מחזון למציאות בישיבות בני עקיבא

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
מגד ירחים

קטגוריה משנית

1266

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יעל בת רבקה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הצבור מקשר בין ישיבות ואולפנות בני עקיבא לבין תנועת הנוער בני עקיבא. ודאי שיש קשר, אבל אין הקשר מוחלט והכרחי. מבחינת החזון והאידיאל של הישיבות והתנועה יש הרבה מאד מהמשותף. כמו כן ישיבת בני עקיבא הראשונה הוקמה בפועל על ידי חברי בני עקיבא ומכח החלטת התנועה, וראשיה - הרב נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן נמצאות ישיבות בני עקיבא ואף שאר הישיבות התיכוניות והאולפנות? ברור שהרב משה צבי נריה הושפע מהרב זצ"ל, אבל כיצד משתקף הדבר במוסדות עצמם?
נתחיל מהתייחסותו הידועה של הרב זצ"ל במכתבו לתנועת בני עקיבא (מאמרי הראי"ה עמ' 202):

"יקירי לבבי 'בני עקיבא'... תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר, שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים, להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו."

מטרה זו של השפעה על חוגים רחבים בעם ישראל אכן הושגה גם אם לא בשלמות, אבל בגדלות, בהיקף ובאיכות, היא הושגה ראשית כל בתוך הצבור הדתי לאומי. מתוך צבור קטן ביותר שהלך והתמעט, קמה תנועה גדולה הן בתנועת הנוער והן בעולם הישיבות, אשר תודעת והכרת השליחות של תורה במובנה העמוק, תורת ארץ ישראל, חדרה בה לעומק ולרבדים גדולים, ומשם אף השפיעה ומשפיעה על חלקים לא קטנים של עם ישראל.
מרן הרב מעלה באיגרתו שלשה עיקרים שהם יסודותיו של רבי עקיבא עצמו: "ראשית אהבת התורה ... השנית ההכללה , הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה, תורת חיינו, כל פלגיה המתגלים ברוח, וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה ממנה הם זורמים... והשלישית, מידת רבי עקיבא המיוחדת המתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ... בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא."
ישיבות בני עקיבא אכן מגדילות במציאות אור תורה וגאולה, אור אהבת התורה ואהבת הארץ, אור אמונה שאכן אנחנו באמצעיתו של תהליך הגאולה האחרונה, וכן הבנה שהתורה כוללת הכל, וכל מקצועות התורה, ממשנתם של תנאים ועד תורתם של אחרונים, אורגן אחד הם, והיא היא המאפשרת את אחדותם של ישראל. בעניין התפתחות המדע ותום-תמימות האמונה ותמימות התורה, מובאים דברים בשיחה בעל פה עם ש"ז שרגאי שרשמם במאמרי הראיה (עמ' 243): "לא רק בעולם האמונה והקדושה בלבד ואף גם לא בעולם הרוחני והמחשבתי, ישנה התערערות היסודות לרגלי המדע, אלא בכלל ערערו המדע התרבות וההתפתחות את היסודות הטבעיים הטבועים בחיים מעצם יצירתם והוייתם. וכאן אותה השניות : הכל וכולם בעד התרבות וההתפתחות, בהיות הכל מחייב כי בתרבות וההתפתחות - העתיד, בו טמון וצפון אושר האדם, גאולת האנושות ותקון כל העולם. ובמציאות - התרבות וההתפתחות הביאו לכאורה רעה לעולם... התרבות וההתפתחות במהותן הלא הן הולכות להעלות את הכוחות הטבעיים המונחים בשורש החיים למדרגה יותר מעולה ולהתפתחות יותר עליונה, לגלות את כל הטמיר והצפון בכוחות הללו... המדע אינו צורר לתום. בהגיע המדע להשתלמות המוחלטת - התום יהיה תוצאה ממנו, וזאת נחמתנו ."
