ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א' א).
ראשונים ואחרונים כבר עמדו על הקשר הלשוני בין ספר דברים לבין ספר ירמיה הפותח גם הוא בלשון דומה: (האברבנאל מונה עשרה קשרים בין משה רבנו לירמיה הנביא).
"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ ... אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו ... וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר" (ירמיה א' א-ד).
השבוע נעיר ונעורר את הדיון בנקודה נוספת עקרונית הקשורה לקשר שבין תורת משה ודברי הנבואה.
אחד מיסודות האמונה הוא הודאות כי יחד עם תורה שבכתב ניתנו למשה רבנו גם עקרונות תורה שבע"פ והדרכים הנכונות לדרוש את התורה שבכתב. בלשון חז"ל במדרש ההלכה: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני" (ספרא בהר פרשה א).
לכן גם ברור כי: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות פרק א מ"א). יש שרשרת קבלה רצופה ממשה רבנו ועד לימי חז"ל, אנשי כנסת הגדולה וממשיכי דרכם.
מה שחסר לנו בדרך, לכאורה, הוא תיעוד של עיסוקם של הנביאים בדרישת התורה בכתב ושבע"פ. אחד הגורמים לאי העיסוק בסוגיא זו הוא הדומיננטיות של דברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ט) הקובע כי אין לנביאים סמכות בעניני הלכה. (אומנם ראשונים אחרים חולקים עליו, עיינו אגרות הראי"ה קד).
בדברינו הבאים ננסה לסגור פער זה באמצעות נבואותיו של ישעיה.
עיון בפרקים הראשונים של ספר ישעיהו מגלה כי גם נבואתו המפורסמת בתחילת ספרו מוגדרת כ"דבר" וז"ל:
"הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (ב' א).
הפסוקים הבאים בנבואה זו, עוסקים בירושלים כמרכז הרוחני של העולם כולו. כבר הוכחנו בדברינו לפרשת שופטים תשס"ג כי ישעיה דורש בנבואתו את הפסוקים בספר דברים העוסקים בירושלים כמרכז הרוחני של עם ישראל.
הפרשיה הבאה בספר דברים היא פרשית המלך העוסקת בשלשת האיסורים המיוחדים לו.
גם ישעיה ממשיך לדרוש את ספר דברים ועוסק בענינים אלה וז"ל :
"וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו: וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו" (שם ב' ז-ח).
הדמויות המופיעות בהמשך נבואת ישעיה: "גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן" (ג' ב) גם הן מופיעות בספר דברים בהמשך פרשיות שופטים וכי תצא.
לסיום דברינו נביא הוכחה נוספת.
בהמשך ספר דברים, בתחילת פרשת כי תצא, נמצאת אחת הפרשיות הכאובות יותר בתורה, פרשית אשת יפת תואר (דברים כ"א י-יד) גם אותה דורש ישעיה בנבואתו:
"בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים:... מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה: וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב: וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ" (שם ג' יח-כו ד' א).
מבעיית ה"נשים המקושטות" בצד האויב לוקח אותנו ישעיה בדרשתו אל בעיית ה"נשים המקושטות" ליד מחנות הצבא של עוזיה (ביאור הענין יופיע בהרחבה ברצות ד' בספרי "צפנת ישעיה").
אם כך, ניתן לדמיין את הנביא ישעיה מחזיק בידיו את ספר דברים ומתוך עיון בפרשיותיו משמיע לעם ישראל את דברי נבואתו.
הבה נתפלל כי בזכות דרישתנו בדברי התורה נזכה גם להתחדשות הנבואה.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה מחבר שמיים וארץ?
בריאת העולם של פסח
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
למטר השמיים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
