ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
ר' דוב (בערניו) מליאובה, היה הבן השלישי (והרביעי במניין הילדים) של ר' ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תקפ"א בקירוב. נקרא על שמו של ר' דב בער המגיד ממזריץ', אבי סבו של ר' ישראל. ר' ישראל הגה לו חיבה רבה, וחסידים ותיקים סיפרו כי כשנולד דב ישב אביו ליד עריסתו והתנבא כי "נולד אור ישראל". לאחר מות ר' ישראל נשאר זמן מה באחוזת פוטוק, ובשנת תרי"ג בערך היתה ראשית אדמו"רותו בעיירה הושי שבמולדובה. בתחילת 1858 כבר היה בסקולן, קהילה יהודית קטנה במולודובה, ואחר כך התיישב בליאובה שבבסרביה ושם המקום דבק לשמו.
ר' בערניו - כך כונה - נשא לאשה את שיינדל, בתו של ר' מרדכי מצ'רנוביל. היא מילאה תפקיד לא מבוטל בסיפורו הנפתל של ר' בערניו. לזוג לא היו צאצאים, ולפי מסורת חסידית אמר ר' ישראל כי שלוש סיבות לדבר, והראשונה שבהן: "הוא ממלכות בית דוד ואשתו ממלכות בית שאול".
ר' דוב-בערניו נתגלגל למרכזה של אחת הפרשיות הדרמטיות והטרגיות בתולדות החסידות. החלטתו לנטוש את חסידיו ואת מעמדו כאדמו"ר, עוררה הד עצום באותו זמן, ואף שנים רבות לאחר מכן. החלטה זו החלה בשנת תרכ"ו או תרכ"ז, והגיעה לשיא בשנת תרכ"ט, עם "שחרורו" מכלאו בסדיגורה, אצל אחיו, והצטרפותו למשכילי צ'רנוביץ' הרדיקלים. היא הסתיימה עם שובו, מושפל ובודד, לחצר סדיגורה. שם הוקצה לו אגף מבודד ובו הסתגר עד יום פטירתו בי"ג כסלו תרל"ו.
לסיכום, חייו של ר' דוב היו מלאי סבל; במישור האישי - מחוסר השלום עם אשתו, ומכך שלא זכה לצאצאים. ובמישור הציבורי - מהאשמות החסידים בעקבות התקרבותו ל'משכילים', ומהאדמורו"ת שנכפתה עליו שלא ברצונו.
[ע"פ הספר 'דרך המלכות - ר' ישראל מרוז'ין' - מאת דוד אסף, ירושלים תשנ"ז, עמ' 457-459].
בשנת תרפ"ו, יצאה לאור ביוגרפיה קצרה של ר' דוב מליאובה, ע"י הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן זצ"ל [תרנ"ה-תשל"ג]. הרב גוטמן כיהן כרב בעיירות שונות בחו"ל, ובשנת תרפ"ז נתמנה לרבה של ליאובה, שם גר מספר שנים. הוא כתב ספרים רבים על תולדות אדמו"רי החסידות, ובתוכם הסדרה הידועה 'מגדולי החסידות'. כתב גם את הספר 'תחיית לאומנו' על הציונות.
בחוברת זו מופיעים קורות חייו של ר' דוב, לצד ליקוטים מדברי תורתו. בנוסף לכך ישנה התייחסות מפורטת לקוי דמיון שבין ר' דוב לבין דמותו של רבי נחמן מברסלב ותורתו.
בספריה הלאומית בירושלים נמצא עותק של חוברת זו, אשר היה שייך למשורר אלעזר שרביט (חתימתו מופיעה בדף הראשון בחוברת). באחד מעמודיו הראשונים מופיעה הסכמה של הרב קוק, רשומה בכתב-ידו של מחבר הספר שהעתיקה מתוך המכתב המקורי של הרב קוק, ובכך בעצם הצילה מאבדון, וזיכה אותנו בהסכמה מעניינת של הרב, בה הוא מתייחס לדמותו המורכבת של ר' דוב.