אכן העולם כולו שחי בתקופה זו של שניות , משפיע מאד גם על מוסדות החינוך הישיבתיים, וודאי אלו שבחרו לצרף לימודי תורה עם לימודי מדע, אם בדיעבד [בתחילת דרכה של ישיבת כפר הרא"ה] ואם לכתחילה. בפועל ישנם אתגרים רבים ככל שהעולם המדעי והטכנולוגי מתפתח, כשרבים מהאתגרים הם אתגרים חינוכיים, ויש יום יום להעמיד שומרים וגבולות, יחד עם הידיעה הנחמתית שבסופו של דבר השניות תיעלם, והתום - שהוא השלמות - יעלה ויתגלה.
במציאות של ימינו נוצרו לכל הפחות שלשה סוגים של ישיבות ואולפנות:
א. בתחילת דרכה של הישיבה בכפר הרא"ה, לפני 70 שנה, לימוד הגמרא היה במשך חצי יום, והוא התנהל כדרך לימוד הגמרא בישיבות, עם סדרים בבית המדרש, ובשאר היום לימודי תיכון לקראת תעודת בגרות משמעותית. אגב, לימוד הגמרא היה יחסית רב בכמות ואיכות, ולכל הפחות למדו גפ"ת (גמרא רש"י ותוספות על הדף).
וכך כותב הרב באגרת: "עיקר כל הלימודים הוא גמרא, רש"י ותוספות. יש לעשות עיקר עיקר, וטפל טפל."
ואם כבר הבאנו מדברי הרב בעניין הלימוד כדאי לצטט גם מדבריו בגנזי ראיה: "פלפולים ארוכים לא לבקש, כי אם התמצית הנקי העולה מדברי הגמרא תוס' והראשונים. ומה טוב אם היית מעלה את התמצית על הכתב, גם בלא חידוש, כי אם על פי דרכם של המאספים הספרדים, אלא שהם נטו ללקוט מהאחרונים יותר מהראשונים, ודרך הלימוד המביא את ברכתו האמיתית היא שהעיקר יהיו דברי הראשונים, ודברי האחרונים תבלין להם."
* לשמחתנו ישנן כיום ישיבות תיכוניות שלומדים בהם על פי "הלכה ברורה" ו"ביאור הלכה", עם הדרכה מתודית כדי להבין את עיקרי השיטות של הראשונים ולסכמן בכתב.
* ישיבות בהן לומדים את כל לימודי הקודש ולא רק תלמוד בשעות לפני הצהריים, והחלק האחר של היום מוקדש ללימודי המדעים השונים והשפות. ברוב הישיבות הללו כמעט ואין סדרים בבית המדרש.
* ישיבות שבהן החלק העיקרי של היום הוא בקודש, ולימודי הבגרות הם במינון ההכרחי. שם "הכל בקודש", ואף החול נלמד משום שהוא עוזר לקודש. לישיבות אלו פונים נערים שחפצים להוסיף בקודש.
לדעתי, שלשת סוגי הישיבות התיכוניות הללו נובעים מתוך חזונו של הרב זצ"ל, וכל אחד יכול למצוא את מקומו לפי דרגתו ונטייתו.
אגב, חלוקה זו קיימת בעיקרון גם בסוגי האולפנות, אלא ששם הלימוד העיקרי בקודש הוא תנ"ך או מחשבת ישראל או שניהם גם יחד.
כידוע הרב קרא ללימוד מחשבת ישראל בכל סוגי הישיבות, וראה חיסרון באי לימוד זה. אף שאנו שואפים להעלות את איכות הלימודים הללו.
נביא ציטוט אחד מאגרות א,קי:"אם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה בפרט ליושבי אה"ק... שתשועת הנשמה הכללית של עם ה' בכך תלויה היא, ע"י מה שנקבע לימוד קבוע בכל אותם ספרים היקרים, הראשונים והאחרונים של חלקי המוסר והיראה, ספר אחר ספר... בלא הפסק אפילו יום אחד."
יש לזכור שהרב לא התפשר בדבר החינוך המעורב בכיתות וברוך ה' שאכן זהו המצב בישיבות ובאולפנות בני עקיבא בכל הגילים. וכך כתב הרב בעניין עירבוב המינים אגרות ב, נב: "המינים הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות. אין שיעור לקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים."
לאור דברים אלו, יש מקום לחשיבה נוספת על יחסנו לתנועות נוער דתיות לאומיות נפרדות לבנים ולבנות, ולכן אין אנו יכולים למנוע ממחנכים וראשי ישיבות בני עקיבא מלהתייחס לנושא זה בצורות שונות. לא הייתי יכול לומר שראש ישיבה המחנך שלא ללכת לתנועה מעורבת - אינו יכול להיות ראש ישיבת בני עקיבא. אלא שכאמור לעיל הכל קשור לנסיבות ולנוער עמו אנו עוסקים.

