ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הסיבה הראשונה היא המחשבה כאילו הקב"ה נמצא רק בד' אמות של הלכה ולא בהלכות מדינה. אבל ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לנתק את ריבונו של עולם מהנהגת עולמו, שמנוהל באופן פוליטי-מדיני. פוליטיקאי שמתייעץ עם רבנים אינו דבר משונה אלא צורך חיוני. לתורה יש מה לומר בהנהגת הכלל לא פחות משיש לה לומר בהלכות כשרות. הנביאים, ואחריהם חכמי הדורות, לא רק יעצו מבחוץ לפוליטיקאים, אלא היו מורי הדרך בצמתים המרכזיים ביותר של העם. רבן יוחנן בן זכאי ויתר על בית המקדש לטובת יבנה וחכמיה, רבי עקיבא וחכמי דורו עודדו את העם למרד ברומאים ותמכו בבר כוכבא. הרב צבי יהודה קוק, שמכוחו קם גוש אמונים אשר הונהג על ידו, הוא שטבע את המושג "פוליטיקה אלוקית". כי באמת צריך לנהל את הפוליטיקה של עם ישראל מתוך ראייה אלוקית.
הסיבה השנייה היא טענה לחוסר מומחיות של רבנים בענייני מדינה. כלומר, כמו שבשאלות רפואה והלכה הרב חייב להיוועץ ברופא, כך גם בשאלות פוליטיות הרב לא מבין והפוליטיקאים כן. אבל כולנו יודעים שמעטים מהפוליטיקאים מבינים משהו בפוליטיקה פנימית ובינלאומית, לבד מהידע איך להתקדם לתפקיד במפלגה. לרובם הגדול אין הכשרה במדעי המדינה, או בהיסטוריה, ודאי לא בהיסטוריה של עם ישראל. הם לא מבינים הרבה יותר מכל אזרח - ובכלל זה רבנים - בענייני הנהגת מדינה. אדרבה, לא מעט רבנים מבינים בפוליטיקה יהודית הרבה יותר מכל פוליטיקאי. הם למדו תורה ויודעים את ערכו של העם הזה, את יכולתו האמונית, ואת הכוחות הגנוזים בו גם אם הם מוסתרים לפעמים.
גם בנושאים ביטחוניים תשובות המומחים אינן מספקות. אפילו הנשיא שמעון פרס ביטל את הערכות המומחים הביטחוניים, באומרו שהם לא מבינים כמו שלא הבינו ערב מלחמת יום הכיפורים. כולנו יודעים שהשקפתו הפוליטית של המומחה משפיעה מאוד על הערכת המצב שלו. מול כל מומחה שיאמר הערכה אחת יש מי שיאמר הערכה הפוכה. זה מצב שבו יש מחלוקת בין המומחים, שבו דווקא הרב ששמע אותם הוא שצריך להכריע בכלים שהתורה נותנת לו. למשל, התורה עצמה אומרת שלפני יציאה לקרב בתנאים נחותים מול האויב אסור ללוחם לפחד, כפי שמודיע הכוהן: "כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים"! האם אין זה שיקול 'רבני' לצאת לקרב ולא להיכנע - שיקול היוצא מפיו של כוהן משוח מלחמה ?!
רבים מנסים לדמות את נושא שחרור מחבלים במטרה לשחרר חייל חטוף לסוגיית פדיון שבויים. אך דומני שכל מי שלמד סוגיה בגמרא מבין מיד שאין זה המקרה שלפנינו. כאן מדובר במדינה במצב מלחמה, ולא בקהילה שפודה שבויים. שתי סיבות פשוטות ויסודיות מבהירות את האיוולת שבשחרור מחבלים:
א. הסכנה האורבת ח"ו לפתחנו מידי המרצחים, שיחזרו לפעול כפי שהיה בעבר, וכעת מדובר על מחבלים מסוכנים פי כמה וכמה. כאן השאלה המוסרית כה פשוטה להכרעה עד שקשה להבין מי שחושב אחרת. וכי חייו של חייל אחד חשובים מחייהם של הקרבנות העתידים ח"ו?
ב. מדינה הנתונה לסחיטה בידי גורם זר, ובייחוד ארגון טרור, מאבדת את יכולת ההגנה העצמית והופכת לטרף מבוקש וזמין. מה שכמובן יזמין את החטיפה הבאה ואת זו שאחריה, כי אין דבר משתלם לטרור יותר מחטיפות. כניעה זו גם תגביר את המוטיבציה לפיגועים נוספים, בידיעה שגם אם יישפטו לחמישים מאסרי עולם, לא יהיו אלה אלא מספר שנים בכלא הישראלי הנוח והמפנק.
לכן, אין צורך לדעת את פרטי העסקה כפי שניסו לומר כמה רבנים, וגם לא לשמוע מומחי ביטחון. לא חשוב איך קוראים לרוצחים וגם לא מה עשו - מה שחשוב הוא התמונה הכוללת והקשה שתיגרם מהחלטה אומללה כזו. עלובה העיסה שהנחתום - אהוד ברק - מעיד עליה שהיא רעה, וכבר כעת אומר בפה מלא שלהבא אסור לנהוג כך. למה לא לעצור עכשיו? רק בגלל שכבר התחלנו בדרך אומללה זו?! משום מה נוהגים מנהיגינו כאותם אנשים שעליהם נאמר שאפילו על פתחו של גיהנום אינם מסוגלים לשנות דרכם ולחזור בתשובה.
האמת היא, שלא צריך גם חוות דעת של רבנים. במקרים כאלה, התחושה הקמאית ביותר של חוקי הג'ונגל - החזק מנצח - היא שצריכה לקבוע את דרכנו. נשמע מאוד לא מלומד. אבל מה לעשות - כשאויב מאיים על חייך אין זמן להתפלפל בסוגיא מה נקרא איום ומה משמעות החיים. השאלה האחת והיחידה היא - אני או הוא. והחזק ינצח. לחלש יעמידו אנדרטאות ושדרות זיכרון. מאלה יש לנו כבר די והותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













