ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א' א).
ראשונים ואחרונים כבר עמדו על הקשר הלשוני בין ספר דברים לבין ספר ירמיה הפותח גם הוא בלשון דומה: (האברבנאל מונה עשרה קשרים בין משה רבנו לירמיה הנביא).
"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ ... אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו ... וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר" (ירמיה א' א-ד).
השבוע נעיר ונעורר את הדיון בנקודה נוספת עקרונית הקשורה לקשר שבין תורת משה ודברי הנבואה.
אחד מיסודות האמונה הוא הודאות כי יחד עם תורה שבכתב ניתנו למשה רבנו גם עקרונות תורה שבע"פ והדרכים הנכונות לדרוש את התורה שבכתב. בלשון חז"ל במדרש ההלכה: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני" (ספרא בהר פרשה א).
לכן גם ברור כי: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות פרק א מ"א). יש שרשרת קבלה רצופה ממשה רבנו ועד לימי חז"ל, אנשי כנסת הגדולה וממשיכי דרכם.
מה שחסר לנו בדרך, לכאורה, הוא תיעוד של עיסוקם של הנביאים בדרישת התורה בכתב ושבע"פ. אחד הגורמים לאי העיסוק בסוגיא זו הוא הדומיננטיות של דברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ט) הקובע כי אין לנביאים סמכות בעניני הלכה. (אומנם ראשונים אחרים חולקים עליו, עיינו אגרות הראי"ה קד).
בדברינו הבאים ננסה לסגור פער זה באמצעות נבואותיו של ישעיה.
עיון בפרקים הראשונים של ספר ישעיהו מגלה כי גם נבואתו המפורסמת בתחילת ספרו מוגדרת כ"דבר" וז"ל:
"הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" (ב' א).
הפסוקים הבאים בנבואה זו, עוסקים בירושלים כמרכז הרוחני של העולם כולו. כבר הוכחנו בדברינו לפרשת שופטים תשס"ג כי ישעיה דורש בנבואתו את הפסוקים בספר דברים העוסקים בירושלים כמרכז הרוחני של עם ישראל.
הפרשיה הבאה בספר דברים היא פרשית המלך העוסקת בשלשת האיסורים המיוחדים לו.
גם ישעיה ממשיך לדרוש את ספר דברים ועוסק בענינים אלה וז"ל :
"וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו: וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו" (שם ב' ז-ח).
הדמויות המופיעות בהמשך נבואת ישעיה: "גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן" (ג' ב) גם הן מופיעות בספר דברים בהמשך פרשיות שופטים וכי תצא.
לסיום דברינו נביא הוכחה נוספת.
בהמשך ספר דברים, בתחילת פרשת כי תצא, נמצאת אחת הפרשיות הכאובות יותר בתורה, פרשית אשת יפת תואר (דברים כ"א י-יד) גם אותה דורש ישעיה בנבואתו:
"בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים:... מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה: וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב: וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ" (שם ג' יח-כו ד' א).
מבעיית ה"נשים המקושטות" בצד האויב לוקח אותנו ישעיה בדרשתו אל בעיית ה"נשים המקושטות" ליד מחנות הצבא של עוזיה (ביאור הענין יופיע בהרחבה ברצות ד' בספרי "צפנת ישעיה").
אם כך, ניתן לדמיין את הנביא ישעיה מחזיק בידיו את ספר דברים ומתוך עיון בפרשיותיו משמיע לעם ישראל את דברי נבואתו.
הבה נתפלל כי בזכות דרישתנו בדברי התורה נזכה גם להתחדשות הנבואה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
