשם ישיבת שער השמים. מחלקות אחדות מחניכי הת"ת עץ חיים והת"ת מאה שערים והת"ת חיי עולם ובית היתומים דיסקין, לוו את הארון לבית הועד הכללי וישיבת מרכז הרב. ע"י ביה"ח בקור חולים הספידה הר"פ גרייבסקי בשם ביה"ח".
בהמשך הקונטרס מובאים תוכן ההספדים שנשאו גדולי ישראל במהלך ההלוויה. נביא מתוכם את ההספדים שנשאו מרן הראי"ה והרי"ג הורביץ זצ"ל.
הספד מרן הראי"ה זיע"א
"נתקבצנו כאן רבותי, לחלק את הכבוד האחרון, להגבירה המצוינת מרת איטא לבית טריוויש שאמנם כדאית היא לכבוד רב. עליה קורא אני את המקרא, אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה. הפנינים מוצאים אותם בקרקע הים ע"י צוללים עושי מלאכה במים רבים. אמנם במקום שהפנינים מצויים, שם נמצאים חרסים רבים, צרורי אבנים שאין בהם חפץ. והרבה פעמים יצלול הצולל במים אדירים ויעלה חרס בידו, חרס את חרסי האדמה, שאינם שווים מאומה. והרבה פעמים מכסים החרסים הללו את המרגליות, את הפנינים. שעל כגון זה אומרים, במשל לקוח מן המציאות, אי לאו דדלאי חספא לא משכחת מרגניתא תותיה. וכשמוצא הצולל את הפנינה, המרגניתא, למרות החספים הרבים המכתירים אותה מכל צד ועבר, זהו לגביה חזון יקר.
והנה אנחנו יודעים את המעמד הרוחני של השאננות, נשי העשירים נטילי הכסף, מה הוא בחלק רשום מהן, כל תוכן רוחן, תענוגות ומותרות, קשוטים למכביר והבלים רבים, אשר כל החפצים האלה כחרסי אדמה המה. ומה יקר הוא החזון, רחוק מפנינים של אשת חיל כזאת, אשר עם מעמדה בחיים, בעושר ורחבות רבה, עיניה ולבה היו ליראת ד', למדות טובות, לצדקה וחסד, ובאחרית ימיה שאפה לעלות לארץ ישראל. וכאשר תקף לה עלמא, וראתה שהיא הולכת למות בחו"ל, גלתה רצונה, שיעלוה בניה הנכבדים להקבר בארץ ישראל. אשת חיל כזאת רחוק מפנינים מכרה. וראוי להזכיר לשבח את כל בית טריוויש, הגבירים הנדיבים יראי ד' ושומרי תורה ומצוה בכל מעשי צדקתם. וביחוד, אשר הם לקחו חלק עיקרי ויסודי בהקמת ישיבת רבי יצחק אלחנן ז"ל בנויארק. בודאי היתה האם הנכבדה ברוחה העדין, באהבת תורה ויראת שמים שבנפשה הוקרה, גם כן כח גורם לפעולה קדושה רבת ערך לתקומת היהדות בגלות ישראל אשר באמעריקא: כזאת גם הצטיינה נטיית הרוח של האם היקרה המנוחה ז"ל, ומשפחתה, בכבדם את התורה. ומאן דמוקיר רבנן הוה ליה חתנוותא רבנן. וחתנה המפורסם לתפארת ה"ה הרה"ג ר' דוב המכונה ד"ר רעוועל שליט"א ראש ומנהל הישיבה המפוארה הנ"ל. גם סופר לי שהיה דרכה בקודש לעורר את רוח בעלה הגביר הישיש שי', לקביעת עתים לתורה. אשת חיל כזאת סופה מוכיח על תחילתה, כי היתה אחת מבנות ישראל המצוינות אשר בהן יתפאר ישראל. ד' ינחם את כל אבליה הנכבדים, משפחת טריוויש הכבודה, וירומם קרנם למעלה למעלה, כימים מקדם, ועוד ביתר עוז. ויזכו לעשות רב טוב וחסד בישראל, לכבוד התורה ולבנין ארצנו הקדושה. וד' יגדור פרצות עמו בית ישראל, ויראנו בישועתו ותנצב"ה. יקיצו וירננו שוכני עפר, ובלע המוות לנצח, ומחה ד' אלוקים דמעה מעל כל פנים, בבא לציון גואל במהרה בימינו אמן".