מחזון למציאות בעולם הישיבות
הקשר בין ישיבות ואולפנות בני עקיבא לבין תנועת הנוער בני עקיבא, אינו מוחלט והכרחי. ואמנם מבחינת החזון והאידיאל של הישיבות והתנועה יש הרבה מאד מן המשותף, כמו כן ישיבת בני עקיבא הראשונה הוקמה בפועל על פי ועל ידי חברי "בני עקיבא" ומכח החלטת התנועה ואף ראשיה הרב מ.צ נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן יבדל לחיים ארוכים היו מייסדי ישיבה זו ומכוחם קמו כל שאר הישיבות והאולפנות.
מהו אכן הקשר של חזונו של הרב קוק לבין המציאות ?
המענה לשאלה זו טמון במכתבו של הרב לתנועת בני עקיבא (מאמרי הראי"ה עמ' 202):

'יקירי לבבי "בני עקיבא"...תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו'.

להערכתי, מטרה זו של השפעה על חוגים רחבים בעם ישראל הושגה אם כי לא בשלמות. אבל בגדלות-בהיקף ובאיכות, ראשית כל היא שהושגה בתוך הצבור הדתי לאומי. מתוך צבור קטן ביותר שהלך והתמעט קמה תנועה גדולה בתנועת הנוער ובעולם הישיבות אשר תודעת והכרת השליחות של תורה ובמובנה העמוק, תורת ארץ ישראל, חדרה עמוק ולרבדים גדלים, ומשם אף השפיעה ומשפיעה על חלקים לא קטנים של עם ישראל.
הרב מעלה שלשה עיקרים שהם הם יסודותיו של רבי עקיבא עצמו: 'ראשית אהבת התורה... השנית, ההכללה הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה תורת חיינו על כל פלגיה המתגלים ברוח, וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם זורמים....והשלישית, מידת רבי עקיבא המיוחדת שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודוקא מפני שהחזון בשעתו נכשל ...בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה והתור הזה הולך ובא ולא תקום פעמיים צרה....'
ישיבות בני עקיבא אכן מגדילות במציאות אור תורה וגאולה, אור אהבת התורה ואהבת הארץ ואור אמונה שאכן אנחנו באמצעיתו של תהליך הגאולה האחרונה. גם את ההבנה שהתורה היא כוללת הכל וכל מקצועות התורה אחד הם ממשנתם של תנאים ועד תורתם של אחרונים והיא היא המאפשרת את אחדותם של ישראל.
ועוד יש להוסיף בעניין התפתחות המדע ותום - האמונה תמימות התורה בדברים המובאים בשיה בעל פה עם ש. ז. שרגאי שרשמם במאמרי הראיה (עמ' 243): ' לא רק בעולם האמונה והקדושה בלבד ואף גם לא בעולם הרוחני והמחשבתי ישנה התערערות היסודות לרגלי המדע אלא בכלל ערערו המדע, התרבות וההתפתחות, את היסודות הטבעיים הטבועים בחיים מעצם יצירתם והווייתם, וכאן אותה השניות : הכל וכלם בעד התרבות וההתפתחות, בהיות הכל מחייב כי בתרבות וההתפתחות - העתיד, בו טמון וצפון אושר האדם, גאולת האנושיות ותקון כל העולם. ובמציאות - התרבות וההתפתחות הביאו לכאורה רעה לעולם.... התרבות והתפתחות במהותן הלא הן הולכות להעלות את הכוחות הטבעיים המונחים בשורש החיים למדרגה יותר מעולה ולהתפתחות יותר עליונה, לגלות את כל הטמיר והצפון בכוחות הללו.... המדע אינו צורר לתום. בהגיע המדע להשתלמות המוחלטת - התום יהיה תוצאה ממנו, וזאת נחמתנו '.
אכן העולם כולו שחי בתקופה זו של שניות משפיע מאד גם על מוסדות החינוך.ועל הישיבות. וודאי בין על אלו שבחרו "בדיעבד" [בתחילת דרכה של ישיבת כפר הרא"ה] ואם "לכתחילה" בימינו לצרף לימודי תורה עם לימודי מדע. בפועל ישנם אתגרים רבים ככל שהעולם המדעי והטכנולוגי מתפתח כשרבים מהאתגרים הם אתגרים חינוכיים, ויש יום יום להעמיד שומרים וגבולות יחד עם הידיעה הנחמתית שבסופו של דבר השניות תיעלם והתום הוא השלמות תעלה ותתגלה.
במציאות של ימינו נוצרו לכל הפחות שלשה סוגים של ישיבות ואולפנות:
א. בתחילת דרכה של הישיבה בכפר הרא"ה (לפני 70 שנה) התקיים לימוד הגמרא במשך חצי היום כדרך לימוד הגמרא בישיבות, סדרים בבית המדרש ובשאר היום לימודי תיכון לקראת ומעבר לתעודת בגרות משמעותית. אגב לימוד הגמרא היה יחסית רב בכמות ואיכותי ולכל הפחות לימודי גמרא רש"י ותוספות על הדף.
וכך אכן כותב הרב באגרת, אגרות א כו, לז: 'עיקר כל הלימודים הוא גמרא, רש"י ותוספות. יש לעשות עיקר עיקר, וטפל טפל'.
ראוי לציין מדבריו בגנזי ראיה תורה,כח (קי):'פלפולים ארוכים לא לבקש, כי אם התמצית הנקי העולה מדברי הגמרא תוס' והראשונים. ומה טוב אם היית מעלה את התמצית על הכתב, גם בלא חידוש כי אם עפ"י דרכם של המאספים הספרדים. אלא שהם נטו ללקוט מהאחרונים יותר מהראשונים. ודרך הלימוד המביא את ברכתו האמיתית היא שהעיקר יהיו דברי הראשונים, ודברי האחרונים תבלין להם'.
לשמחתנו ישנן כיום ישיבות תיכוניות הלומדות על פי "הלכה ברורה וביאור הלכה" עם הדרכה מתודית להבין את עיקרי השיטות של הראשונים ולסכמם בכתב.
הסוג השני הן ישיבות בהן לומדים את כל לימודי הקודש ולא רק תלמוד בשעות לפני הצהריים והחלק האחר של היום מוקדש ללימודי המדעים השונים והשפות. ברוב הישיבות הללו כמעט ואין סדרים בבית המדרש וכן גם לא מתקיימים סדרים בערבים.
ג. ישיבות בהן החלק העיקרי של היום הוא בקודש ולימודי הבגרות הם במינון ההכרחי. שם "הכל בקודש" ואף החול נלמד משום שהוא עזר לקודש. לסוג ישיבות אלו הולכים נערים שאינם מסתפקים בלימוד התורה הקיים בישיבות התיכוניות הקלאסיות וחפצים ביותר.
לדעתי, שלשת הסוגים יכולים למצוא את מקומם בחזונו של הרב זצ"ל, לפי דרגתו ונטייתו.
חלוקה זו קיימת בעיקרון גם בסוגי האולפנות, אלא ששם הלימוד העיקרי בקודש הוא תנ"ך או מחשבת ישראל או שניהם גם יחד.
כידוע קרא הרב ללימוד מחשבת ישראל וראה חיסרון רב בנטישת הלימוד הזה רוב הישיבות התיכוניות והאולפנות מיישמות לימוד זה גם אם אנו היינו מצפים ליתר איכות של לימודים אלו.
לסיום ראוי לצטט קטע מתוך האגרות (א, קי):

