ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים מגד ירחים

בהוצאת "בית הרב" גליון מס' 131

מחזון למציאות בישיבות בני עקיבא

1236
לחץ להקדשת שיעור זה
הצבור מקשר בין ישיבות ואולפנות בני עקיבא לבין תנועת הנוער בני עקיבא. ודאי שיש קשר, אבל אין הקשר מוחלט והכרחי. מבחינת החזון והאידיאל של הישיבות והתנועה יש הרבה מאד מהמשותף. כמו כן ישיבת בני עקיבא הראשונה הוקמה בפועל על ידי חברי בני עקיבא ומכח החלטת התנועה, וראשיה - הרב נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן נמצאות ישיבות בני עקיבא ואף שאר הישיבות התיכוניות והאולפנות? ברור שהרב משה צבי נריה הושפע מהרב זצ"ל, אבל כיצד משתקף הדבר במוסדות עצמם?
נתחיל מהתייחסותו הידועה של הרב זצ"ל במכתבו לתנועת בני עקיבא (מאמרי הראי"ה עמ' 202):
"יקירי לבבי 'בני עקיבא'... תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר, שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים, להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו."

מטרה זו של השפעה על חוגים רחבים בעם ישראל אכן הושגה גם אם לא בשלמות, אבל בגדלות, בהיקף ובאיכות, היא הושגה ראשית כל בתוך הצבור הדתי לאומי. מתוך צבור קטן ביותר שהלך והתמעט, קמה תנועה גדולה הן בתנועת הנוער והן בעולם הישיבות, אשר תודעת והכרת השליחות של תורה במובנה העמוק, תורת ארץ ישראל, חדרה בה לעומק ולרבדים גדולים, ומשם אף השפיעה ומשפיעה על חלקים לא קטנים של עם ישראל.
מרן הרב מעלה באיגרתו שלשה עיקרים שהם יסודותיו של רבי עקיבא עצמו: "ראשית אהבת התורה ... השנית ההכללה , הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה, תורת חיינו, כל פלגיה המתגלים ברוח, וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה ממנה הם זורמים... והשלישית, מידת רבי עקיבא המיוחדת המתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ... בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא."
ישיבות בני עקיבא אכן מגדילות במציאות אור תורה וגאולה, אור אהבת התורה ואהבת הארץ, אור אמונה שאכן אנחנו באמצעיתו של תהליך הגאולה האחרונה, וכן הבנה שהתורה כוללת הכל, וכל מקצועות התורה, ממשנתם של תנאים ועד תורתם של אחרונים, אורגן אחד הם, והיא היא המאפשרת את אחדותם של ישראל. בעניין התפתחות המדע ותום-תמימות האמונה ותמימות התורה, מובאים דברים בשיחה בעל פה עם ש"ז שרגאי שרשמם במאמרי הראיה (עמ' 243): "לא רק בעולם האמונה והקדושה בלבד ואף גם לא בעולם הרוחני והמחשבתי, ישנה התערערות היסודות לרגלי המדע, אלא בכלל ערערו המדע התרבות וההתפתחות את היסודות הטבעיים הטבועים בחיים מעצם יצירתם והוייתם. וכאן אותה השניות : הכל וכולם בעד התרבות וההתפתחות, בהיות הכל מחייב כי בתרבות וההתפתחות - העתיד, בו טמון וצפון אושר האדם, גאולת האנושות ותקון כל העולם. ובמציאות - התרבות וההתפתחות הביאו לכאורה רעה לעולם... התרבות וההתפתחות במהותן הלא הן הולכות להעלות את הכוחות הטבעיים המונחים בשורש החיים למדרגה יותר מעולה ולהתפתחות יותר עליונה, לגלות את כל הטמיר והצפון בכוחות הללו... המדע אינו צורר לתום. בהגיע המדע להשתלמות המוחלטת - התום יהיה תוצאה ממנו, וזאת נחמתנו ."
