ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, השנה ברשותכם הייתי רוצה להציג זווית אחרת בפרשה.
מנין שואב עַם כוח להילחם בעד ארצו? אצל אומות העולם ארץ נקראת 'מולדת' - היא הולידה אותם. העם מסתכל במבט לאחור ומבין כמה היה לו טוב ונעים בארצו: 'כאן סבא שלי גדל וכאן אבא שלי נטע עץ'; אנו נלחמים על הארץ שלנו - כי אנו נלחמים על המולדת, על 'אמא אדמה'. העבר החוויתי הוא הכוח המניע. אם זהו אכן המבט, ניתן להבין את המרגלים. הם מביטים על ארץ ישראל ולא רואים בה מולדת. מבחינתם, עברם המשותף התגבש במצרים ולאחר מכן במדבר. נכון שאבותיהם אי-שם בעבר הרחוק ישבו פה בארץ, אך להם עצמם, בזיכרון הקולקטיבי הקרוב, אין שום חוויות משותפות מארץ ישראל להתרפק עליהן. כאן לא היה ביתם: "ניתנה ראש ונשובה מצרים" (במדבר יד, ד) - שם לפחות גדלנו, שם לפחות יש לנו זיכרונות, נעימים יותר או פחות; למי יש כוח להילחם על כברת ארץ חדשה שכבר באו אחרים ותפסו אותה?
הם באמת צודקים! מי שמנסה לבנות את הזיקה לארץ ישראל על פולקלור משותף, על זיכרונות נעימים של 'כאן ביתי פה אני נולדתי', ועל גיבוש סביב המדורה נוסח הפלמ"ח ושירי רחל - יגלה עד מהרה שיש לטענות הללו 'טווח נשימה' קצר מאוד. לאומיות חילונית המבוססת על זיכרונות של ציונות בת מאה וחמישים שנה לא נותנת מספיק מוטיבציה; אדרבה, אם הולכים על כיוון של חוויות-עבר משותפות - הזיכרונות הקולקטיביים של עם ישראל עוצבו באלפי שנות גלות ולא בארץ ישראל (זו אולי הסיבה שבגינה נוהרים ישראלים כה רבים 'לטיולי שורשים' בארצות בהם טבחו את סביהם וסבתותיהם; נושא לדיון כשלעצמו).
הכיוון צריך להיות אחר: מיד אחרי תיאור חטא המרגלים, הפסוקים בפרשת 'שלח-לך' מדברים על הבאת קורבנות לבית המקדש (שם, טו). מה הקשר? לכאורה פסוקי הקורבנות אמורים להיות מרוכזים כולם בספר ויקרא?
אנו לומדים מכאן דבר חשוב: הקשר שלנו לארץ ישראל איננו מבוסס רק על נוסטלגיה רגשית של עבר משותף אלא על עתיד, על בית המקדש. כדוגמת קשר נישואין, בו היחסים בין האיש לאישה אינם מושתתים על חוויות-עבר משותפות, אלא על קשר נפשי שילך ויופיע בפועל בעתיד - כך גם הקשר בין עם ישראל לארצו. אנו קשורים לארץ הזו ונילחם עליה לא רק בגלל ש'כיף לחיות פה', כי 'יש פה אחלה נוף', ובגלל ש'כילד שכשכתי רגליים בכינרת' - אלא שבינינו ובין הארץ קיים קשר נשמתי עמוק שיופיע במלואו בעתיד, בבניין בית המקדש, בהקרבת הקורבנות. אנו נלחמים על הארץ בשל קדושתה.
כיצד בונים קשר מסוג זה? בקורבן! לא במקרה הפסוקים בפרשת 'שלח לך' מדברים אודות הקורבנות. קורבן משמעותו קירבה והקרבה, קורבן זה מסירות נפש. ככל שאני אהיה מוכן יותר למסור את הנפש על הקדושה הזו כך גם הקשר יופיע בפועל. ככל שישראל יעסקו יותר בקורבנות, כלומר בפיתוח יכולת למסירות נפש - כך הם יהיו זכאים יותר לשבת בה, שייכים יותר אליה; ובכך יבוא התיקון לחטא המרגלים.
אנו חייבים להפסיק להשתמש רק בטרמינולוגיה של עבר: 'חוויות ישראליות', 'נוף' ו'זמר עברי'. עלינו לאמץ טרמינולוגיה של עתיד: 'קדושה', 'בית המקדש', 'מסירות נפש'. אלו המינוחים הצריכים להישמע כעת בשיח הציבורי. וסליחה על הפנאטיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
