ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
ר' דוב (בערניו) מליאובה, היה הבן השלישי (והרביעי במניין הילדים) של ר' ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תקפ"א בקירוב. נקרא על שמו של ר' דב בער המגיד ממזריץ', אבי סבו של ר' ישראל. ר' ישראל הגה לו חיבה רבה, וחסידים ותיקים סיפרו כי כשנולד דב ישב אביו ליד עריסתו והתנבא כי "נולד אור ישראל". לאחר מות ר' ישראל נשאר זמן מה באחוזת פוטוק, ובשנת תרי"ג בערך היתה ראשית אדמו"רותו בעיירה הושי שבמולדובה. בתחילת 1858 כבר היה בסקולן, קהילה יהודית קטנה במולודובה, ואחר כך התיישב בליאובה שבבסרביה ושם המקום דבק לשמו.
ר' בערניו - כך כונה - נשא לאשה את שיינדל, בתו של ר' מרדכי מצ'רנוביל. היא מילאה תפקיד לא מבוטל בסיפורו הנפתל של ר' בערניו. לזוג לא היו צאצאים, ולפי מסורת חסידית אמר ר' ישראל כי שלוש סיבות לדבר, והראשונה שבהן: "הוא ממלכות בית דוד ואשתו ממלכות בית שאול".
ר' דוב-בערניו נתגלגל למרכזה של אחת הפרשיות הדרמטיות והטרגיות בתולדות החסידות. החלטתו לנטוש את חסידיו ואת מעמדו כאדמו"ר, עוררה הד עצום באותו זמן, ואף שנים רבות לאחר מכן. החלטה זו החלה בשנת תרכ"ו או תרכ"ז, והגיעה לשיא בשנת תרכ"ט, עם "שחרורו" מכלאו בסדיגורה, אצל אחיו, והצטרפותו למשכילי צ'רנוביץ' הרדיקלים. היא הסתיימה עם שובו, מושפל ובודד, לחצר סדיגורה. שם הוקצה לו אגף מבודד ובו הסתגר עד יום פטירתו בי"ג כסלו תרל"ו.
לסיכום, חייו של ר' דוב היו מלאי סבל; במישור האישי - מחוסר השלום עם אשתו, ומכך שלא זכה לצאצאים. ובמישור הציבורי - מהאשמות החסידים בעקבות התקרבותו ל'משכילים', ומהאדמורו"ת שנכפתה עליו שלא ברצונו.
[ע"פ הספר 'דרך המלכות - ר' ישראל מרוז'ין' - מאת דוד אסף, ירושלים תשנ"ז, עמ' 457-459].
בשנת תרפ"ו, יצאה לאור ביוגרפיה קצרה של ר' דוב מליאובה, ע"י הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן זצ"ל [תרנ"ה-תשל"ג]. הרב גוטמן כיהן כרב בעיירות שונות בחו"ל, ובשנת תרפ"ז נתמנה לרבה של ליאובה, שם גר מספר שנים. הוא כתב ספרים רבים על תולדות אדמו"רי החסידות, ובתוכם הסדרה הידועה 'מגדולי החסידות'. כתב גם את הספר 'תחיית לאומנו' על הציונות.
בחוברת זו מופיעים קורות חייו של ר' דוב, לצד ליקוטים מדברי תורתו. בנוסף לכך ישנה התייחסות מפורטת לקוי דמיון שבין ר' דוב לבין דמותו של רבי נחמן מברסלב ותורתו.
בספריה הלאומית בירושלים נמצא עותק של חוברת זו, אשר היה שייך למשורר אלעזר שרביט (חתימתו מופיעה בדף הראשון בחוברת). באחד מעמודיו הראשונים מופיעה הסכמה של הרב קוק, רשומה בכתב-ידו של מחבר הספר שהעתיקה מתוך המכתב המקורי של הרב קוק, ובכך בעצם הצילה מאבדון, וזיכה אותנו בהסכמה מעניינת של הרב, בה הוא מתייחס לדמותו המורכבת של ר' דוב.
