^ 1. 'כוכבי אור', ירושלים תשנ"ג, עמ' 12-13. ראו שם הסברים על הצורך להוציא לאור את האיגרות הללו. הוא מזכיר לדוגמא "ראש ישיבה תיכונית נכבדת" שהשמיט מההקדמה לספרו ההלכתי את העובדה שהיה תלמיד ישיבת מרכז הרב, כנראה בשל כניעתו להטפות הקנאים.
^ 2. ראו: 'סיני' כרך כ"ז (ירושלים, ניסן-אלול תש"י) עמ' ש"פ-שפ"ב – שלוש איגרות מהרב ישראל אבא ציטרון; 'סיני' כרך כ"ט (ניסן-אלול תשי"א) עמ' ק"ט-קכ"ב – תריסר איגרות מר' זאב יעבץ; 'סיני' כרך ל"א (ניסן-אלול תשי"ב) עמ' ע"ז-פ"א, קצ"ד-ר"ב – תשע איגרות בנושא השמיטה ושלוש מהרב יצחק יעקב ריינס; 'סיני' כרך ס' (תשרי-אדר תשכ"ז) עמ' רצ"ו-רצ"ח – שתי איגרות מהרב צבי פסח פרנק; 'סיני' כרך ס"א (ניסן-אלול תשכ"ז) עמ' ס"ז-ס"ח – שלוש איגרות מהנצי"ב ובנו הרב חיים ברלין לראי"ה ולאביו הרש"ז; 'סיני' כרך ס"ו (תשרי-אדר תש"ל) עמ' קמ"ז, שע"ו - שתי איגרות כלליות; 'סיני' כרך פ' (תשרי-אדר תשל"ז) עמ' צ"ז-ק"ב – שש איגרות מרבנים ידועים. כפי שצויין בראש כל מקבץ, כולם (מלבד האחרון) נמסרו לפרסום על ידי הרצי"ה קוק עצמו.
^ 3. זוהי הבמה הראשונה שבה נדפסו שני מכתביו של החזון איש לראי"ה –כמו רוב שאר האגרות שבקונטרס – וממנה נטל אותם הרב משה צבי נריה למאמרו הידוע 'חזון וראי"ה' (נדפס שוב בספרו 'בשדה הראי"ה', כפר הרואה תשמ"ז, ראו עמ' 234). היה זה פרסום ראשון גם עבור רוב שאר המכתבים; עשור לאחר מכן נדפסו כולם שוב ב'איגרות לראי"ה', למעט מכתבו הראשון של הרידב"ז, שנשמט מן הספר הנ"ל מסיבה בלתי ידועה, ועל כן הריהו מודפס כאן שנית.
^ 4. לא עלה בידי לעמוד על מכנה משותף כלשהו למכתבים שב'לתקון עולם': חמישה מתוכם (ג'-ד', ט'-י"א) אכן חשובים ומתאימים היטב למטרה ההגנתית שלשמה הודפס הקונטרס, אולם לצידם יש גם מכתבים סתמיים לחלוטין בכל קריטריון שהוא (איגרת ו'), ואף מכתבים שהרצי"ה עצמו פרסם כבר בעבר (איגרת ה', ראו להלן הערה 7). השוואה פשוטה ל'איגרות לראי"ה' תעלה מכתבים אחרים המתאימים לא פחות ואף יותר למטרת הקונטרס, אם מצד התוכן ואם מצד זהות האישים (החפץ חיים, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, וכו'). הרושם המתקבל לאור זאת הוא שקונטרס 'לתקון עולם' נערך משום-מה בחיפזון ושלא בדקדוק, כך שלא היה סיפק ביד הרצי"ה לברור – מבין מאות ואלפי המכתבים שקיבל אביו – את המכתבים החשובים ביותר בהקשר הוצאת הקונטרס, הגם שהקפיד שייכללו בו לפחות כמה מכתבים שכאלה.
^ 5. 'הד הרים', מהדורת אלון-מורה תשנ"ז, עמ' כ"ו.
^ 6. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' כ"ז.
^ 7. שני פירושי המילים שבתוך המכתב (בסוגריים מרובעות), נעשו על ידי הרצי"ה בהערות על אתר. יש להעיר, בהקשר זה, כי באותו קונטרס (עמ' ט') נדפס גם מכתבו של הרב חיים ברלין לראי"ה מ"יום ב' לסדר וישכן באהלי שם, אדר"ח מ"ח 'כי אלהים יושיע ציון' [=ל' תשרי תרס"ח]"; מכתב זה הועתק משם לספר 'איגרות לראי"ה' (עמ' ס"ט-ע'), ואולם המקור הראשון שבו נדפס היה ב'סיני' כרך ס"א (עמ' ס"ז) – ולמרבה הפלא, במקור הזה מופיעה בראש המכתב פיסקה אחרת לחלוטין מזו שב'לתקון עולם' וב'אגרות לראי"ה', העוסקת לא בתלמיד ישיבת עץ חיים הנוסע לישיבת הראי"ה ביפו, אלא בתרומה שנשלחה לראי"ה באמצעות ר' זלמן שחור עבור בית החולים ביפו. לא ניתן להסביר זאת בהשמטה גרידא, של עניינים שלפי שיקול דעת העורכים לא נודעה להם חשיבות לציבור (כדוגמת השמטת פיסקה סתמית בענייני כלכלת ביתו של הרב שלמה זלמן אבי הראי"ה – השוו 'איגרות לראי"ה' עמ' תקמ"ז ו'סיני' שם עמ' ס"ח), ואין בידי הסבר לחילופי הפיסקאות הללו בין שני הנוסחים.