הספד הרי"ג הורביץ זצ"ל
"במעמד קהל הקודש רבנן ותלמידהון, חכמי ותלמידי מפעלנו, ובנוכחות בנה הנכבד ומעריציה הרבים של המנוחה השוכנת כבוד ברגע זה כאן לפנינו בשער עירנו הקדושה, יש את נפשי חובה עמוקה להרצות אילו דברים בקשר עם הערכת האבידה הגדולה הלזו:
"גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שנאמר - נשים שאננות קומנה וגו'... הני נשי במאי קא זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו לבי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן" [ברכות י"ז].
מסורת קדושה זו, היא טבועה עמוק-עמוק בחיי ישראל מאז היותו לעם, ומצאה לה את הבטוי הנכון וההדגשה האמיתית ע"י מאמרי חז"ל הרבים בנדון זה: כי מושג הנצחיות שאנו מיחסים לחיי ישראל הן במובן הכללי והן במובן הפרטי, קשור וצמוד עם "למוד וקיום התורה" שהיא נצחית-החלטית "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום!" וההנחה היסודית הזאת היא אמנם גם משמשת לנקודת ההערכה לכל אישיות ולכל צבור ותקופה בישראל.
ושקדו חכמינו לתקנת כל האומה, והתקינו לאלה שאינם עוסקים בתורה בעצמם להיות מחזיקי תורה ותומכי אורייתא מהונם, לבל ידח נדח מנצחיות החיים המיוחדים לבני האומה הנבחרת.
הנשים אינן חייבות בלמוד התורה ופטורות גם מחלק גדול של מצוות שהגברים מחויבים בהן - "הני נשי במאי קא זכיין?" - מהי זכותה ותעודתה בחיינו עלי אדמות להיות "נצחיות" כמוה כמונו, בת האומה הנבחרת לחיי עד?
אבל גדולה ההבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים. לנשים השאננות אשר ביתן נוה שאנן מלא שלום ואצילות, רחמים ועדינות, קן נאמן לשכינת הקודש ע"י קיום המצוות וצלילי התורה הנשמעים בתוכו!
האשה בת חיל המנוחה הזאת, היא מופת לרבים בתכונתה המיוחדת ומעשיה הטובים במשך כל ימי חייה, היא קמה אם בישראל לטוהר-לב לתום-רוח ולאצילות-נפש. היא הייתה סמל מילוי תעודת האשה הישראלית לא רק במובן הפשוט והפרטי; כי הגדילה תמיד לעשות ביתרון-דעת ושלהבת-אמונה לטובת "אקרויי בנייהו" ו"אתנויי גברייהו" של אחיותיה נשי-ישראל ביחוד בארץ ישראל, שלמרות אדיר חפצן, נשלל מאתן היכולת לקיים את תעודתן הגדולה והנעלה.
חתנה כבנה הרה"ג ר' דוב המכונה דר' רעוועל שליט"א, העסקן התורני רב-הפעלים בארצות הברית, בניה ובני משפחתה הי"ו שרכשו להם יד ושם טוב בחילם לאורייתא בחיבת קודש ומסירות נאמנה לכל קודשי ישראל, הם קנינה הכביר והעשיר לשם ולתפארת של שובקת החיים הזאת.
ועל כולנה, צדקת פזרונה הגדולה לתמיכת היכלי התורה ומוסדי החנוך הצבוריים בעיר קדשנו, אשר שם גם אוותה למושב לנשמתה הטהורה, זאת היא נס פעולותיה וגולת הכותרת של רוחה ומצפונה המצויין!
דמותה הרוחנית של המנוחה הזאת קבלה ערך עוד יותר גדול, וכמעט יוצא מן הכלל, בהתחשבות עם מעמדה החברתי המיוחד. היא הייתה נחשבת במובן המעמדי בתור בת הספירות העליונות באמריקא, לפחות מצידו הפורמלי של סוג זה, היא לא רק שנשארה נאמנה ושלמה למקוריותה ולא נתנה לשכינת הקודש לזוז מביתה אף זיז כל שהוא, כי אם התאמצה להיות מופת ודוגמא נהדרה לכל בתי ישראל לבנות גילה, ותאציל מרוחה גם עליהן, ובהליכות-חייה סגולתה ומעשיה הורתה להם: זכרו מרחוק את ה' וירושלם תעלה על לבבכם!
היא בעצמה סיכמה את חייה, בהתאם לדברינו הנ"ל גבור בארץ יהי' זרעו דור ישרים יבורך!
תהי נשמתה צרורה בצרור החיים הנצחיים! ושמה הטוב ישאר חקוק לעד למזכרת ברכה ותהילה! ונזכה במהרה ליעוד נביאנו "ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים" וכו', אמן!".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