והנה הנוסח הרשום:
מכתב עוז
מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א
כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק
מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליטא
שלו' וברכה.
יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו 1 באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו.
והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
החזון של הרב
הרב משה דוד חדאד זצ"ל, היה ת"ח ובעל חסד ידוע, שהתגורר בתוניס.
בשנת תרע"א עלה יחד עם זוגתו, לבקר בארץ ישראל. את קורות מסעותיו ברחבי הארץ, תאר בספרו 'מאמר אסתר'. בתוך הדברים הוא מספר על פגישה מכוננת עם מרן הרב קוק זצ"ל:
"נסענו יחד ובאנו אל עיר יפה, כשמה כן היא יפה שמה ויפה היא. מעל סיפון האניה נתקבלנו בכבוד רב וחיבה יתירה מידידי מנוער הרה"ג הראב"ד כמהר"ר יוסף ארואץ ז"ל. ובלויתו בקרנו את העיר, ואת עיר היהודים תל אביב. ב' ימים התעכבנו שם. וטרם ניסע לדרכנו בקרתי את פני קודשו של ידידי הגאון המפורסם הרב הראשי שם כמהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
כשנכנסתי אל מעונו נתקבלתי אצלו לא רק בכבוד רב ובסבר פנים יפות, אלא ברגשי גיל והערצה עמוקה. בראותו את פני אמר לי אתה ידידי ר' משה חדאד מנאבל, שכותב לי תמיד, ובימים אחרונים אלה שלחת לי שו"ת ע"ד אתרוגי ערלה בחו"ל? האם הגיעה לידך תשובתי במועדה? כן אדוני, אני משה ידידך ותשובת הדר"ג הנחמדה והנכבדה הגיעה לידי בזמנה ותודה רבה. הושיבני לצידו ואחרי אשר הרבה לשאול לי בשלומי ושלום ב"ב ובשלום בני ניסים הי"ו אשר ברכו במכתבו כשנולד לי, ושלום כל אחינו יהודי תוניסיה, העלינו זכרונות קדומים מחיי רבני ירושלים מוסדיה ומושבותיה ועניינים שונים הנוגעים לכלל ישראל בארץ חמדה ובגולה.
כשתי שעות רצופות שוחחנו בחיבה רבה. ודבריו אחרונים עודם חרותים בליבי שאמר לי ידידי הואל נא להודיעני מדוע אתם בני תוניסיה רגשותיכם כל כך קרים מאוד להקים בניינים ולרכוש לכם אדמה בארץ אבותינו לעשות מושבה ע"ש יהודי תוניסיה לבנות את בית הלאומי היהודי בא"י כשאר אחינו שבגולה? מאחל אני ממך יקירי שאתה גבאי א"י העסקן צבורי, ואתה היחידי שהכרתי בכל תוניסיה. וחיבת הארץ ספוגה בליבך. א"כ עליך החובה לעבוד את ארץ המולדת בכל כוחך. ובשובך לחטי"ל לתוניסיה תשתדל בכל עוז להפיץ את הרעיון הזה בין אחינו שם, לגשם את שאיפתי זאת לעוררם להתרכז בארצם, לבנות שכונות ומושבות לשם ולתפארת בארץ חמדתנו. ובלי ספק כי כבר ראית והוכחת בעיניך בבקורך זה, כמה אלפים מאחינו מארבע כנפות הארץ עולים תמיד לבנות את בית הלאומי ולדור שם. ובזה תהיה משכורתך שלמה מעם ה' וישראל.
דבריו הנשגבים והנחמדים שהיו עשירות בתכנן ונאות בסגנונן ומצוינות בשפה עשירה בלשון הקודש עשו רושם עמוק במורשי לבבי. ובשובי זרעתי את הגרעין הזה בתוכנו. ודברי עשו פרי בלב אחינו בכל המקומות אשר דברתי שם והרבה מאחינו מעירנו וממחוזנו השתקעו בארץ וקנו בתים ובנינים מפוארים שם".
^ 1.מילה זו מסופקת בכתב היד.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
נס חנוכה בעולם שכלי ?
אי אפשר לבד!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