והנה הנוסח הרשום:
מכתב עוז
מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א
כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק
מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליטא
שלו' וברכה.
יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו 1 באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו.
והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
החזון של הרב
הרב משה דוד חדאד זצ"ל, היה ת"ח ובעל חסד ידוע, שהתגורר בתוניס.
בשנת תרע"א עלה יחד עם זוגתו, לבקר בארץ ישראל. את קורות מסעותיו ברחבי הארץ, תאר בספרו 'מאמר אסתר'. בתוך הדברים הוא מספר על פגישה מכוננת עם מרן הרב קוק זצ"ל:
"נסענו יחד ובאנו אל עיר יפה, כשמה כן היא יפה שמה ויפה היא. מעל סיפון האניה נתקבלנו בכבוד רב וחיבה יתירה מידידי מנוער הרה"ג הראב"ד כמהר"ר יוסף ארואץ ז"ל. ובלויתו בקרנו את העיר, ואת עיר היהודים תל אביב. ב' ימים התעכבנו שם. וטרם ניסע לדרכנו בקרתי את פני קודשו של ידידי הגאון המפורסם הרב הראשי שם כמהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
כשנכנסתי אל מעונו נתקבלתי אצלו לא רק בכבוד רב ובסבר פנים יפות, אלא ברגשי גיל והערצה עמוקה. בראותו את פני אמר לי אתה ידידי ר' משה חדאד מנאבל, שכותב לי תמיד, ובימים אחרונים אלה שלחת לי שו"ת ע"ד אתרוגי ערלה בחו"ל? האם הגיעה לידך תשובתי במועדה? כן אדוני, אני משה ידידך ותשובת הדר"ג הנחמדה והנכבדה הגיעה לידי בזמנה ותודה רבה. הושיבני לצידו ואחרי אשר הרבה לשאול לי בשלומי ושלום ב"ב ובשלום בני ניסים הי"ו אשר ברכו במכתבו כשנולד לי, ושלום כל אחינו יהודי תוניסיה, העלינו זכרונות קדומים מחיי רבני ירושלים מוסדיה ומושבותיה ועניינים שונים הנוגעים לכלל ישראל בארץ חמדה ובגולה.
כשתי שעות רצופות שוחחנו בחיבה רבה. ודבריו אחרונים עודם חרותים בליבי שאמר לי ידידי הואל נא להודיעני מדוע אתם בני תוניסיה רגשותיכם כל כך קרים מאוד להקים בניינים ולרכוש לכם אדמה בארץ אבותינו לעשות מושבה ע"ש יהודי תוניסיה לבנות את בית הלאומי היהודי בא"י כשאר אחינו שבגולה? מאחל אני ממך יקירי שאתה גבאי א"י העסקן צבורי, ואתה היחידי שהכרתי בכל תוניסיה. וחיבת הארץ ספוגה בליבך. א"כ עליך החובה לעבוד את ארץ המולדת בכל כוחך. ובשובך לחטי"ל לתוניסיה תשתדל בכל עוז להפיץ את הרעיון הזה בין אחינו שם, לגשם את שאיפתי זאת לעוררם להתרכז בארצם, לבנות שכונות ומושבות לשם ולתפארת בארץ חמדתנו. ובלי ספק כי כבר ראית והוכחת בעיניך בבקורך זה, כמה אלפים מאחינו מארבע כנפות הארץ עולים תמיד לבנות את בית הלאומי ולדור שם. ובזה תהיה משכורתך שלמה מעם ה' וישראל.
דבריו הנשגבים והנחמדים שהיו עשירות בתכנן ונאות בסגנונן ומצוינות בשפה עשירה בלשון הקודש עשו רושם עמוק במורשי לבבי. ובשובי זרעתי את הגרעין הזה בתוכנו. ודברי עשו פרי בלב אחינו בכל המקומות אשר דברתי שם והרבה מאחינו מעירנו וממחוזנו השתקעו בארץ וקנו בתים ובנינים מפוארים שם".
^ 1.מילה זו מסופקת בכתב היד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