אכן העולם כולו שחי בתקופה זו של שניות , משפיע מאד גם על מוסדות החינוך הישיבתיים, וודאי אלו שבחרו לצרף לימודי תורה עם לימודי מדע, אם בדיעבד [בתחילת דרכה של ישיבת כפר הרא"ה] ואם לכתחילה. בפועל ישנם אתגרים רבים ככל שהעולם המדעי והטכנולוגי מתפתח, כשרבים מהאתגרים הם אתגרים חינוכיים, ויש יום יום להעמיד שומרים וגבולות, יחד עם הידיעה הנחמתית שבסופו של דבר השניות תיעלם, והתום - שהוא השלמות - יעלה ויתגלה.
במציאות של ימינו נוצרו לכל הפחות שלשה סוגים של ישיבות ואולפנות:
א. בתחילת דרכה של הישיבה בכפר הרא"ה, לפני 70 שנה, לימוד הגמרא היה במשך חצי יום, והוא התנהל כדרך לימוד הגמרא בישיבות, עם סדרים בבית המדרש, ובשאר היום לימודי תיכון לקראת תעודת בגרות משמעותית. אגב, לימוד הגמרא היה יחסית רב בכמות ואיכות, ולכל הפחות למדו גפ"ת (גמרא רש"י ותוספות על הדף).
וכך כותב הרב באגרת: "עיקר כל הלימודים הוא גמרא, רש"י ותוספות. יש לעשות עיקר עיקר, וטפל טפל."
ואם כבר הבאנו מדברי הרב בעניין הלימוד כדאי לצטט גם מדבריו בגנזי ראיה: "פלפולים ארוכים לא לבקש, כי אם התמצית הנקי העולה מדברי הגמרא תוס' והראשונים. ומה טוב אם היית מעלה את התמצית על הכתב, גם בלא חידוש, כי אם על פי דרכם של המאספים הספרדים, אלא שהם נטו ללקוט מהאחרונים יותר מהראשונים, ודרך הלימוד המביא את ברכתו האמיתית היא שהעיקר יהיו דברי הראשונים, ודברי האחרונים תבלין להם."
* לשמחתנו ישנן כיום ישיבות תיכוניות שלומדים בהם על פי "הלכה ברורה" ו"ביאור הלכה", עם הדרכה מתודית כדי להבין את עיקרי השיטות של הראשונים ולסכמן בכתב.
* ישיבות בהן לומדים את כל לימודי הקודש ולא רק תלמוד בשעות לפני הצהריים, והחלק האחר של היום מוקדש ללימודי המדעים השונים והשפות. ברוב הישיבות הללו כמעט ואין סדרים בבית המדרש.
* ישיבות שבהן החלק העיקרי של היום הוא בקודש, ולימודי הבגרות הם במינון ההכרחי. שם "הכל בקודש", ואף החול נלמד משום שהוא עוזר לקודש. לישיבות אלו פונים נערים שחפצים להוסיף בקודש.
לדעתי, שלשת סוגי הישיבות התיכוניות הללו נובעים מתוך חזונו של הרב זצ"ל, וכל אחד יכול למצוא את מקומו לפי דרגתו ונטייתו.
אגב, חלוקה זו קיימת בעיקרון גם בסוגי האולפנות, אלא ששם הלימוד העיקרי בקודש הוא תנ"ך או מחשבת ישראל או שניהם גם יחד.
כידוע הרב קרא ללימוד מחשבת ישראל בכל סוגי הישיבות, וראה חיסרון באי לימוד זה. אף שאנו שואפים להעלות את איכות הלימודים הללו.
נביא ציטוט אחד מאגרות א,קי:"אם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה בפרט ליושבי אה"ק... שתשועת הנשמה הכללית של עם ה' בכך תלויה היא, ע"י מה שנקבע לימוד קבוע בכל אותם ספרים היקרים, הראשונים והאחרונים של חלקי המוסר והיראה, ספר אחר ספר... בלא הפסק אפילו יום אחד."
יש לזכור שהרב לא התפשר בדבר החינוך המעורב בכיתות וברוך ה' שאכן זהו המצב בישיבות ובאולפנות בני עקיבא בכל הגילים. וכך כתב הרב בעניין עירבוב המינים אגרות ב, נב: "המינים הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות. אין שיעור לקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים."
לאור דברים אלו, יש מקום לחשיבה נוספת על יחסנו לתנועות נוער דתיות לאומיות נפרדות לבנים ולבנות, ולכן אין אנו יכולים למנוע ממחנכים וראשי ישיבות בני עקיבא מלהתייחס לנושא זה בצורות שונות. לא הייתי יכול לומר שראש ישיבה המחנך שלא ללכת לתנועה מעורבת - אינו יכול להיות ראש ישיבת בני עקיבא. אלא שכאמור לעיל הכל קשור לנסיבות ולנוער עמו אנו עוסקים.

