בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חנן בן שלומית

איך מנצלים נכון את ליל שבועות?

נהגו ישראל להיות נעורים בליל שבועות ולעסוק בתורה. ועולה השאלה - איך מנצלים היטב זמן קדוש זה, בו המוני בית ישראל מתכנסים בבתי הכנסת?

undefined

כט אייר תש"ע
3 דק' קריאה

נהגו ישראל להיות נעורים בליל שבועות ולעסוק בתורה. ועולה השאלה - איך מנצלים היטב זמן קדוש זה, בו המוני בית ישראל מתכנסים בבתי הכנסת?


העיקר - לעסוק בתורה
הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א, רב היישוב נריה ור"מ בישיבת "מרכז הרב"
כמה וכמה מצוות ומנהגים יש בחג השבועות: בו הביאו את שתי הלחם, מחג השבועות החלו להביא בכורים, ומשום כך הוא קרוי יום הבכורים. ולהלכה, אנו בתפילתנו מזכירים שהוא זמן מתן תורתנו.
מנהג קדום לקרוא מגילת רות בשבועות, וטעמים שונים אנו מוצאים למנהג זה: בילקוט שמעוני נאמר (רות תקצ"ו): "ומה עניין רות אצל עצרת שנקראת בעצרת, בזמן מתן תורה, ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורין ועוני". ה'אבודרהם' כתב שני טעמים נוספים: האחד מפני שאבותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים, כפי שרות עשתה כשנתגיירה, ועוד שנישואי בועז ורות היו בימי קציר חטים וזמנו של שבועות אף הוא בזמן הקציר. טעם אחר כתב ה'לבוש', שבפרשת אמור נזכר החיוב להניח לקט שכחה ופאה בשעת הקציר מיד לאחר פרשת שתי הלחם שמביאים בשבועות, וחיוב זה קיים בועז שציוה: "שול תשולו לה מן הצבתים", משום שהייתה ענייה וגיורת. ה'תבואות שור' כתב, שמשום שלידתו של דוד המלך הנזכרת בסוף המגילה הייתה בשבועות, קוראים מגילת רות כדי לייחס את דוד ביום לידתו.
המקובלים הנהיגו אמירת תיקון ליל שבועות, ונהגו בכל תפוצות ישראל לעסוק בתורה כל אותו הלילה. זכינו שרבים והולכים הם המשתוקקים ללימוד זה, ומחזה מרנין הוא לראות נהירה אדירה במשך כל הלילה, של בנים ובנות, גברים ונשים, למקומות הלימוד המשגשגים והולכים משנה לשנה.
אמנם עיקר העניין הוא עצם העיסוק בדברי תורה, וכבר נהגו לעסוק בנושאים השונים שהם מעניינו של יום: יש כאלה העוסקים בלימוד מצוות מספר המצוות של הרמב"ם או בספר החינוך וביסודות מנין המצוות, יש העוסקים בבירור גדריו של לימוד תורה המביא לידי מעשה, יש העוסקים בהלכות גיור וגרים, ויש כאלה, בעיקר צעירי הצאן, השונים את משנת ביכורים על פירושיה והלכותיה.
הרבה, ובעיקר נשים ובנות, נהגו להגות במגילת רות על היבטיה ולקחי המוסר הרבים שהיא מלמדת. כמו-כן יש שנהגו לעסוק בדיני מלכות בשל הולדת מלכות בית דוד ביום זה. מאידך בישיבות רבות עוסקים בלילה זה בסוגיות שבמסכת הנלמדת, ולאו דווקא בענייני היום, וכמותם יש הבוחרים לעסוק בלילה הזה בשאלות הלכתיות אקטואליות.
המבחר הוא גדול, וכל אחד יוכל ללמוד במקום שלבו חפץ. אכן אפשר שבמוסדות חינוך של נערים ונערות, שבהם לומדים יחד כתות שלמות, כדאי לברר מהם הנושאים ההולמים ביותר את נטיית לבם של תלמידיהם, למען הגדלתו של הלימוד והאדרתו.


הכר את עצמך!
הרב זאב קרוב שליט"א, ראש הישיבה התיכונית בקרני שומרון

מעלת חג שבועות הוא בכך שהוא יום החמישים. יום בו אפשר להגיע למעלה עליונה ביותר לאחר ההתעלות במ"ט ימי הספירה. לכן, חשוב מאד שיום זה יעבור על האדם באופן בו יתחזק הקשר העמוק בין האדם לתורה, שהרי "ישראל ואורייתא חד הוא" ויוכל להרגיש את אהבתו הפנימית לתורה.
בקהילות ישראל ובישיבות, רבים המנהגים הנוהגים בחג מתן תורה. יש והלילה עובר בשיעורים רבים, יש הלומדים בחברותות ויש המרבים בשירה ובטישים. יש הישנים בלילה וביום לומדים יותר, ויש הערים כל הלילה וביום ישנים שעות רבות.
נשאלת השאלה: מה יותר נכון וראוי לעשות? על-כך נענה מספר תשובות:
א. לשנן את מטרת היום פעמים רבות: חיבור לתורה וגילוי אהבת האדם לתורה, וממילא לתת שבח והודאה לבורא על שנתן לנו את תורתו.
ב. להחליט מראש מה עושים ביום זה ולא להיגרר אחרי אחרים.
ג. כל אחד מכיר את עצמו ויודע מה גורם לו להירדם, מה יגרור אותו לעיסוק בדברים בטלים, ומה ועם מי יצליח ללמוד ולעסוק בתורה. כך גם מכיר אדם את עצמו ויודע איך יתפקד כשהוא ער כל הלילה, האם ילמד או שרוב הזמן יעבור לו בבטלה, וגם ביום לא יצליח ללמוד ולהיות באווירת קודש עקב עייפות.
ד. מי שיכול ילמד ביום קדוש זה את הדברים שהוא מרגיש אליהם משיכה ורצון עז ללמוד. וכבר אמרו חז"ל (עבודה זרה י"ט): "כי אם בתורת ה' חפצו - אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ".
ה. מצד האמת, "כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה" (אורות התורה) - לכל אחד יש לו את החלק שלו בתורה ובו הוא צריך לעסוק ובלימוד זה ירגיש התעלות. אלא, שמחולשות כאלה ואחרות, או מתנאים כאלה ואחרים אנשים נאלצים ללמוד לימוד שלא בהכרח היה חפצם בו. לדוגמה, בישיבה לומדים בדרך מסוימת, בבית הכנסת לומדים דף יומי וזה השיעור היחיד הקיים ליד הבית ועוד סיבות שונות ומשונות. מי שיכול, ויודע שלא יתבטל ישתדל ללמוד ביום זה את מה שבאמת יהיה "תורת ה' חפצו".
כל אחד צריך לצאת מן החג בהבנה והרגשה ש"כשם שאי אפשר לחיות בלא אור ואויר, בלא מזון ומשתה, עוד יותר מזה אי אפשר לחיות בלא חיות התורה" (אורות התורה).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il