ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
ר' דוב (בערניו) מליאובה, היה הבן השלישי (והרביעי במניין הילדים) של ר' ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תקפ"א בקירוב. נקרא על שמו של ר' דב בער המגיד ממזריץ', אבי סבו של ר' ישראל. ר' ישראל הגה לו חיבה רבה, וחסידים ותיקים סיפרו כי כשנולד דב ישב אביו ליד עריסתו והתנבא כי "נולד אור ישראל". לאחר מות ר' ישראל נשאר זמן מה באחוזת פוטוק, ובשנת תרי"ג בערך היתה ראשית אדמו"רותו בעיירה הושי שבמולדובה. בתחילת 1858 כבר היה בסקולן, קהילה יהודית קטנה במולודובה, ואחר כך התיישב בליאובה שבבסרביה ושם המקום דבק לשמו.
ר' בערניו - כך כונה - נשא לאשה את שיינדל, בתו של ר' מרדכי מצ'רנוביל. היא מילאה תפקיד לא מבוטל בסיפורו הנפתל של ר' בערניו. לזוג לא היו צאצאים, ולפי מסורת חסידית אמר ר' ישראל כי שלוש סיבות לדבר, והראשונה שבהן: "הוא ממלכות בית דוד ואשתו ממלכות בית שאול".
ר' דוב-בערניו נתגלגל למרכזה של אחת הפרשיות הדרמטיות והטרגיות בתולדות החסידות. החלטתו לנטוש את חסידיו ואת מעמדו כאדמו"ר, עוררה הד עצום באותו זמן, ואף שנים רבות לאחר מכן. החלטה זו החלה בשנת תרכ"ו או תרכ"ז, והגיעה לשיא בשנת תרכ"ט, עם "שחרורו" מכלאו בסדיגורה, אצל אחיו, והצטרפותו למשכילי צ'רנוביץ' הרדיקלים. היא הסתיימה עם שובו, מושפל ובודד, לחצר סדיגורה. שם הוקצה לו אגף מבודד ובו הסתגר עד יום פטירתו בי"ג כסלו תרל"ו.
לסיכום, חייו של ר' דוב היו מלאי סבל; במישור האישי - מחוסר השלום עם אשתו, ומכך שלא זכה לצאצאים. ובמישור הציבורי - מהאשמות החסידים בעקבות התקרבותו ל'משכילים', ומהאדמורו"ת שנכפתה עליו שלא ברצונו.
[ע"פ הספר 'דרך המלכות - ר' ישראל מרוז'ין' - מאת דוד אסף, ירושלים תשנ"ז, עמ' 457-459].
בשנת תרפ"ו, יצאה לאור ביוגרפיה קצרה של ר' דוב מליאובה, ע"י הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן זצ"ל [תרנ"ה-תשל"ג]. הרב גוטמן כיהן כרב בעיירות שונות בחו"ל, ובשנת תרפ"ז נתמנה לרבה של ליאובה, שם גר מספר שנים. הוא כתב ספרים רבים על תולדות אדמו"רי החסידות, ובתוכם הסדרה הידועה 'מגדולי החסידות'. כתב גם את הספר 'תחיית לאומנו' על הציונות.
בחוברת זו מופיעים קורות חייו של ר' דוב, לצד ליקוטים מדברי תורתו. בנוסף לכך ישנה התייחסות מפורטת לקוי דמיון שבין ר' דוב לבין דמותו של רבי נחמן מברסלב ותורתו.
בספריה הלאומית בירושלים נמצא עותק של חוברת זו, אשר היה שייך למשורר אלעזר שרביט (חתימתו מופיעה בדף הראשון בחוברת). באחד מעמודיו הראשונים מופיעה הסכמה של הרב קוק, רשומה בכתב-ידו של מחבר הספר שהעתיקה מתוך המכתב המקורי של הרב קוק, ובכך בעצם הצילה מאבדון, וזיכה אותנו בהסכמה מעניינת של הרב, בה הוא מתייחס לדמותו המורכבת של ר' דוב.
והנה הנוסח הרשום:
מכתב עוז
מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א
כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק
מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליטא
שלו' וברכה.
יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו 1 באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו.
והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
החזון של הרב
הרב משה דוד חדאד זצ"ל, היה ת"ח ובעל חסד ידוע, שהתגורר בתוניס.
בשנת תרע"א עלה יחד עם זוגתו, לבקר בארץ ישראל. את קורות מסעותיו ברחבי הארץ, תאר בספרו 'מאמר אסתר'. בתוך הדברים הוא מספר על פגישה מכוננת עם מרן הרב קוק זצ"ל:
"נסענו יחד ובאנו אל עיר יפה, כשמה כן היא יפה שמה ויפה היא. מעל סיפון האניה נתקבלנו בכבוד רב וחיבה יתירה מידידי מנוער הרה"ג הראב"ד כמהר"ר יוסף ארואץ ז"ל. ובלויתו בקרנו את העיר, ואת עיר היהודים תל אביב. ב' ימים התעכבנו שם. וטרם ניסע לדרכנו בקרתי את פני קודשו של ידידי הגאון המפורסם הרב הראשי שם כמהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
כשנכנסתי אל מעונו נתקבלתי אצלו לא רק בכבוד רב ובסבר פנים יפות, אלא ברגשי גיל והערצה עמוקה. בראותו את פני אמר לי אתה ידידי ר' משה חדאד מנאבל, שכותב לי תמיד, ובימים אחרונים אלה שלחת לי שו"ת ע"ד אתרוגי ערלה בחו"ל? האם הגיעה לידך תשובתי במועדה? כן אדוני, אני משה ידידך ותשובת הדר"ג הנחמדה והנכבדה הגיעה לידי בזמנה ותודה רבה. הושיבני לצידו ואחרי אשר הרבה לשאול לי בשלומי ושלום ב"ב ובשלום בני ניסים הי"ו אשר ברכו במכתבו כשנולד לי, ושלום כל אחינו יהודי תוניסיה, העלינו זכרונות קדומים מחיי רבני ירושלים מוסדיה ומושבותיה ועניינים שונים הנוגעים לכלל ישראל בארץ חמדה ובגולה.
כשתי שעות רצופות שוחחנו בחיבה רבה. ודבריו אחרונים עודם חרותים בליבי שאמר לי ידידי הואל נא להודיעני מדוע אתם בני תוניסיה רגשותיכם כל כך קרים מאוד להקים בניינים ולרכוש לכם אדמה בארץ אבותינו לעשות מושבה ע"ש יהודי תוניסיה לבנות את בית הלאומי היהודי בא"י כשאר אחינו שבגולה? מאחל אני ממך יקירי שאתה גבאי א"י העסקן צבורי, ואתה היחידי שהכרתי בכל תוניסיה. וחיבת הארץ ספוגה בליבך. א"כ עליך החובה לעבוד את ארץ המולדת בכל כוחך. ובשובך לחטי"ל לתוניסיה תשתדל בכל עוז להפיץ את הרעיון הזה בין אחינו שם, לגשם את שאיפתי זאת לעוררם להתרכז בארצם, לבנות שכונות ומושבות לשם ולתפארת בארץ חמדתנו. ובלי ספק כי כבר ראית והוכחת בעיניך בבקורך זה, כמה אלפים מאחינו מארבע כנפות הארץ עולים תמיד לבנות את בית הלאומי ולדור שם. ובזה תהיה משכורתך שלמה מעם ה' וישראל.
דבריו הנשגבים והנחמדים שהיו עשירות בתכנן ונאות בסגנונן ומצוינות בשפה עשירה בלשון הקודש עשו רושם עמוק במורשי לבבי. ובשובי זרעתי את הגרעין הזה בתוכנו. ודברי עשו פרי בלב אחינו בכל המקומות אשר דברתי שם והרבה מאחינו מעירנו וממחוזנו השתקעו בארץ וקנו בתים ובנינים מפוארים שם".
^ 1.מילה זו מסופקת בכתב היד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