מחזון למציאות בעולם הישיבות
הקשר בין ישיבות ואולפנות בני עקיבא לבין תנועת הנוער בני עקיבא, אינו מוחלט והכרחי. ואמנם מבחינת החזון והאידיאל של הישיבות והתנועה יש הרבה מאד מן המשותף, כמו כן ישיבת בני עקיבא הראשונה הוקמה בפועל על פי ועל ידי חברי "בני עקיבא" ומכח החלטת התנועה ואף ראשיה הרב מ.צ נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן יבדל לחיים ארוכים היו מייסדי ישיבה זו ומכוחם קמו כל שאר הישיבות והאולפנות.
מהו אכן הקשר של חזונו של הרב קוק לבין המציאות ?
המענה לשאלה זו טמון במכתבו של הרב לתנועת בני עקיבא (מאמרי הראי"ה עמ' 202):
'יקירי לבבי "בני עקיבא"...תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו'.

להערכתי, מטרה זו של השפעה על חוגים רחבים בעם ישראל הושגה אם כי לא בשלמות. אבל בגדלות-בהיקף ובאיכות, ראשית כל היא שהושגה בתוך הצבור הדתי לאומי. מתוך צבור קטן ביותר שהלך והתמעט קמה תנועה גדולה בתנועת הנוער ובעולם הישיבות אשר תודעת והכרת השליחות של תורה ובמובנה העמוק, תורת ארץ ישראל, חדרה עמוק ולרבדים גדלים, ומשם אף השפיעה ומשפיעה על חלקים לא קטנים של עם ישראל.
הרב מעלה שלשה עיקרים שהם הם יסודותיו של רבי עקיבא עצמו: 'ראשית אהבת התורה... השנית, ההכללה הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה תורת חיינו על כל פלגיה המתגלים ברוח, וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם זורמים....והשלישית, מידת רבי עקיבא המיוחדת שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודוקא מפני שהחזון בשעתו נכשל ...בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה והתור הזה הולך ובא ולא תקום פעמיים צרה....'
ישיבות בני עקיבא אכן מגדילות במציאות אור תורה וגאולה, אור אהבת התורה ואהבת הארץ ואור אמונה שאכן אנחנו באמצעיתו של תהליך הגאולה האחרונה. גם את ההבנה שהתורה היא כוללת הכל וכל מקצועות התורה אחד הם ממשנתם של תנאים ועד תורתם של אחרונים והיא היא המאפשרת את אחדותם של ישראל.
ועוד יש להוסיף בעניין התפתחות המדע ותום - האמונה תמימות התורה בדברים המובאים בשיה בעל פה עם ש. ז. שרגאי שרשמם במאמרי הראיה (עמ' 243): ' לא רק בעולם האמונה והקדושה בלבד ואף גם לא בעולם הרוחני והמחשבתי ישנה התערערות היסודות לרגלי המדע אלא בכלל ערערו המדע, התרבות וההתפתחות, את היסודות הטבעיים הטבועים בחיים מעצם יצירתם והווייתם, וכאן אותה השניות : הכל וכלם בעד התרבות וההתפתחות, בהיות הכל מחייב כי בתרבות וההתפתחות - העתיד, בו טמון וצפון אושר האדם, גאולת האנושיות ותקון כל העולם. ובמציאות - התרבות וההתפתחות הביאו לכאורה רעה לעולם.... התרבות והתפתחות במהותן הלא הן הולכות להעלות את הכוחות הטבעיים המונחים בשורש החיים למדרגה יותר מעולה ולהתפתחות יותר עליונה, לגלות את כל הטמיר והצפון בכוחות הללו.... המדע אינו צורר לתום. בהגיע המדע להשתלמות המוחלטת - התום יהיה תוצאה ממנו, וזאת נחמתנו '.
אכן העולם כולו שחי בתקופה זו של שניות משפיע מאד גם על מוסדות החינוך.ועל הישיבות. וודאי בין על אלו שבחרו "בדיעבד" [בתחילת דרכה של ישיבת כפר הרא"ה] ואם "לכתחילה" בימינו לצרף לימודי תורה עם לימודי מדע. בפועל ישנם אתגרים רבים ככל שהעולם המדעי והטכנולוגי מתפתח כשרבים מהאתגרים הם אתגרים חינוכיים, ויש יום יום להעמיד שומרים וגבולות יחד עם הידיעה הנחמתית שבסופו של דבר השניות תיעלם והתום הוא השלמות תעלה ותתגלה.