'אם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה בפרט ליושבי אה"ק...שתשועת הנשמה הכללית של עם ה' בכך תלויה היא, ע"י מה שנקבע לימוד קבוע בכל אותם ספרים היקרים, הראשונים והאחרונים של חלקי המוסר והיראה, ספר אחר ספר... בלא הפסק אפילו יום אחד'.

יש לזכור כי הרב לא התפשר בדבר החינוך המעורב וברוך ה' כי כך הוא המצב בישיבות ובאולפנות "בני עקיבא" בכל הגילים 'המינים הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות, אין שיעור להקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים'. (אגרות ב, נב)
דברים אלו אמנם אינם עוסקים בתנועת הנוער, אבל יש מקום לחשיבה מגוונת על היחס להקמת תנועות נער דתיות לאומיות נפרדות לבנים ולבנות, ולכן אין אנו יכולים למנוע ממחנכים וראשי ישיבות בני עקיבא מלהתייחס לנושא זה בצורות שונות.

מגד ירחים

הרב יהודה פליקס

מגד ירחים
מחזון למציאות בישיבות בני עקיבא
בהוצאת "בית הרב" גליון מס' 131
אלול תש"ע

מגד ירחים

מגד ירחים
כיצד בונים מקדש רוחני?
עלון מס 192
הרב בניהו ברונר | אב תשע"ה
מגד ירחים
איחוד הפכים בראש השנה
הרב פרופ' נריה גוטל | תשרי תשע"ד
מגד ירחים
מגד ירחים חשוון תשע"ט
גליון 232
רבנים שונים | חשוון תשע"ט
מגד ירחים
תפילה על גשמים בשנת שמיטה
הרב יהודה זולדן | תשע"ה

מגד ירחים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד דודקביץ'
הרב חגי לונדין
הרה"ג צבי שכטר
הרב מרדכי הוכמן
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו