ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנביאים אינם נגד קשרים דיפלומטיים, אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, וגם אינה משתלמת מבחינה מדינית
מדי פעם נשמעת אמירה מעין זו 'מעולם לא היו יחסינו עם ארצות הברית טובים יותר', או 'ארה"ב היא בעל ברית נאמן'. היה אפילו מי שהגזים ואמר שיש בינינו לארה"ב 'מערכת יחסים אינטימית'. אמירות כאלה מתעלמות מהכלל הידוע בפוליטיקה הבינלאומית - בין מדינות אין ידידות אלא שותפות אינטרסים. זו גם התעלמות מההיסטוריה הקצרה שלנו כמדינה, בה נוכחנו בשינוי יחס של מדינות כה רבות כלפנינו. צרפת היתה בת בריתנו עד מלחמת ששת הימים ואח"כ הפנתה לנו עורף. ארה"ב הייתה עוינת בימים שטרם הקמת המדינה ולחצה שלא להקים אותה ורק אח"כ תמכה בנו. אסור לשכוח שאת הנשק שלנו קיבלנו דווקא ממדינות מזרח אירופה בראשית קיומנו כמדינה. לאחר שנים של נתק, שינתה בריה"מ את מדיניותה העוינת כלפינו וקשרים דיפלומטיים מתפתחים בינינו לבינה. לא נראה שמישהו התחיל לאהוב אותנו לאחר שקרא את התנ"ך. זה אינטרס רוסי, שאנחנו נהיה המפתח שלהם לכלכלה האמריקאית והבינלאומית. דיפלומטיה בינלאומית משתנה לפי האינטרס של אותו רגע.
אחד מהלקחים החשובים ביותר של השואה הוא, שאי אפשר לסמוך בשום אופן על עמים אחרים בקשר לחיינו. אזכיר רק את אדישותה של ארה"ב לשואה, וכמו שהיטיב לבטא אז חיים וייצמן, שההיסטוריון של העתיד ימצא בקורות ימינו שני דברים שאי אפשר להאמין להם: הפשע עצמו של הרג המיליונים ואדישות העולם התרבותי.
אבל זה לא חדש. כל הנביאים התריעו מפני הסתמכות על ברית עם מדינה אחרת. מלכים רבים מדי בבית ראשון לא שמעו לאזהרות הנביאים וכשלו בזה אחר זה. אפילו שלמה המלך נכשל והתחתן עם בת פרעה, כדי לכרות ברית עם המעצמה הדרומית. למרבית האירוניה המרה - הוחלפה השושלת המלכותית במצרים, ובת פרעה שהיתה מהשושלת שהודחה הפכה מידית לאויב השלטון המצרי החדש, ויחד עמה שלמה בעלה. לכן נתן פרעה מקלט לירבעם שהתחיל למרוד כבר בימי שלמה והשלים את המרד בימי רחבעם. כלומר דווקא הברית היא שגרמה לתוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו עושיה. הושע בן אלה מלך ישראל כרת ברית עם מצרים נגד מלך אשור וכשזה התקיף אותו - לא באה מצרים לעזרתו, וכך גלו עשרת השבטים. גם צדקיהו, המלך האחרון לבית דוד, כרת ברית עם מצרים ומרד במלך בבל ובזה הביא לחורבן, כיון ששוב עמדו המצרים מנגד ולא נקפו אצבע. על כן מוזכרת מצרים בתור 'משענת הקנה הרצוץ'. גם בריתות עם עמים אחרים לא היו לטובתנו. הברית שכרת אחז מלך יהודה עם אשור נגד מלך ישראל וארם שבתחילה היה נראה שהצליחה, שכן עזרה ליהודה לנצח בקרב. אלא שהניצחון היה אסון של גלות עשרת השבטים, ואחר כך אשור ה"ידידה" כבשה חלקים גדולים ביהודה, ובימי חזקיהו בנו של אחז כמעט ומחקה את מדינת יהודה, אלמלא נס משמים. לכן אומר הנביא הושע "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוונך", שאין לפנות למצרים המעצמה הדרומית ארץ הסוסים המלחמתיים 'על סוס לא נרכב', ולא לפנות לאשור המעצמה הצפונית 'אשור לא יושיענו'. ההסתמכות צריכה להיות רק על עזרת ה'. גם ירמיהו מוכיח את דורו, עשרות שנים אחר-כך 'מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר'? גם מה שנראה במבט ראשון ברית מוצלחת שמוכיחה את עצמה - כשזה הופך לתלות ואיבוד השיקול העצמאי הברית הופכת לאסון. כך קרה לחזקיהו שפיתח קשרי ברית עם מלך בבל, לאחר שה' שלח מגיפה בחיל אשור. ישעיהו אמר לו כבר אז שימים יבואו ומלך בבל זה יחריב את בית המקדש. מה שלבסוף קרה. למרות שבמשך שנים היתה הברית הזו מוצלחת.
אין זה אומר שהנביאים נגד קשרים דיפלומטיים, גם לא נגד שיתוף פעולה צבאי ומדיני. אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה לישראל. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, כמו שקרה לשלמה ע"י נשיו וכמו שקרה לכל המלכים שכרתו ברית. שלמדו מהעבודה זרה של אותה מדינה. כבר שנים רבות אנו רואים כיצד קלקולי התרבות האמריקאית משתלטים עלינו, בין היתר זה נובע מהתחושה שאנחנו תלוים בכחם. תלות זו מפריעה לנו גם מלקיים את המצוה הגדולה של האחזותנו בארצנו. לעולם אין ישועתנו אלא בה', ובאהבתו אותנו ותמיכתו בנו תלויה הצלחתנו המדינית והצבאית.
מדינה שתתנהל לאור דברי הנביאים תהיה עצמאית לגמרי, משוחררת מתלות ובוטחת על אלקיה. מפתחת את כוחה העצמי, וקושרת קשרי-חוץ מתוך עמדת כח וראיית האינטרס הרוחני והקיומי שלה כערך עליון. תפיסה כזו נכונה יותר אפילו מן הצד המעשי, שכן היא משחררת אותנו מהסכנה להפוך ל"עבדים" של מדינה שאנו תלויים בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