במציאות של ימינו נוצרו לכל הפחות שלשה סוגים של ישיבות ואולפנות:
א. בתחילת דרכה של הישיבה בכפר הרא"ה (לפני 70 שנה) התקיים לימוד הגמרא במשך חצי היום כדרך לימוד הגמרא בישיבות, סדרים בבית המדרש ובשאר היום לימודי תיכון לקראת ומעבר לתעודת בגרות משמעותית. אגב לימוד הגמרא היה יחסית רב בכמות ואיכותי ולכל הפחות לימודי גמרא רש"י ותוספות על הדף.
וכך אכן כותב הרב באגרת, אגרות א כו, לז: 'עיקר כל הלימודים הוא גמרא, רש"י ותוספות. יש לעשות עיקר עיקר, וטפל טפל'.
ראוי לציין מדבריו בגנזי ראיה תורה,כח (קי):'פלפולים ארוכים לא לבקש, כי אם התמצית הנקי העולה מדברי הגמרא תוס' והראשונים. ומה טוב אם היית מעלה את התמצית על הכתב, גם בלא חידוש כי אם עפ"י דרכם של המאספים הספרדים. אלא שהם נטו ללקוט מהאחרונים יותר מהראשונים. ודרך הלימוד המביא את ברכתו האמיתית היא שהעיקר יהיו דברי הראשונים, ודברי האחרונים תבלין להם'.
לשמחתנו ישנן כיום ישיבות תיכוניות הלומדות על פי "הלכה ברורה וביאור הלכה" עם הדרכה מתודית להבין את עיקרי השיטות של הראשונים ולסכמם בכתב.
הסוג השני הן ישיבות בהן לומדים את כל לימודי הקודש ולא רק תלמוד בשעות לפני הצהריים והחלק האחר של היום מוקדש ללימודי המדעים השונים והשפות. ברוב הישיבות הללו כמעט ואין סדרים בבית המדרש וכן גם לא מתקיימים סדרים בערבים.
ג. ישיבות בהן החלק העיקרי של היום הוא בקודש ולימודי הבגרות הם במינון ההכרחי. שם "הכל בקודש" ואף החול נלמד משום שהוא עזר לקודש. לסוג ישיבות אלו הולכים נערים שאינם מסתפקים בלימוד התורה הקיים בישיבות התיכוניות הקלאסיות וחפצים ביותר.
לדעתי, שלשת הסוגים יכולים למצוא את מקומם בחזונו של הרב זצ"ל, לפי דרגתו ונטייתו.
חלוקה זו קיימת בעיקרון גם בסוגי האולפנות, אלא ששם הלימוד העיקרי בקודש הוא תנ"ך או מחשבת ישראל או שניהם גם יחד.
כידוע קרא הרב ללימוד מחשבת ישראל וראה חיסרון רב בנטישת הלימוד הזה רוב הישיבות התיכוניות והאולפנות מיישמות לימוד זה גם אם אנו היינו מצפים ליתר איכות של לימודים אלו.
לסיום ראוי לצטט קטע מתוך האגרות (א, קי):
'אם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה בפרט ליושבי אה"ק...שתשועת הנשמה הכללית של עם ה' בכך תלויה היא, ע"י מה שנקבע לימוד קבוע בכל אותם ספרים היקרים, הראשונים והאחרונים של חלקי המוסר והיראה, ספר אחר ספר... בלא הפסק אפילו יום אחד'.

יש לזכור כי הרב לא התפשר בדבר החינוך המעורב וברוך ה' כי כך הוא המצב בישיבות ובאולפנות "בני עקיבא" בכל הגילים 'המינים הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות, אין שיעור להקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים'. (אגרות ב, נב)
דברים אלו אמנם אינם עוסקים בתנועת הנוער, אבל יש מקום לחשיבה מגוונת על היחס להקמת תנועות נער דתיות לאומיות נפרדות לבנים ולבנות, ולכן אין אנו יכולים למנוע ממחנכים וראשי ישיבות בני עקיבא מלהתייחס לנושא זה בצורות שונות.
עוד בנושא מגד ירחים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il