ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנביאים אינם נגד קשרים דיפלומטיים, אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, וגם אינה משתלמת מבחינה מדינית
מדי פעם נשמעת אמירה מעין זו 'מעולם לא היו יחסינו עם ארצות הברית טובים יותר', או 'ארה"ב היא בעל ברית נאמן'. היה אפילו מי שהגזים ואמר שיש בינינו לארה"ב 'מערכת יחסים אינטימית'. אמירות כאלה מתעלמות מהכלל הידוע בפוליטיקה הבינלאומית - בין מדינות אין ידידות אלא שותפות אינטרסים. זו גם התעלמות מההיסטוריה הקצרה שלנו כמדינה, בה נוכחנו בשינוי יחס של מדינות כה רבות כלפנינו. צרפת היתה בת בריתנו עד מלחמת ששת הימים ואח"כ הפנתה לנו עורף. ארה"ב הייתה עוינת בימים שטרם הקמת המדינה ולחצה שלא להקים אותה ורק אח"כ תמכה בנו. אסור לשכוח שאת הנשק שלנו קיבלנו דווקא ממדינות מזרח אירופה בראשית קיומנו כמדינה. לאחר שנים של נתק, שינתה בריה"מ את מדיניותה העוינת כלפינו וקשרים דיפלומטיים מתפתחים בינינו לבינה. לא נראה שמישהו התחיל לאהוב אותנו לאחר שקרא את התנ"ך. זה אינטרס רוסי, שאנחנו נהיה המפתח שלהם לכלכלה האמריקאית והבינלאומית. דיפלומטיה בינלאומית משתנה לפי האינטרס של אותו רגע.
אחד מהלקחים החשובים ביותר של השואה הוא, שאי אפשר לסמוך בשום אופן על עמים אחרים בקשר לחיינו. אזכיר רק את אדישותה של ארה"ב לשואה, וכמו שהיטיב לבטא אז חיים וייצמן, שההיסטוריון של העתיד ימצא בקורות ימינו שני דברים שאי אפשר להאמין להם: הפשע עצמו של הרג המיליונים ואדישות העולם התרבותי.
אבל זה לא חדש. כל הנביאים התריעו מפני הסתמכות על ברית עם מדינה אחרת. מלכים רבים מדי בבית ראשון לא שמעו לאזהרות הנביאים וכשלו בזה אחר זה. אפילו שלמה המלך נכשל והתחתן עם בת פרעה, כדי לכרות ברית עם המעצמה הדרומית. למרבית האירוניה המרה - הוחלפה השושלת המלכותית במצרים, ובת פרעה שהיתה מהשושלת שהודחה הפכה מידית לאויב השלטון המצרי החדש, ויחד עמה שלמה בעלה. לכן נתן פרעה מקלט לירבעם שהתחיל למרוד כבר בימי שלמה והשלים את המרד בימי רחבעם. כלומר דווקא הברית היא שגרמה לתוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו עושיה. הושע בן אלה מלך ישראל כרת ברית עם מצרים נגד מלך אשור וכשזה התקיף אותו - לא באה מצרים לעזרתו, וכך גלו עשרת השבטים. גם צדקיהו, המלך האחרון לבית דוד, כרת ברית עם מצרים ומרד במלך בבל ובזה הביא לחורבן, כיון ששוב עמדו המצרים מנגד ולא נקפו אצבע. על כן מוזכרת מצרים בתור 'משענת הקנה הרצוץ'. גם בריתות עם עמים אחרים לא היו לטובתנו. הברית שכרת אחז מלך יהודה עם אשור נגד מלך ישראל וארם שבתחילה היה נראה שהצליחה, שכן עזרה ליהודה לנצח בקרב. אלא שהניצחון היה אסון של גלות עשרת השבטים, ואחר כך אשור ה"ידידה" כבשה חלקים גדולים ביהודה, ובימי חזקיהו בנו של אחז כמעט ומחקה את מדינת יהודה, אלמלא נס משמים. לכן אומר הנביא הושע "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוונך", שאין לפנות למצרים המעצמה הדרומית ארץ הסוסים המלחמתיים 'על סוס לא נרכב', ולא לפנות לאשור המעצמה הצפונית 'אשור לא יושיענו'. ההסתמכות צריכה להיות רק על עזרת ה'. גם ירמיהו מוכיח את דורו, עשרות שנים אחר-כך 'מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר'? גם מה שנראה במבט ראשון ברית מוצלחת שמוכיחה את עצמה - כשזה הופך לתלות ואיבוד השיקול העצמאי הברית הופכת לאסון. כך קרה לחזקיהו שפיתח קשרי ברית עם מלך בבל, לאחר שה' שלח מגיפה בחיל אשור. ישעיהו אמר לו כבר אז שימים יבואו ומלך בבל זה יחריב את בית המקדש. מה שלבסוף קרה. למרות שבמשך שנים היתה הברית הזו מוצלחת.
אין זה אומר שהנביאים נגד קשרים דיפלומטיים, גם לא נגד שיתוף פעולה צבאי ומדיני. אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה לישראל. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, כמו שקרה לשלמה ע"י נשיו וכמו שקרה לכל המלכים שכרתו ברית. שלמדו מהעבודה זרה של אותה מדינה. כבר שנים רבות אנו רואים כיצד קלקולי התרבות האמריקאית משתלטים עלינו, בין היתר זה נובע מהתחושה שאנחנו תלוים בכחם. תלות זו מפריעה לנו גם מלקיים את המצוה הגדולה של האחזותנו בארצנו. לעולם אין ישועתנו אלא בה', ובאהבתו אותנו ותמיכתו בנו תלויה הצלחתנו המדינית והצבאית.
מדינה שתתנהל לאור דברי הנביאים תהיה עצמאית לגמרי, משוחררת מתלות ובוטחת על אלקיה. מפתחת את כוחה העצמי, וקושרת קשרי-חוץ מתוך עמדת כח וראיית האינטרס הרוחני והקיומי שלה כערך עליון. תפיסה כזו נכונה יותר אפילו מן הצד המעשי, שכן היא משחררת אותנו מהסכנה להפוך ל"עבדים" של מדינה שאנו תלויים בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
